הנתונים מראים עוד כי בקרב האוכלוסייה היהודית, כרבע מהחולים אינם מקפידים על נטילת תרופות ובאוכלוסיה הערבית שיעורם גבוה יותר, כ-37 אחוז. ולמרות זאת, מדובר בנתונים טובים יותר בהשוואה לנתונים מהעולם שמצביעים על כך ש-60 אחוז מחולי הסוכרת אינם נענים באופן מלא לטיפול התרופתי.
ד"ר מרגלית גלדפרכט, מנהלת המחלקה לקידום איכות בשרותי בריאות כללית מסבירה כי: "בעבר עשינו קבוצות מיקוד וגילינו כי הסיבה לאי נטילת התרופות קשורה לתפיסות של המטופלים לפיהן 'תרופות כימיות מזיקות ועדיף לקחת משהו טבעי' או 'אם אני מרגיש טוב סימן שאני לא חולה ולא צריך תרופות'. יש פחד של אנשים מהטיפול והם חושבים שזה יעשה להם רע. אבל חשוב לזכור שהתרופות הן מצילות חיים ואם הן מסוכנות הן מסוכנות לאחד מאלף ויצילו 999 מטופלים אחרים".
מנתוני הכללית, שנאספו על ידי פרופ' גד רנרט, מנהל המחלקה לרפואת הקהילה בבית החולים כרמל, עולה כי מרבית חולי הסוכרת המבוגרים (כ-75 אחוז) מטופלים בתרופות ורק כ-15 אחוזים מטופלים באינסולין.
ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף הרפואה בקהילה בכללית הסביר כי "יש מחקרים שמראים כי אינסולין כתרופת בחירה ראשונה לחולים חדשים דוחה את הופעת המחלה לתקופה של חצי שנה עד שלוש שנים. מטרת המחקר היא לבדוק מה ההשלכה של נטילת אינסולין על אירועים ארוכי טווח כמו אירועים מוחיים, התקפי לב או קטיעה של איברים בשל סוכרת".
ד"ר ליברמן ציין כי רופאי הכללית יעברו הכשרה וילמדו כיצד להציע למטופלים את הטיפול החדש ולנהל מעקב אחרי תוצאותיו. עוד ציין כי מדובר במחקר יזום של הכללית שממומן בלעדית על ידי הקופה. לדבריו, חברת התרופות נובונורדיסק, יצרנית של סוגי אינסולין רבים, "נותנת סיוע תומך למחקר".
ד"ר חוליו וינשטיין, הנשיא היוצא של האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל היחידה לסוכרת בוולפסון, סבור שהטיפול המוקדם באינסולין לא מתאים לכל החולים. "הטיפול המוקדם באינסולין כלול גם בקווים המנחים שהוצאנו לפני שבועיים לטיפול בחולי סוכרת בישראל יחד עם שישה סוגי תרופות אחרים שבאים בחשבון.
טיפול מוקדם באינסולין הוא מוקדם ואפשרי אבל חולה שיש לו מחלה שרק התחילה לא תמיד אוהב זריקות ואוהב לעבור לאינסולין, אני מעריך שחלק גדול מהחולים לא יסכימו ואני לא מכיר הרבה חולים שהתלהבו מזה". לדבריו קיימים יחסית מעט מחקרים בנושא טיפול מוקדם באינסולין שחלקם נערכו על חולים מבוגרים יחסית שאינם דומים לפרופיל המטופלים של הכללית.
"אין הרבה נתונים ואין הרבה ספרות. ההגיון אומר שזה יכול להיות מצויין אך ההגיון לפעמים בוגד בנו. אני מקווה שבעוד עשר שנים לא נגלה שטעינו ועשינו נזק לחולים".
בכללית ישנם כ-250 אלף חולי סוכרת, שמהווים למעלה מ-70 אחוז מהחולים. סוכרת מהווה את סיבת המוות הרביעית. שיעור התחלואה בסוכרת עומד על כ-9 אחוזים והוא הולך ועולה עם הגיל. בקרב בני 70 ומעלה כרבע מהאוכלוסיה חולה בסוכרת.
מנתוני הכללית עולה כי בחמש השנים האחרונות עלה שיעור החולים המבצעים בדיקות לניטור מצב הסוכרת והוא עומד על כ-90 אחוז. "ניכר שיפור משמעתי בדפוסי המעקב אחרי החולים הידועים שהגיעו לרמה כמעט אופטימלית", אמר פרופ' רנרט.
מהנתונים שהוצגו עולה עוד כי שיעור התחלואה בסוכרת גבוה יותר בקרב ילידי אפריקה ואסיה מאשר בקרב ילידי ישראל, אירופה ואמריקה או רוסיה. עוד עולה כי המחוז המוביל בשיעור החולים הוא מחוז הצפון (10 אחוזים), אחריו מחוז דרום (9.38 אחוז), מחוז שרון שומרון (9.2 אחוז), מחוז חיפה (9 אחוז), ירושלים (8.6), שפלה (8.4), המחוזות שבהם שיעור החולים הנמוך ביותר הוא מחוז תל-אביב (8 אחוז) ומחוז דן-פתח תקוה (7.7 אחוז).
פרופ' רנרט הסביר כי שיעור התחלואה באוכלוסייה היהודית כמעט זהה בכל המחוזות, הסיבה להבדלים נעוצה בשוני בשיעור החולים הערבים במחוזות, שאצלם שיעור התחלואה בסוכרת גבוה יותר.