בשורה לזוגות מבוגרים שרוצים לאמץ ילד מחו"ל: באחרי שמונה שנים וחצי של דיונים משפטיים קבע היום (ג') בית המשפט העליון ברוב דעות כי יש לאפשר להורים שרוצים לאמץ ילדים מחו"ל, אך לא עומדים בקריטריונים, לפנות לוועדת ערר של משרד הרווחה שתדון במקרים חריגים.
ב-2001 הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי ארגון "משפחה חדשה", באמצעות עורכי הדין אירית רוזנבלום ושמואל אורן. הארגון ייצג שני זוגות הורים שרצו לאמץ תינוקות, אך לא בקשתם לא טופלה נוכח החוק שאוסר אימוץ בין-ארצי כשפער הגיל בין הילד המאומץ למבקשים גבוה מ-48 שנה.
בעקבות הסירוב פנו העותרים לבג"ץ וטענו שהחוק קשה ויש להגמיש אותו. לטענת העותרים, קביעת הפרש הגיל המירבי פוגעת בזכות היסוד למשפחה של ההורים המבקשים לאמץ שכן הוא מציב "רף נוקשה שאינו ראוי ושלא ניתן לחרוג ממנו גם כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות".
המדינה טענה כי "כלל הפרש הגילאים המירבי עומד באמות מידה של תקינות, על-פי כללי המשפט המינהלי. עוד נטען בתשובת המדינה כי תוכנו של הכלל סביר, נועד לקדם את טובת הילד, ואף אומץ לאור שיקולים מקצועיים בלבד.
השופטת איילה פרוקצ'יה, שהתנגדה לקבלת העתירה, כתבה בפסק הדין כי הכלל בדבר פער הגיל אינו פוגע בעקרונות חוקתיים. "הכלל משקף אמת מידה ראויה של המבקשים לאמץ, שנועדה להבטיח את טובת הילד באופן שהפרש הגיל בינו לבין הוריו המאמצים לא יחרוג מנורמה סבירה", קבעה.
לעומת זאת, נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופט אשר גרוניס, קבעו ברוב דעות כי ישנה לפעמים חריגה מכלל הפרש
הגיל המירבי במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, וקבעו כי האפשרות לשקול סטייה מכלל זה במקרים חריגים יוצאי דופן אינה נתונה בידי העמותות הפרטיות העוסקות באימוץ, אלא היא קיימת בידי ועדת ערר של משרד הרווחה - ולכן במקרים חריגים אפשר לערער לוועדה זו.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון אמרה עו"ד רוזנבלום ל-ynet: "זהו הישג משמעותי. מדובר בפסק דין מכונן ופורץ דרך במישור המשפחה החדשה. באמירתו זו נותן בית המשפט גושפנקה להגמיש את החוק ולרכך אותו במקרים מיוחדים המצדיקים זאת".