כשהמספר בספרו של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד", טועם מהעוגייה דמוית הצדפה שהוגשה לו, לאחר שטבל אותה בתה, הוא מוצף בזכרונות שגורמים לו תענוג בל ישוער. למרבה הצער, זכרונות הילדות שלי טבולים מקסימום בעוגיות פסבדו פתי-בר, מומסות בחלב פושר. התענוג היחיד שהתלווה ללגימה הזו, היה כששחררו אותי מהמצווה לגמור עד הסוף את הנוזל, המעורבב בשאריות ביסקוויט לחות.
בנעורי, כשהתוודעתי לראשונה לפרוסט והמדלנים המיתולוגיות שלו, גירו העוגיות האלה את דמיוני הקולינרי. כשפגשתי בהן לראשונה בצרפת, מכורתן, נכונה לי כמובן אכזבה מרה. מאחר שנפלה לידי גרסה מסחרית ארוזה (וכנראה לא מהמוצלחות) בשום אופן לא הצלחתי להבין איך העוגיות הרכות, בטעם לוואי, יכלו להפעיל את הקסם הזה על הסופר. בהמשך יצא לי לטעום יצירות משופרות, שדווקא סייעו לחוויה מתקנת.
ההיסטוריה המלכותית הזאת כבר חייבה ניסוי ביתי וההפתעה הנעימה היתה לגלות עד כמה מועטים המרכיבים ומה קלה ההכנה. המכשול היחיד היה התבנית המיוחדת, לעיצוב צורת הקונכיות. רכשתי אחת כזאת באחד מביקורי בצרפת ופצחתי בניסויים שצלחו מהפעם הראשונה. עם פריחתן של תבניות הסיליקון גיליתי שאין כל בעיה להשיג תבניות מדלן גם אצלנו. הן מניבות תוצאות אף טובות מתבנית המתכת המסורתית ומונעות הידבקות גם ללא שימון. אם אין לכם – גם תבניות עם שקעים קטנים רגילים יתאימו.
לא מזמן התארחתי בבית שהאוכל המשובח והספרות שורים בו בכפיפה אחת. הבאתי כתשורה צנצנת נאה מלאה בעוגיות מדלן, שהמארחים הנדיבים כיבדו בהן אחרי הארוחה את כל הנוכחים. אנחות העונג והמחמאות שהן ספגו גרמו לי לתייק אותן גם אצלי במדור זכרונות האוכל הטוב שאולי עוד אחזור לחפש אחריהם בעתיד. אז הנה המתכון.

לואי ה-15 התלהב. עוגיות מדלן (צילום: mct)
המרכיבים (ל-30 יחידות):
200 גרם חמאה מומסת
1 כוס סוכר
4 ביצים
1 כפית תמצית וניל או מי פריחת הדרים או קליפת לימון מגוררת
כוס וחצי קמח תופח
אופן ההכנה: