בונסוואר מסייה, איזה לילה יפה!

לרגל "ליל מסייה", מזמין אתכם יגאל פת-אל להצטרף לתצפיות המאורגנות בערבה ושואל: מה מיוחד כל כך בקטלוג מסייה המפורסם, שהפך אותו לתנ"ך של האסטרונומים? טור שבועי

אחת לשנה, בסוף חודש מרס, מתקבצים חובבי אסטרונומיה בכל חצי הכדור הצפוני כדי להעביר לילה שלם בצפייה בגרמי שמים מרוחקים, המאוגדים כולם תחת מה שקרוי "הקטלוג של מסייה". לילה זה קרוי "הלילה של מסייה" וגם השנה מתארגן סיור כזה, ביום שישי (27 במרס), של האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

 

מהו קטלוג מסייה ומה כה מיוחד בו? ובכן – למרות שכיום אנו מודעים לאינספור גרמי שמים, המקוטלגים בקטלוגים שונים - עדיין, מעל כולם, מצוי הקטלוג הוותיק ביותר והראשון שבהם.

 

כאשר הייתי עדיין ילד, המתדפק על דלתות מצפה הכוכבים בגבעתיים, לא היה האינטרנט בנמצא והקשר היחיד עם העולם שמחוץ לכדור הארץ היה או דרך יומני החדשות ששודרו לפני סרטי הקולנוע או בספרי אסטרונומיה שנכתבו בשפות נכריות שונות, כולם כמובן מלווים בתמונות שחור לבן.

 

ברשותי היה טלסקופ קטן שקוטרו 50 מ"מ בלבד וכמובן שהשתוקקתי לצפות בשלל גרמי השמים ולחזות במראות שאת רובם הכרתי מההיצע הדל של הספרים שעמד לרשותי, ביניהם החלל של יצחק לבנון ז"ל ואנציקלופדיה תרבות.

 

בניגוד לטלסקופ הצנוע שהיה ברשותי, שבכלל נרכש בחנות לכלי בית ברחוב ביאליק שברמת גן, היה המצפה בגבעתיים מצויד בזמנו במפלצת כבירה – טלסקופ עדשות בקוטר 15 ס"מ. זאת בנוסף לכמה טלסקופים מתוצרת יד, שבנו כמה מחובבי האסטרונומיה הוותיקים דאז, בהם ד"ר שפנייר ואינג'. פוקס. הואיל ומצפה הכוכבים במצפה רמון טרם הוקם אז, עמד לרשותי הטלסקופ הגדול בישראל בימים ההם.

 

ואיך ידענו במה לצפות? ובכן, במצפה היו שני אטלסים שהיו בזמנו נכס צאן ברזל לכל חובב אסטרונומיה – האטלס של נורטון והאטלס של סקלנטה פלסו הצ'כי עם הקטלוג המצורף, פרי עמלו של אנטונין בקבאר.

 

קטלוג זה הכיל מאות עמודים ובהם נתונים על כוכבים מכוכבים שונים - "סתם" כוכבים, כוכבים משתנים, כוכבים כפולים, אבל מכל מאות העמודים עניינו אותי ואת חברי בעיקר שני עמודים, אלה המתארים את 110 העצמים בקטלוג של מסייה, בהם כלולים גלקסיות, ערפיליות, צבירים ובקיצור – מכל טוב.

 

לאחר תקופה קצרה התוודענו לרבים מגרמי השמים המתוארים בקטלוג ואת הלילות היינו מעבירים בניסיונות לחפש אחר החמקמקים ביותר, עליהם נמנו בעיקר הגלקסיות החיוורות. לעתים היינו מרחיקים, ארי לאור (היום פרופ. ארי לאור מהטכניון) ואנכי עד כפר סבא הרחוקה, שם היה חברנו ירון שפר (כיום דר' ירון שפר) מצויד בטלסקופ שקוטרו 60 מ"מ בלבד, אך תחת שמיה החשוכים של כפר סבא הוא חולל נפלאות ואיתו ראינו את כל גרמי השמים של קטלוג מסייה לצליליה של מוזיקת בלוז ורוק כבד.

