אלון גל: החסם לחתימה על אדי הוא פסיכולוגי, לא דתי
"לאנשים יש פחד קמאי שברגע שתהיה להם שפעת יגנבו מהם איברים. שתי דקות הם יהיו בקומה וכבר ימהרו לקחת מהם כליה". המאמן אלון גל מסביר מה מונע רבים מלחתום על כרטיס אדי, ומוסיף: "אף אחד לא יגנוב אברים"
החתימה
חתמתי על הכרטיס בשנת 1996. עוד לפני שבכלל ידעו פה מה זה.
ההתלבטות
מהרגע שהכרתי את האפשרות, החשיבות של הכרטיס והנכונות לתרום היו ברורות לי מעל לכל ספק. לא הייתה לי התלבטות. כסוכן ביטוח שהחתים אנשים על פוליסות, למדתי מהר על חוסר האפשרות לקבל תרומת איברים בארץ. הכרתי מקרוב את הצורך לבטח את עצמך להשתלות בחו"ל ולתרומת איברים מעבר לים. באותה תקופה אני זוכר שהתפרסם גם הסיפור של שוש עטרי וההשתלה שנאלצה לעבור בחו"ל. זה מאד השפיע עלי. ביררתי את הנושא לעומק והחלטתי לחתום.
פגשת מישהו שהיה זקוק להשתלה?
הכרתי את התור הארוך של אנשים המחוברים לדיאלזות ובריאותם הולכת ומדרדרת בשעה שהם מחכים לתרומה. התוודעתי לכך שפשוט אין כאן איברים לתרומה. מאז אני מנסה להשפיע על כל סביבתי לחתום על הכרטיס. המשמעות היא מטורפת: אנשים צריכים, לא חותמים ולא מודעים. יש מחסור, והביטוח המתאים לארץ לא מספיק ולא עוזר כשאין כאן מספיק תרומות.
אני רואה בזה סוג של ביטוח. אלון גל (צילום: דנה קופל)
דיברתי עם כל החברים שלי, אחד-אחד. אלף סוכני ביטוח עברו אצלי סדנאות שקשורות בחשיבות שיש לתרומת איברים כאן. יש מחסור גדול באיברים, יש תורים מטורפים. מחר בבוקר זה יהיה מישהו שחס וחלילה קרוב לנו ואין כאן איברים. הנורא הוא שכל יום נזרקים כאן עשרות איברים מעולים לפח הזבל של היקום, ללא שימוש. יש לי ידידה שמחפשת היום כליה במזרח. כולה כליה. יש לי מאמנת שעבדה אצלי ועברה שתי השתלות כליה. מי שנמצא במצב הזה מחפש נדבות ומסתובב בעולם למצוא איבר.
התרומה והדת
אנשים חושבים שהחסם הגדול המונע אנשים מלחתום זו האמונה הדתית. אבל אני חושב שהחסם הוא פסיכולוגי; לאנשים יש פחד קמאי שברגע שתהיה להם שפעת יגנבו מהם איברים. שתי דקות הם יהיו בקומה וכבר ימהרו לקחת מהם כליה. אני חושב שזה החסם הפסיכולוגי הגדול שעוצר אנשים מלחתום. הפחד שמישהו יקבל החלטה מהירה ויהרוג אותם בטרם עת. זה אדיוטי. הרבה אנשים חושבים ככה. אני חושב שצריך לחזור ולהסביר שזה לא ככה: אף אחד לא יגנוב איברים או יעשה שימוש בהסכמה בצורה לא מושכלת או ללא שיקול דעת.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
מה עשית כדי לקדם את הנושא?
בסדנאות שהעברתי לאנשי הביטוח אירחתי אנשים חולים שהמתינו להשתלה. לקחתי את העניין ללב וחשבתי שמפגש פנים אל פנים עם החולים יבהיר למשתתפי הסדנה את החשיבות הגדולה שיש לחתימה על כרטיס אדי.
המוות
אני רואה בזה סוג של ביטוח. אחת הבעיות של סוכן ביטוח היא לדבר על הסופיות. התחושה היא שחתימה מעלה בדמיונם של אנשים את תמונת המוות "הפסטורלית".
אחרית הימים
אני חושב שאלוהים, ברוב חוכמתו, יסדר את העניין. הרי יש לו כמה טריקים בארסנל הוא בטוח ימצא דרך להחליף את האיברים החסרים.
כולנו שווים
מה? עוד יש דבר כזה שמישהו מתנה את תרומתו? אני מצהיר שאני מוכן לתרום אפילו לג'וקים שאותם אני הכי מתעב בעולם וגם די פוחד מהם, כי הם נראים לי יותר חזקים. זה נובע מבורות, אבל אם זה ישכנע מישהו לחתום - דיינו. אפשר להתחיל מזה שבלונדיניים יתרמו לבלונדיים וג'ינג'יים יתרמו לג'ינג'יים . העיקר שיתחילו לחתום. לפחות המודעות תעלה ...
מילה לספקנים
בגלל עיסוקי יצא לי, לצערי הרב, להיות בנוכחות כמה אנשים שחיכו לאיבר ו/ או טיילו בכל העולם כדי לחפש תרומה. תעצמו עיניים לשתי דקות ותחשבו מה יקרה אם מישהו : חבר קרוב או בן משפחה יזדקק לאיבר. מה עושים? איך מקבצים נדבות? איך מגייסים את הכסף? ובגלל שאין כאן איברים לתרומה אתם עלולים למצוא עצמכם צופים באנשים הכי יקרים לכם גוססים מול עינכם. אם כל אחד יחתום, החיים של רבים וטובים ינצלו. שלא נגיע לשעת אמת כדי להבין.
רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר בכם להציל חיים? לחצו כאן