"זו הפחדנות של מופז"

ממצאי ועדת הבדיקה לאסון האוטובוס ליד אילת, בו נהרגו 24 בני אדם, הוציאו את אבי נאור, מקים עמותת אור ירוק, משלוותו - "שר התחבורה נמנע מלקחת החלטה אמיצה". מומחה התחבורה, משה בקר: "כל מה שיוצא מוועדות בדיקה הוא שהנהג אשם"

"הוועדה שהוקמה לבדיקת תאונת האוטובוס ליד אילת נועדה לטייח את כל העניין - היא הוקמה כדי שבמשרד התחבורה יוכלו לומר שהם עשו משהו". במלים חריפות אלה, תקף אתמול (ג') יו"ר עמותת אור ירוק, אבי נאור, את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והעומד בראשו, שר התחבורה שאול מופז. "זו פחדנות של שר התחבורה, שנמנע מלקחת החלטה אמיצה, ולא הקים ועדת חקירה בלתי-תלויה".

 

• מומחים דורשים: ועדת חקירה לאסון האוטובוס

תאונת האוטובוס הקטלנית: אין אשמים

 המשטרה קובעת - רק הנהג אשם

יו"ר עמותת אור ירוק: "בטיחות בדרכים היא בן חורג במדינת ישראל" (צילום: רויטרס)

 

הוועדה המקצועית, שעל הקמתה החליט מופז לאחר התאונה, סיימה לאחרונה את עבודתה, והגישה בתחילת השבוע את מסקנותיה. הדו"ח המסכם של הוועדה מצביע על שורת ליקויים: בכביש חסר היה תמרור המגביל את המהירות, מעקה הבטיחות בנקודת התאונה היה מיושן, התיירים לא חגרו חגורות בטיחות, ובאוטובוס הותקן טכוגרף מיושן שלא הופעל.

 

אולם, למרות שמקור הליקויים בכשלים של כמה מהגופים האמונים על הבטיחות בדרכים - ובראשם משרד התחבורה - בחרו חברי הוועדה באופן מפתיע שלא להטיל אחריות על אף גורם רלוונטי.

 

"הבטיחות היא בן חורג"

"אני פשוט מזועזע מהעובדה שוועדת הבדיקה הזו הוקמה בדרך שהיא הוקמה", ממשיך נאור בביקורת. "לא יעלה על הדעת ששר התחבורה והבטיחות בדרכים, לא קם אחרי תאונה נוראית שכזו ואומר לציבור 'זו התאונה הקשה ביותר בתולדות המדינה, ואני מתכוון לקחת את כל הצעדים הדרושים ולהפיק את כל הלקחים - כדי להבטיח לציבור שלמדנו משהו מהטרגדיה הזו'. אולי הבעיה היא שהציבור בישראל לא זועק מספיק נגד התנהגות כזו".

 

לדברי נאור, מסקנות הוועדה צריכות להטריד את כל אזרחי ישראל: "כאזרח, אני צריך להבין שאני משתמש בתשתית כבישים שבטיחותה אינה ברורה, שלא ידוע אם מעקות הבטיחות יגנו על בזמן תאונה, ושלא ברור מה מידת האחריות של מוסדות השלטון כלפיי. למרבה הצער, בטיחות בדרכים הייתה ונשארה בן חורג במדינת ישראל".

 

"כמו לקצץ בתקציב הביטחון"

הוכחה לכך שהבטיחות בדרכים אינה תופסת מקום חשוב מספיק בסדר היום הציבורי, מוצא נאור בעובדה כי הממשלה היוצאת אישרה קיצוץ של 220 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "אם אפשר לקצץ בכזו קלות את תקציב הרשות, בניגוד להחלטות קודמות של אותה ממשלה, יש בכך הוכחה שהבטיחות אינה חשובה מספיק למקבלי ההחלטות".

 

נאור סבור כי גם התנהלות משרד האוצר מעידה על היעדר יחס הולם לעניין הבטיחות מצד הממשלה - זאת, לאור ניסיונות האוצר לתלות את הקיצוץ בתקציב הרשות בטענות בדבר ליקויים לכאורה בהתנהלותה: "אם הרשות אינה טובה ואינה אפקטיבית - וזו זכותם של אנשים לומר זאת - לא יתכן שמי שייפגע כתוצאה מכך הוא האזרח.

 

"אם לדעתם (של פקידי האוצר, ש.ה) הרשות אינה טובה מספיק", ממשיך נאור, "ראוי שהממשלה תפעל לתקן את המצב. אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הבטיחות של הציבור. הרי זה כמו לקצץ את תקציב הביטחון, בגלל שיש מי שאומרים שהצבא לא תפקד טוב במלחמת לבנון".

 

"הבעיה היא ביישום"

את דבריו של נאור מחזק ד"ר משה בקר, מומחה תחבורה ובטיחות, שעמד בעצמו בראש מספר ועדות חקירה ובדיקה בעבר. "הבעיה העיקרית אינה מסקנות הוועדה - אלא מעמדן והתוקף שיש להן. בסופו של דבר, הבעיה היא ביישום. זו בדיוק הסיבה לכך שהייתה צריכה לקום מלכתחילה ועדת חקירה ממלכתית - ועדה עצמאית ובלתי-תלויה - שלמסקנותיה יש תוקף של חוק, ועם הקצאת משאבים מדויקת ליישום אותן מסקנות".

 

בקר סבור כי הדרך להתמודד עם חוסר יכולתו של הממסד ליישם מסקנות של ועדות חקירה למיניהן, היא באמצעות הקמת גוף חקירות עצמאי. "שוב עולה הצורך להקים גוף ממלכתי, שייבצע חקירות בלתי-תלויות, ויגובה בחקיקה מתאימה. גוף כזה יכול היה להפיק לקחים מערכתיים, וכן ליישם תוכניות בטיחות באופן שיטתי. הרי כל מה שיוצא מוועדת הבדיקה הזו (לעניין תאונת אוטובוס התיירים, ש.ה) הוא שבסוף באים ואומרים - הנהג אשם".