הרחוב לובש חג: תמונות ממסיבת רחוב פורימית

לירון אראל חירף נפשו בקרב ההמונים שנהרו למסיבת הרחוב בשכונת פלורנטין התל-אביבית כדי לתעד בשבילכם (אם נשארתם בבית, אם הייתם כל כך שיכורים שהכל נמחק, אם אתם בכלל גרים באילת) את התלבושות המנצחות שנראו שם

הנה, הנה!

לא...

הנה, הנה!

לא...

 

כשמצאתי את עצמי בפלורנטין אחרי חצות, מחפש חנייה בין המוני המחופשים שלא הפסיקו לנהור לעבר המוזיקה, הרגשתי שמיומנות החשיבה המוקדמת שלי דורשת כיוון מחדש. לאחר 45 דקות מהנות ופורות מיקמנו את הפיאט פונטו בביטחה בחניון פתוח בדרום תל אביב והחלטנו ללכת ברגל לכיוון השכונה החוגגת.

 

חוגגת עם סטייל כובש. מילה מהמערכת: רוצים אותך ככה גם ביום-יום (צילומים: לירון אראל)

 

זה הרגיש כמו יום כיפור פוגש הפגנת חמאס. המוני מחופשים שתויים כלוט הלכו על הכביש בדרך לפלורנטין, רוקדים, צועקים, נופלים על הרצפה. המון רעיונות מקוריים, המון קלאסיקות מן העבר (צב נינג'ה זה כזה 93!) והכל עם תיבלון פלורנטיני מחוספס.

 

מגיעים לפלורנטין: זה מעבר לכל מה שציפיתי, אלפי אנשים, דחוקים אחד בשני, לא נראה שזה מפריע למישהו. הפעם האחרונה שהרגשתי ככה היתה בהופעה של מוריסי בהאנגר, כשאני מתקדם עם המרפקים ובמקום להגן על האיברים החיוניים שלי אני מנסה לשמור על המצלמה.

 

כל כמה מטרים אפשר להרים את הראש, לנסות לתפוס איזה משב רוח קריר ולמלא את הריאות בחזרה בחמצן. אז גם קולטים אנשים רוקדים במרפסות. זה בדיוק מה שיפה בפלורנטין: בכל אירוע כזה כל השכונה נרתמת, מהעכברים שישארו הלילה בביבים בגלל הבאסים המפחידים ועד לתושבים עצמם שהמסיבה הגיעה עד למפתן דלתם.

חוגגים עם סטייל משותף. מילה מהמערכת: דוז פואה על התאמת המשקפיים

 

מדי פעם מגיחה מכונית מבין ההמון, עובר אורח תמים שנקלע לנסיעה האיטית ביותר בחייו. התגובה מהירה: מחופשים שתויים עולים על מכסה המנוע, גג המכונית הופך תחתית לכוסות בירה, והכל עם קריצה וחיוך פלורנטיני, כמו שרק בשכונה הזו אפשר.

 

השעה היא 02:00 אחרי חצות כשאני מחליט שמספיק, קיבלתי אווירת חג שתמלא אותי לפחות עד 2012, ומתחיל לשים פעמיי לעבר האוטו, צולע אך מרוצה.

 

רגע...

איפה חנינו?