הג'נטלמן של הרוק הצרפתי איננו

אלן בשונג, אחד הנפילים של המוזיקה הצרפתית, נפטר אתמול בגיל 61, בבית החולים סנט ז'וזף בפריז. ימים ספורים קודם לכן גרף פרסים מרכזיים בטקס פרסי המוזיקה בצרפת

אחרי חודשים של מאבק במחלת הסרטן, נפטר אתמול (שבת) אחר הצהריים, בבית החולים סנט ז'וזף שבפריז, ענק הזֶמר הצרפתי, אלן בשונג. את מיטת חוליו, כך מדווחים העיתונים בצרפת, הקיפו חברים ומקורבים. הוא היה בן 61 במותו. הידיעות על מצבו הבריאותי המתדרדר של בשונג הלכו והחריפו בשבועות האחרונים, זאת לאחר ביטול הופעותיו המתוכננות. תקווה מסוימת שאבו מעריציו בהכרזה על זכייתו בפרסים בטקס פרסי המוזיקה הצרפתית לפני ימים ספורים, אך זה כבר היה מאוחר מדי. הכותרות הראשיות של עיתוני צרפת מוקדשות היום כולן לדבר מותו.

 

"בשונג מת על רגליו. עד הסוף, הוא נשאר קרוב לקהל שלו", נכתב ביומון "לה פיגארו", שציין את סיבוב ההופעות האחרון של הזמר, "Bleu Petrole", כאחד המרגשים בקריירה ארוכת השנים שלו. בשונג היה חיית במה והותיר אחריו מורשת מרשימה של יצירה בלתי פוסקת, שזכתה הן להערכת הביקורת והן להצלחה בקרב הקהל הצרפתי. הוא היה כותב, מלחין, מבצע ובמקביל שחקן שכיכב בסרטים רבים, בהם "פליקס ולולה" של פטריס לקונט, לצדה של שרלוט גנזבורג.

אלן באשונג. הרוקר הג'נטלמן של הזמר הצרפתי (צילום: AFP) 

 

בנה של אם ממוצא ברטוני, שעבדה במפעל לייצור פלסטיק, ולאב יליד אלג'יר ממוצא קאבּילי, בשונג העביר את שנות ילדותו בשטרסבורג, לפני שעבר בשנת 1959 לפריז. בגיל 5 החל לנגן במפוחית פה ובהמשך גילה דרך כך את יצירתו של קורט וייל. עם המעבר לעיר הגדולה גילה, בין היתר, את הרוק האמריקני ומבצעים כמו אלביס פרסלי ובאדי הולי.

 

במקביל ללימודי ראיית החשבון, שאותם זנח במהרה, הקים בשונג להקה עם חברים. השיר הראשון שהקליט היה "מדוע את חולמת על ארה"ב?" בשנת 1966, ויצר בין היתר תחת הפסבדונימים דויד ברגן והנדריק דארמן, שחתומים על מספר לא מבוטל של סינגלים שהוציא באותן השנים. במקביל, הלחין גם עבור מבצעים אחרים, כמו נואל דשאמפ ודיק ריברס, והשתתף במחזמר על המהפכה הצרפתית של קלוד-מישל שונברג בשנת 1973, שם גילם את דמותו של רובספייר.

 

אחרי מספר כשלונות, בהם זה של אלבומו הראשון, "Romans Photos" בשנת 1977 ו-"Roulette Russe" שנתיים אחר כך, זכה להצלחה גדולה ראשונה בשנת 1980 עם השיר "גבי, הו גבי", שהפך ללהיט. הכישרון שלו זכה לחיזוק עם צאתו של האלבום "פיצה", שזכה גם לביקורות משבחות.

 

המפגש שלו עם סרז' גנסבורג הוליד את "Play Blessures", דיסק אפל משהו, שלא משך את הקהל. בשנת 1983 יצא לחנויות האלבום "Figure Imposee", שמחזיר אותו למסלול ההצלחה. גם השירים הבאים, "Passe Le Rio Grande" ו-"SOS Amor" זכו להצלחה גדולה. בשנות התשעים, עם הסינגל "Osez Josephine" שנמכר ביותר מ-350 אלף עותקים, כבר נגע בשמים.

