"הכי חשוב לנוח מהמוזיקה"

חודשיים אחרי שעבר להודו והתמסר לסדר יום שכולל גלישה, אוכל ובעיקר ניתוק, מוש בן ארי חוזר להופיע. רגע לפני הנחיתה בארץ הוא מספר איך זה לכתוב מוזיקה במצב של רגל על רגל ומקווה שהעולם יקח דוגמה מהקשר שלו עם החבר האיראני

כבר כמה חודשים שלא ראיתם את מוש בן ארי על במה. אם במקרה שאלתם את עצמכם מה קרה, תדעו שבן ארי בסדר ובימים אלה הוא מממש את סיפור האהבה בן ה-15 שנים שלו עם הודו, מעין בית שני שיצר לעצמו, לשם טס לפני יותר מחודשיים.

 

"אני עכשיו במקום מדהים בדרום הודו", הוא אומר בשיחת טלפון, "אתה יודע, מצד אחד ראיתי עכשיו איך גם להודו הגיע הרדיפה הגדולה אחרי הכסף, היא לא מה שהיא היתה פעם. מצד שני, הודו היא עדיין הודו, היא מדהימה וכל כך כיף לחזור בכל פעם".

בן ארי השבוע בהודו. הרבה שקט, הרבה אוכל טוב והרבה אנשים טובים

 

"אני קם בבוקר מאוד מוקדם, הולך לים ושוחה", מסביר בן ארי איך מתנהלים חיי היומיום שלו בהודו, "אנחנו גם גולשים פה קצת. אוכלים ארוחת בוקר ואחרי זה ישר למרקט. בעיקרון הזמן עובר עם הרבה טיולים על הים, הרבה שקט, הרבה אוכל טוב והרבה אנשים טובים. והכי חשוב, גם קצת לנוח מהמוזיקה".

 

מה? לא הבאת גיטרה איתך?

 

"בטח שכן, ואני גם מנגן, אבל לא יותר מדי. אני מנגן יותר בשביל לכתוב את החומר החדש לאלבום שייצא בקרוב. כשאני חוזר לארץ אני רץ ישר לאולפן ואני מאמין שרוב החומר כבר יהיה כתוב".

 

ואיך הולך?

 

"זה אחר לגמרי כשאתה כותב בהודו. כשאני בארץ אני כותב הרבה יותר. בארץ אתה כל פעם נמצא במין דיאלוג בינך לבין עצמך. בינך לבין זוגיות, בינך לבין החברה והמדינה. פה אין דיאלוג, פה אתה מגיע לחופש שלך ואתה שם רגל על רגל. הדיאלוג היחידי שלך הוא איזה פרי אתה רוצה שישימו לך בשייק בארוחת בוקר, או אם תהיה היום רוח או לא. אין לך ממש את הבערה לכתוב על דברים. בישראל יש חיים ועניינים ויש משהו שאתה רוצה שישתנה".

 

כמו מה?

 

"כמו איך שהמדינה רואה אותנו, כמו סוג של עבד שיגרום לנו להיות כמו בת יענה עם ראש בחול ולא להסתכל איך אנחנו משפרים את החיים. יש מול מה להתקומם וכשיש מול מה להתקומם ההשראה חזקה. למרות שנתקלים בהודו בהרבה ישראלים, פתאום החבר הכי טוב שלך בהודו הוא בכלל איראני. אתה גולש איתו, הולך איתו לדוג ואתה לא מאמין שבתמונה הכוללת הוא אמור להיות האויב שלך. גם פה אתם מתחבט בנושאים שונים, אבל הם מגיעים ממקום אחר. פה הפיתרון קיים. כולם - לא משנה מאיפה הם - באים לנוח מהבועה של הפולטיקאים והתככים. פה הם הדברים שעושים לנו לחייך, להסתכל על החיוך של האישה שלך ולהיזכר כמה שאתה אוהב את הזוגיות ואת השקט".

 

אז אתה מגיע בשביל להתנתק.

 

"כן, אבל אתה אף פעם לא יכול להתנתק לגמרי. אתה לא יכול לברוח, אתה בעצם תולה את החליפה שלך בארון לחודשיים. כולם נכנסים פה למימד שבו אתה פשוט מוש, אתה לא מוש בן ארי, אתה לא ישראלי ולא כלום. כשאתה מסתכל על זה אתה חושב שאם בין כולם פה על החוף זה יכול לקרות, אין סיבה שבין העמים שלנו זה לא יקרה".

 

במוצ"ש (7.3) בן ארי כבר ישוב לישראל ויגיע למופע אינטימי במועדון הבארבי בכפר סבא. בפורים (10.3) הוא יגיע למועדון רדינג 3 בתל אביב למופע חשמלי ומיוחד שיהפוך למסיבה עם להקת "מטבוחה". "הולך להיות פורים מגניב", הוא אומר, "אנחנו חוזרים לבמה ועושים את זה עם כל הבערה. יש פה חודשים של געגוע. חודשים בלי הגיטרה החשמלית שלי ביד, אז אני דלוק".

 

ומה תעשה עד אז?

 

"בינתיים אני פה. מקווה שתהיה רוח מחר, שאפשר יהיה לגלוש".