"הוא מתחרפן כל פעם שאני מזכירה חתונה"

"יש לנו זוגיות טובה, אהבה מטורפת. הדבר היחיד שמעיב על הקשר שלנו הוא השוני בהסתכלות שלנו לעתיד: אני הייתי מצפה שנתחתן בקרוב, ושנקים משפחה וילדים. בן זוגי מסתייג לגמרי. אני לא רוצה לכפות עליו, אבל אני מתוסכלת מאוד". יש תשובה מפורטת לשאלת האולטימטום - וזה לא פשוט

שאלה:

אני בת 27, יש לי בן זוג כבר כמעט שנתיים, מתוכן אנחנו גרים יחד כבר למעלה משנה. יש לנו זוגיות טובה, אהבה מטורפת, אנחנו מבינים זה את זה, מתקשרים היטב, מאושרים יחד. הכל טוב. הדבר היחיד שמעיב על הקשר שלנו הוא השוני בהסתכלות שלנו לעתיד: אני הייתי מצפה שנתחתן בקרוב, ושנקים משפחה וילדים, זה ברור לי כשמש ואני בכלל לא רואה בעניין הזה התלבטות או אפשרות אחרת. בן זוגי לעומת זאת מסתייג לגמרי מכל העניין של חתונה וילדים. המצב הפך להיות מתסכל, כיוון שאני מעלה את הנושא לא מעט, מתוך רצון להבין את עמדתו של בן זוגי ולדעת היכן אני עומדת. הוא מצידו "מתחרפן" בכל פעם שהנושא עולה, וטוען שהוא לא יודע מה יהיה בעתיד. הוא אומר שאולי ירצה בעתיד ילדים, אבל כרגע הוא לא רוצה, ואינו יודע מה יהיה בהמשך. לעיתים אחרי ויכוחים מתישים בנושא, הוא נכנע (בעיקר אחרי שאני בוכה) ואומר "את יודעת שבסוף אני אכנע וייהרסו לי החיים". אני ממש לא רוצה שהדברים יעשו לפי רצוני והוא ירגיש שחייו נהרסו.

 

ראוי לציין שההסתייגות שלו מחתונה לא באה מהמקום של פחד ממחוייבות, או לבטים לגבי היחסים שלנו, הוא מוכן לדבריו לכל צעד של מיסוד, למשל איחוד חשבונות בנק, וכן מביע לא מעט את רצונו לאחד את גורלנו ו"לחיות יחד לנצח". הסיבות העיקריות שלו להסתייגות מהחתונה הן ה"טררם" שמסביב, האירוע עצמו (אם כי גם לחתונה צנועה ברבנות הוא מתנגד כרגע). הוא רוצה לחיות כפי שאנחנו חיים היום, כזוג שחולק חיים ובית ללא הממסדיות שמסביב. הוא מבוגר ממני בכמה שנים ובגילו מוקף בחברים שכבר נישאו והפכו לאבות, אבל לא מרגיש צורך להצטרף אליהם. הוא חושב שחייו טובים הרבה יותר ללא ילדים והמעמסה הכרוכה בהם.

 

אני מאוד מתוסכלת, כיוון שאני לא רוצה להיפרד ממנו, ומצד שני מתקשה לחיות עם האי- ודאות הזו ולהמתין שהוא יחליט כיצד הוא רוצה לחיות. הוויכוחים בנושא חוזרים שוב ושוב, למרות שאני משתדלת לא להעלות את הנושא.

 

שנינו כבר תשושים. האם עליי להמשיך ללחוץ בנושא? האם נכון יהיה להציב אולטימטום בשלב כלשהו, או לשתוק ולתת לדברים לקרות?

 

תשובה:

את שולחת שאלה חשובה מאוד ומתארת קונפליקט שנשים רבות מתייסרות ממנו. מראש אגיד שאין לי תשובה נחרצת, אבל חשוב לנתח את הסיטואציה ולהביט בעיניים פקוחות על כל האפשרויות העומדות בפנייך.

 

האם החבר שלך כבר ב"תלם" של מקצוע מסויים, או עדיין מחפש את עצמו ואת מסלולו? מה מצבכם הכלכלי? שאלות אלה חשובות כדי לענות על השאלה מדוע הוא כה מתנגד לנישואים וילדים. האם הסיבות שלו הן מתוך רצון להספיק דברים לפני ההתמסדות, כמו טיול או הקמת עסק או משהו אחר? או שיש כאן משהו יותר רגשי ועמוק, פחד מאחריות למשל, פחד מאובדן החופש או מניע עמוק אחר שגורם לו לראות בנישואים נטל ולא תהליך מרגש וחיובי כפי שאת רואה את זה. 

 

אז ראשית, נסי לפתוח איתו שיחה, למרות התגובות העוינות שלו, ולבקש שיבהיר קצת את עמדתו כדי שתוכלי לקלוט עד כמה ההתנגדות שלו עמוקה, עקרונית ובלתי מתפשרת.

