עלייה בשיעור האבטלה, באלימות, בדיכאון ובשיעור ההתאבדות ועלייה דרמטית במספר הילדים בסיכון - כל התסמינים הללו של המשבר הכלכלי העמוק יעמדו היום (ב') במוקד הוועידה הארצית של העובדים הסוציאליים. עובדים סוציאליים שעמם שוחחנו לקראת הוועידה מספרים על פניות רבות של אזרחים החוששים שיפנו אותם מבתיהם, משום שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, אמר ל-ynet: "כיום, בהיעדר כלים מתאימים שאמורה המדינה לספק, אנו צריכים לבחון את הדרכים שיש בידינו להתמודד עם התופעות החברתיות הצפויות כתוצאה מהמשבר". לדבריו, בעידן של משבר כלכלי יש לשירותי הרווחה תפקיד מרכזי: "לבד מהגידול בעומס על לשכות הרווחה והגידול הצפוי במספר המטופלים שיגיעו לבקשת סיוע כלכלי, עלול המשבר הכלכלי להחמיר תופעות חברתיות כמו אלימות במשפחה, גירושין, פגיעה בילדים ועבריינות על סוגיה השונים".
בין השאר, ידונו העובדים הסוציאליים במשבר הכלכלי-חברתי בפריפריה. מנהלי לשכות הרווחה בקריית גת וברמת ישי מספרים מה המחיר שמשלם יישוב קטן כאשר המפעל שממוקם בשטחו נסגר, ומאות עובדים מוציאים את עצמם במעגל האבטלה.
מנהל לשכת הרווחה בקריית גת, יהודה לגמי, מספר: "פתאום מגיעים אלי אנשים שלא היינו רגילים לראות בלשכת הרווחה. יש אנשים שבנו כל חייהם את העסק, בנו בית יפה ועכשיו אין להם כסף לשלם משכנתא. יש לנו 156 קריית-גתים שפוטרו מפולגת. כל החיים הם עבדו שם, זה אנשים בלי מקצוע, אחרי גיל 45 . יש אשה אחת, שהתאלמנה בגיל צעיר, וכל חייה הייתה עסוקה בלגדל את ילדיה. עכשיו, פתאום אין לה לאן ללכת כל בוקר, כל הטראומות התעוררו והיא חווה את האלמנות שלה שוב. מגיעים גם בעלי עסק, שפתאום צריכים להתמודד עם ההוצאה לפועל, כי אינם מצליחים לשלם משכנתא, לשלם חשבון חשמל או ארנונה. בחודשים האחרונים ניתן לראות עלייה ניכרת במספר התושבים שלא מסוגלים לעמוד בתשלומים בסיסיים. גם לקראת הפסח יש פתאום יותר פניות לקבלת סלי מזון ואנחנו נערכים לזה".
למרות הניסיון הארוך, מנהל לשכת הרווחה בקריית גת נתקל בתופעות חדשות: "תושבת העיר, שעזבה את קריית גת לפני הרבה שנים, הקימה עסק באזור המרכז. כתוצאה מהמשבר, העסק התמוטט, גם נישואיה לא החזיקו מעמד בגלל המתח שהיה בביתה. היא התגרשה וחזרה יחד עם ילדיה למשפחתה המתגוררת כאן. עזרנו לה לקבל סיוע לשכר דירה כאם חד-הורית, כי אפילו לשכר דירה בקריית גת לא היה לה כסף".
לגמי סיפר כי בחודשים האחרונים עוד לא הספיקו לצוף בעיות במשפחה, אלימות או נוער בסיכון, מפני שבשלב הראשון אחרי פיטורים, אנשים מנסים להסתדר בכוחות עצמם ורק אז פונים לשירותי הרווחה. "עובר זמן עד שאנשים מחליטים לבוא אלינו ולבקש סיוע. בהתחלה הם מקבלים דמי אבטלה ואנחנו גם מנסים בשיתוף עם שירותי התעסוקה לעשות קורסי הכשרה והעצמה אישית. הם גם מאוד מתביישים. אבא אחד ביקש להגיע ישירות אליי, כי מאוד התבייש ואמר שהוא מתבייש להסתכל לילד שלו בעיניים".
שרה גייצהאלסי, מנהלת שירותי הרווחה ברמת ישי, היישוב שבו נמצא מפעל "עוף העמק", סיפרה: "יש אנשים שפוטרו מעבודתם ופתאום מגיעים אלינו לבקש מעונות מסובסדים לילדים או הנחות לשכר לימוד. מגיעות גם בקשות לסבסוד ארנונה או תשלומי מס אחרים. היום שוחחתי עם אשה שבעלה עובד במפעל והיא מאוד חוששת מחוסר ודאות ויכולתה הכלכלית בעתיד הקרוב. יש לנו ביישוב קבוצה של אמהות חד-הוריות שגם עובדות וגם מקבלות מזונות אבל זה עדיין לא מספיק להן בשביל הקיום הבסיסי".
גם היא מספרת על "יותר ויותר פניות של אנשים שנמצאים בסיכון של פינוי מהבית עקב חובות שנקלעו אליהם אחרי שפוטרו מעבודתם. יש גם אנשים מאוד אמידים ביישוב, וזה יוצר תחושה של תסכול במיוחד בזמנים שכאלה. זה מצב אבסורדי, כי אנחנו שייכים לקבוצות יישובים באשכול גבוה ולכן לא מקבלים תקציב גדול עבור הרשות המקומית".
גייצהאלסי מספרת כי המצב הכלכלי פוגע גם בתקציב שירותי הרווחה: "אם סוגרים מפעל הממוקם אצלינו בישוב יש לכך המון השפעות - הוא הרי מממן חלק מהכנסות של הרשות וגם את שירותי רווחה הניתנים לתושבים. יהיו יותר משפחות שיכנסו למעגל העוני, יותר משפחות שיצטרכו טיפול, לכן השפעת סגירת המפעל בעקיפין מגיעה אלינו".