 

לגבי ולגבי כל האסטרונומים החובבים, מהווים גרמי השמים המתוארים בקטלוג של מסייה נכס צאן ברזל. אלה גרמי השמים המפורסמים ביותר, בהם גרמי שמים שכל חובב מתחיל חייב להכירם, בהם הערפילית הגדולה באוריון, הגלקסיה באנדרומדה ועוד. אך מי היה אותו מסייה ובמה מיוחד אותו קטלוג פרי עמלו?

 

האיש שאהב שביטים (וגילה ערפיליות)

שארל מסייה פעל בדמדומי תקופת המלוכנות בצרפת בימים שלפני המהפכה הצרפתית. הוא היה מצויד בטלסקופים שהגדול בהם היה בקוטר של כ-10 ס"מ ועיקר התעניינותו הייתה בציד שביטים.

 

גילויים של 13 שביטים נזקף לזכותו של מסייה, אולם תוך כדי הצפייה בשביטים והחיפוש אחריהם, הבחין האיש כי קיימים בשמיים גופים רבים שצורתם מעורפלת וגופים אלה, מעשה שטן, קופצים לך לתוך שדה הראייה וגורמים לך לקפוץ בשמחה, סמוך ובטוח שגילית עוד שביט.

 

אבל כאשר צפה מסייה באותם גופים לאחר כמה שעות והם לא שינו את מקומם ואף עמדו במרים ולא זזו גם לאחר כמה ימים, התברר לו שלא מדובר בשביטים (הנעים סביב השמש ככוכבי הלכת) אלא בגופים נייחים, ממש כמו כוכבי השבת. הוא קרא לגופים אלה עננים או נבולות (מהמילה הלטינית נבולה = עננה) ולכמה מהן קרא "עננים ללא כוכבים".

 

כדי לא לבלבל בין גופים אלה לבין השביטים, משאת נפשו, החליט מסייה לרכז את הגופים ברשימה אחת והוא אכן הוציא קובץ שמנה 45 שביטים בשנת 1774. כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1781, פרסם שארל מסייה את הקטלוג השלם שלו, שמנה 103 גרמי שמים שהתגלו בידו ובידי כמה מחבריו כגון משאן, לא-קאי ודה-שסו.

 

באמצע המאה ה-20 התווספו לקטלוג של מסייה שבעה גרמי שמים נוספים. לפי חליפות מכתבים שניהל מסייה נראה שהוא היה הראשון לגלותם וכיום מונה הקטלוג 110 גרמי שמים, שהם חובה לכל חובב אסטרונומיה.

 

אף-על-פי שמסייה כינה את גרמי השמים האלה בשם הכולל "עננים" (המילה העברית המקובלת בזר'גון האסטרונומי היא ערפילית), כמה מהם אינם מכילים כלל ערפילית והם צבירי כוכבים פתוחים או כדוריים.

 

מסייה הקפיד לתאר לצד כל גרם שמים בקטלוג שלו כיצד הוא נצפה מבעד לעדשת הטלסקופ ואת התאריך שבו נתגלה. את הקטלוג פותח גרם השמים מספר 1 הממוספר כ- M1 והוא ערפילית הסרטן, שהיא שרידי סופרנובה שנצפתה על ידי הסינים בשנת 1054.

ערפילית הסרטן. התמונה צולמה בידי יגאל פת-אל ועופר גבזו במצפה הכוכבים בגבעתיים באמצעות טלסקופ Meade בקוטר 16" (0.4 מטר) במסננים שמעבירים אור הנפלט מאטומי גופרית, מימן וחמצן. הפס החוצה את התמונה הוא מסלול לווין שחלף בשדה הראיה בעת הצילום.

 

אחת לשנה, כאמור, בסוף חודש מרס, אפשר לצפות בכל גרמי השמים בקטלוג של מסייה במשך לילה שלם, כאשר הצפייה מתחילה עם השקיעה ומסתיימת בזריחה. לילה זה קרוי "ליל מסייה" והאגודה הישראלית לאסטרונומיה מארגנת תצפית בפונדק הק"מ ה-101 בערבה לרגל האירוע, הכוללת הסעה מאורגנת באוטובוסים מתחנת רכבת מרכז ביום שישי בצהריים וחזרה ביום שבת בבוקר.

 

במקום יינתנו הסברים על שמי האביב ובמקביל לצפייה בגרמי השמים השייכים לקטלוג של מסייה תתקיים תצפית, איך לא, בשבתאי ובטבעותיו.

 

מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.