נשות הדרום רוצות קצת שקט

השנה נרשמה עלייה של 30% בהרשמה של נשים מאזור הדרום למסע "מלכת המדבר". הסיבות, לפי העדות שלהן: רצון להתפרק, לא לדאוג, לקחת זמן לעצמן וליהנות מקצת שקט

חני קיטנר פורסם: 11.03.09, 09:16

בשבועות הראשונים להרשמה למסע מלכת המדבר - שיתקיים השנה בחבל הבלקן (אלבניה, מקדוניה, מונטנגרו) - נרשמה עלייה של כ-30% בהרשמה של נשים מאזור הדרום. במקרים רבים מדובר בנשים הרוצות "לקחת פסק זמן", כהגדרתן, מהמתרחש באזור ובנשים שהמלחמה בעזה גרמה להן לחוש שהן זקוקות לחופשה אחרת: לא חופשה משפחתית שיכולה להיות סוג של תא לחץ מחודש, אלא מסע נשי, שיזכיר להן את היכולות והכוחות שלהן.

 

מרבית הנרשמות מהדרום מגיעות מהערים באר שבע, אשקלון ואשדוד, שספגו מטחי ירי כבדים בתקופה האחרונה, אולם גם ישובי עוטף עזה מראים נוכחות גבוהה מהרגיל במספר הנרשמות.

 

"רצינו להתפרק קצת"

יפעת יגר, מנהלת הקונספט של הפרויקט, אומרת כי "אחוז הנרשמות הגבוה הפתיע אפילו אותנו. ציפינו לעלייה מתונה כפי שקרה בעבר לאחר אירועים קשים בעלי אופי ביטחוני, אבל לא האמנו שללחימה בדרום תהיה השפעה כל כך גדולה על ההרשמה. בטפסי הקבלה בהם אנו מבקשים מהנרשמות לתאר מדוע הן רוצות להצטרף למסע, מציינות רבות מנשות הדרום את הרצון שלהן לחוות חוויה אחרת, חוויה שבה גברים וילדים הם מחוץ לתחום, והאתגר האמיתי הוא להתמודד עם תנאי השטח - ולא עם חרדות ופחדים מטילים".

 

ענת תורג'מן, אם לשניים מאשקלון, מספרת: "נרשמתי למסע יחד עם אחותי. הייתה לנו שנה לא קלה ורצינו להתפרק קצת".

 

האם יש קשר בין ההרשמה ובין המצב בדרום?

"אני חושבת שהעיתוי להרשמה קשור למצב. אני יודעת מנשים שעובדות איתי ושנמצאות בסביבתי, שרוב הנשים לא הלכו לעבודה בימי המלחמה, אלא נשארו בבית עם הילדים. זו הייתה תחושה קשה מאוד שנמשכה לאורך זמן. אני באופן אישי רוצה קצת שחרור מהלחץ הזה שהיה ועדיין קיים בי. אני רוצה ליהנות ולקחת זמן איכות עם עצמי, רק בשבילי".

 

"רציתי קצת שקט"

גם כרמית ברגר, בת 54 וסבתא לשניים, מקיבוץ כרמיה שבדרום, אומרת: "אני חושבת שלכל המצב היה משקל לא קטן בהחלטה שלי לגבי ההרשמה. החיים האישיים שלי כרגע מאוד לחוצים, גם בעבודה ובעיקר בגלל המצב הביטחוני ורציתי קצת שקט מכל הדבר הזה".

 

צילום: נילי עזריאל
דניאלה שמול מלכת המדבר 2009 (צילום: נילי עזריאל )
על פי יפעת יגר, דבר נוסף שעולה מטפסי ההרשמה הוא דווקא תחושת התקווה. "ההרשמה למסע החלה קרוב מאוד לסיום המלחמה בדרום ובאמת, היו לא מעט נשים שכתבו לנו שאחרי תקופה ארוכה של מתח, שבה הן בכלל לא העלו על דעתן לעזוב את הבית, עכשיו הן מרגישות שזה אפשרי. הן מקוות לימים יותר טובים ורגועים שבהם אפשר יהיה לנסוע מבלי לחשוש לילדים הנשארים מאחור".

 

דניאלה שמול, נשואה ואם לארבעה מבאר-שבע מתארת את התחושה: "לדעתי יש קשר ישיר בין המצב לעליה במגמת ההרשמה בקרב נשות הדרום. הרי ישבנו חודש שלם בבית ולא יצאנו ממנו. זה היה קשה מאוד. כששמעתי על ההרשמה החלטתי שאני רוצה לאפשר לעצמי הנאה אישית, שכרוכה בהכרת מקומות אחרים בחו"ל ובסגנון אחר לגמרי ממה שאני מכירה. אני מחכה גם להכיר נשים חדשות ולהרחיב את חוג החברות שלי".

 

אז אפשר להתווכח - האם זה בגלל המלחמה, המצב או האחות ששכנעה. מה שברור הוא שנשות הדרום רוצות לחוות חוויה שונה והן יודעות שהכל יחכה להן כאן כשישובו: הבעל, הילדים, וגם, איך לא, המצב הבטחוני. מלכות המדבר 2009 נוסעות בכל מצב.