 

מתוך הדברים שלך, אקח את האופציה החמורה יותר. הואיל ותגובותיו קשות ועוינות, וגילו 30 או יותר, הרי שכדאי מאוד להקשיב לדבריו ולהתייחס אליהם במלוא הרצינות. החבר שלך, אומר לך ברור מאוד: "אני רוצה לעשות חיים, ליהנות מהקשר איתך, וההנאה שלי היא להיות חופשי מאחריות ונטל של מסגרת משפחתית". זו האמת שלו, וקשה לך אולי להאמין, כיוון שהרגשות שלך מאוד שונים.

 

וכאן כדאי להגיד כמה מילים על אהבה:

 

אהבה איננה רגש אחד ויחיד, יש כל מיני סוגים של אהבה. האהבה שלך לבן זוגך כוללת את המשאלה לבנות יחד עתיד, להקים משפחה ובית ולהפוך למערכת משותפת ויצרנית. האהבה של בן זוגך אלייך כנראה שונה. ואולי היא אהבה יותר אנוכית - רוצה לעשות חיים, לקבל חום וקשר, בלי לבנות יחד בית. אולי היא אהבה יותר ילדותית, או פשוט, גירסה אחרת של רגש ותפישה אחרת של קשר.

 

אפשרות אחרת היא, שבן זוגך לא שלם עם הקשר שלכם ולא שלם איתך. ייתכן שהוא רואה את הקשר שלכם כמשהו זמני, וכשהוא ירצה להקים משפחה אולי יעדיף מישהי עם תכונות אחרות. זה בטח נשמע לך מזעזע, ואולי אני טועה לחלוטין (אני לא מכירה אותו), אבל יש גברים ונשים שמפרידים בין "בת זוג לחברות ובילוי" לבין "בת זוג לחתונה". וכשהם חשים שהגיעו לפרקם, הם נבהלים ומחפשים מישהי אחרת (יותר אמהית למשל, או יותר עשירה, או פחות קרייריסטית וכדומה). אז גם זו אופציה להסביר את המצב העגום שאליו נקלעתם.

 

איזה הסבר שלא יהיה, פשוט או מורכב, יש רק דבר אחד שניתן לעשות: להחליט מה הגבולות שלך!

 

הבחור מציב בפנייך מציאות, ואת צריכה להחליט: האם את אוהבת אותו מספיק כדי לוותר על הקמת משפחה וחתונה ומוכנה לחיות איתו ככה עד סוף הימים?

 

אם התשובה שלך היא "לא, אני מעדיפה להיפרד מאשר להישאר עם הבחור ללא חתונה וילדים", אזי אין ברירה אלא להציב לו את הבחירה.

 

את יכולה להקציב זמן, ולהתעמת איתו גם בעוד תקופה מסויימת, אבל מתישהו כדאי לעשות את האולטימטום, כדי שלא תגלי בעוד עשר שנים שהוא באמת לא רוצה ילדים ואת תהיי בגיל בו קשה יותר להתחיל מחדש קשר והקמת משפחה.

 

אפשרות אחרת היא להחליט על הפרדה של שני התחומים להמשיך איתו בקשר זוגי ולחשוב על כניסה להריון והבאת ילד בעצמך. אני יודעת שזו נראית לך אפשרות מוזרה, אבל היום אולי יש מקום לראות את ההורות כ"פרוייקט" אישי, שאת לא רוצה לוותר עליו וככה גם לא לוותר על הזוגיות (ספק אם בן זוגך יאהב רעיון זה...)

 

כל האפשרויות העומדות בפנייך - גרועות

לסיכום, אני רוצה לשלוח לך את אהדתי. את נמצאת בצומת דרכים קשה מאוד מבחינה רגשית. כל האפשרויות העומדות בפנייך הן אפשרויות גרועות. להיפרד זה עצוב, מתסכל, וקשה, אבל גם להישאר עם מישהו שיחסום את המימוש של הרצון להקים משפחה זה סיכון גבוה מאוד לטווח ארוך. הסיכון באופציה הראשונה, להיפרד, הוא פחות גדול לדעתי. אם תיפרדו, התסריט צפוי יותר: את תחפשי קשר חדש, והפעם תוודאי שיש לכם תוכניות דומות ומתאימות לגבי העתיד. האופציה האחרת, להישאר יחד, צופנת סכנה שתהפכי להיות מאוד מרירה, כעוסה, ושהקשר ממילא יתפרק בגלל האכזבה שלך ממנו. אז בסופו של דבר, אם בן זוגך לא שותף לתכנית כה מרכזית בחיים כמו הקמת משפחה, אני לא רואה כיצד תוכלו להמשיך יחד לאורך זמן.

 

ממליצה לך להראות לו את התכתובת שלנו, ומן הסתם יהיו גם כמה טוקבקים מאירי עיניים מאנשים שחוו דילמה דומה. מה שבטוח - את לא לבד. נשים צעירות רבות מוצאות עצמן בדילמה הקשה הזו.

 

מה שלא יהיה - אל תוותרי על חלומותייך. זוגיות צריכה להיות מקום להגשים חלומות ותוכניות של שני בני הזוג.

 

בהצלחה!

 

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.

 

האתר של עירית