ואז אתה גם קם בוקר אחד וכמעט בטוח שסוף סוף פגשת אותה , שכל השנים שהמתנת ולא התפשרת השתלמו. יש רק בעיה אחת קטנה - בעוד יומיים היא חוזרת הביתה, והבית שלה נמצא אלפי קילומטרים ממך, ביבשת אחרת. אהבה חוצה גבולות – הייתכן?
יום ראשון סטנדרטי לחלוטין, אני שוהה בירושלים לצורכי עבודה לשלושה ימים. אחרי יום עבודה ארוך אני יוצא לשתות איזה משקה של סוף יום עם חברים מהעבודה. המטרה - לנקות את הראש להתחיל את השבוע בכיף. ערב בנים רגיל לחלוטין. אנחנו יושבים ליד השולחן ומדברים, ופתאום עוברת לידי בדרכה לשולחן בחורה שנראית אשת חלומותיי, בדיוק כמו שאני אוהב, או במילה אחת- קלאסית. היא חייכה לעברי והמשיכה ללכת. חייכתי בחזרה והסתכלתי על החבר'ה; אין ספק שהיא הצליחה למשוך את תשומת ליבם של כל יושבי השולחן.
לכל מי שמאמין באהבה אמיתית יש הגדרה שונה, אבל נראה שדבר אחד משותף לכולנו - אנחנו יודעים שהיא פשוט בלתי צפויה לחלוטין. היא תתרחש במקום בזמן ובסביבה שהכי לא ציפית שתצוץ פתאום. מבחינתי זה די נדיר לפגוש בחורה שלפחות המראה החיצוני שלה ממש עומד בכל מה שאי פעם דמיינתי לעצמי. ברור שאני פוגש הרבה נשים שאני אומר לעצמי, וואלה הייתי שוכב איתה, אבל הבחורה הזאת היתה משהי שידעתי שאני יכול להתאהב בה. מבחינתי המרחק בין משהי רק בשביל סקס לבין מישהי שבה אני מוכן להתאהב הוא אלפי שנות אור.
אז לקחתי עוד שלוק מהוויסקי שלי וניגשתי אליה בעדינות, עם חיוך גדול על פני. עוד לפני שהספקתי לומר מילה הבנתי שאני נמצא בשולחן של דוברי אנגלית. אמרתי לעצמי, אוקיי, תיירות, מגניב. התחלנו לדבר, וכשהבנתי שהשיחה זורמת בכיף, הצעתי לה לעבור לשבת רק שנינו.
היה ערב מדהים, דיברנו ושתינו המון, היתה זרימה מעולה ואנרגיות מטורפות. ואז הגיעה הפצצה מצידה - היא חוזרת בעוד יומיים הביתה, לארצות הברית. עוד לפני שהספקתי להביע איזשהו צער היא רשמה לי את הטלפון שלה ואמרה שהיא רוצה להיפגש בערב האחרון שלה בארץ ולהיות איתי. נפרדנו בנשיקה מלאת תשוקה .
אהבה ממבט ראשון? אולי....
חזרתי לשולחן של החברים, שכמובן רצו לדעת אם "שיחקתי אותה". ואני בתוך תוכי הרגשתי שלמרות שהיא תיירת שבעוד יומיים עוזבת את הארץ, יש פה משהו אחר, מעבר למשיכה מינית. יש פה משהו שונה. אהבה ממבט ראשון? אולי....
לפני שהלכתי לישון שלחתי לה הודעה שהיה לי כיף ונהניתי ושאני מחכה כבר לראות אותה למחרת. היא החזירה לי הודעה שגם היא מאוד נהנתה וכבר לא יכולה לחכות למחר.
קבענו באחד הפאבים בעיר. היא נראתה לי עוד יותר יפה מהלילה שלפני, חייכנית קורנת ועדינה, פשוט מדהימה. קלאסית כבר אמרתי? בילינו יחד כל הערב עד שנסגר הבר. דיברנו על הכל, שתינו המון, לא הפסקנו לגעת זה בזה. היה כל כך טוב שלא רצינו שייגמר. הואיל ושנינו ישנו בבתי מלון עם שותפים לחדר, זה היה בלתי נמנע, ובמהלך הערב, בצורה הכי טבעית שיש, בלי לדבר על זה אפילו מצאנו את עצמנו עושים סקס מטורף בשירותים של הפאב, שדווקא היו רחבים ונוחים מאוד. המשכנו עד שהפאב סגר את דלתותיו וגירש אותנו, ואז החלפנו בינינו כתובות מייל ונפרדנו בחיבוק חזק ובנשיקה ארוכה, עם חיוך שלא נמחק ואופטימיות זהירה. חזרתי למלון שלי והרגשתי בלב משהו שלא הרגשתי כבר המון זמן. הרגשתי שלם, מאושר, מסופק רגשית. ואולי גם מאוהב?
יום אחרי כבר נשלח המייל הראשון, ומאותו היום אנחנו מתכתבים במיילים על בסיס יומי וכמעט כל יום מדברים דרך הסקייפ עם המצלמה.
עבר חודש. למרבה ההפתעה המצב בינינו רק מתחמם, למרות המרחק והפרשי השעות. היא יוצאת באמצע העבודה בשביל לדבר איתי כשפה בארץ ערב. כל שיחה בינינו נמשכת בסביבות שעה ובה אנחנו לומדים להכיר זה את זה טוב יותר.
שנינו הבנו שאנחנו צריכים לעשות צעד אמיץ בשביל להבין אם זאת אהבה אמיתית או לא. היא הציעה לחזור לארץ בפסח לעשרה ימים בשביל לבדוק עד כמה זה אמיתי. אם זה באמת זה, היא אפילו מוכנה "לעשות עליה", עד כדי כך הרגשות שלה חזקים.
הפסימיים ודאי יגידו שאין מצב, שזה לא יעבוד, שזה לא ריאלי, שסיפורים כאלה נגמרים עם סוף טוב רק בסרטים. האופטימיים ודאי יגידו שאהבה חזקה מהכל, הכל יכול לקרות, ואם לא מנסים אז לא יודעים וחובה לנסות, רק בשביל לא להצטער כל החיים.
אז אני יושב וחושב לעצמי - יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון? האם אפשר לאהוב בכאלה מרחקים?
האם אהבה באמת חוצה גבולות, תרתי משמע?