 

באשונג בטקס פרסי המוזיקה. עורר תקוות אצל המעריצים (צילום: AFP)

 

בסוף שנות התשעים ביצע בשונג את השיר "La Nuit Je Mens", בתחרות המוזיקה הצרפתית, Victoires De La Musique, שם גרף שלושה פרסים מרכזיים. בתחילת המילניום החדש יצא לחנויות "Climax", אלבום כפול בו הוא חזר בעיבודים מחודשים לשיריו הגדולים. בין השירים היה גם "Volontaire" בעיבוד דואטי מקסים, עם חברי להקת נואר דזיר. בשנת 2001 נישא לשחקנית קלואה מונס, איתה הקליט, שנה לאחר מכן, את "Cantique Des Cantiques" ללחן מאת רודולף ברגר, איתו שיתף פעולה לאורך השנים.

 

בשנת 2002 אחרי שהוציא לאור את "L'imprudence", הקליט ביצוע מיוחד לשיר "Avec Le Temps" של לאו פרה לאלבום המוקדש ליצירתו של האמן הנערץ עליו. שנה לאחר מכן הקליט את "מה יישאר לנו מאהובותינו" של שארל טרנה, כדואט עם הזמרת פרנסואז הארדי.

 

בשנת 2006 חזר בשונג לבמה בכוחות מחודשים, עם סיבוב הופעות שנפתח בפריז. שנה לאחר מכן שיחק בסרטו של סמואל בן שטרית, "תמיד חלמתי להיות גנגסטר", לצד הזמר הבלגי ארנו ובשנת 2008 יצא, כאמור, לסיבוב ההופעות האחרון שלו, שנפתח ביוני באולם ה"אולימפיה", למרות הטיפולים האינטנסיביים שעבר נגד סרטן הריאות.

 

גם בשנת 2009, למרות החרפת מצבו, המשיך להופיע. ב-1 בינואר הוענק לו תואר אביר לגיון הכבוד הצרפתי. ב-28 בפברואר עלה לבמה בפעם האחרונה, בטקס חלוקת פרסי המוזיקה הצרפתית, שם גרף את פרס הביצוע, האלבום והמופע הטוב של השנה.

 

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ספד לו בהודעה לעיתונות שפורסמה לאחר לכתו, "הנסיך עזב אותנו. בשונג היה משורר ענק, זמר מחויב, שיצר עולם מוזיקלי אסתטי, אפל ואלגנטי. אלן בשונג היה נדיב עם הקהל שלו, שביר, כמעט ביישן, נחבא מאחורי משקפיו השחורים, הכובע שלו ומפוחית הפה. הוא שלט בתחרות פרסי המוזיקה האחרונה, ובלי לדעת, באותו הערב צרפת נפרדה ממנו לשלום".

 

"אנו נפרדים מאמן ענק, שהותיר חותם על ההיסטוריה של המוזיקה. אנו מצדיעים לאיש שכולם אהבו", הוסיף ראש ממשלת צרפת, פרנסואה פיון, שכינה את בשונג "הרוקר הג'נטלמן של השאנסון הצרפתי, שזכה להצלחה ולפופולריות מבלי לוותר על חיפוש אחר אסתטיקה ועולמות אישיים משלו". גם שרת התרבות של צרפת, קריסטין אלבאנל, ספדה לבשונג ודיברה על יצירתו, אותה הגדירה: "חזרה, רגישה, לרוב מלנכולית, שתהדהד זמן רב בלב ובזיכרון".

 

נשיא חברת יוניברסל מיוזיק צרפת, פסקל נגרה, הגדיר את בשונג "אחד מהענקים האחרונים של השאנסון הצרפתי, אסתטיקן אבסולוטי, שהביא עולם ייחודי משלו ויצטרף כעת לברל, ברברה, ברסנס ופרה בשמיים". נגרה הוסיף ואמר: "בשונג הודיע לנו על אלבום חדש. הוא היה כל כך שמח במעמד טקס פרסי המוזיקה, אבל קשה היה שלא להבחין שהוא מדבר בלשון עבר". הזמרת הצרפתיה רז'ין אמרה כי ההודעה על מותו של בשונג לוותה בכאב אדיר. "הוא היה כה צעיר. אלן היה אחד הזמרים הגדולים שלנו, אבל מעבר לכך אדם יוצא מן הכלל".