ב.מ.וו X6 - מה זה הדבר הזה?

למה צריכה ב.מ.וו להציג מכונית חדשה, שהיא עצמה מתקשה להגדיר? אחרי הכל, "רכב-קופה-פנאי-ספורטיבי" היא הגדרה שאפשר אולי לחיות איתה, אבל קשה מאד להבין מה היא כוללת. לקחנו את ה-X6 לסיבוב באירופה, וחזרנו מבולבלים מתמיד

הצלחה עלולה לסנוור בני אדם, ולגרום להם לסטות מדרך ההיגיון. קחו למשל את בכירי המגזר הפיננסי. אחרי מאות שנים בהן בנקאים היו מרוצים משמירת חסכונותיו של הציבור - ומההכנסות שהניבו אלף סוגי עמלות - הם החליטו שהם רוצים להרוויח קצת יותר. אז הם התחילו להציע משכנתאות. וביטוח משכנתאות. וגם מניות. ואופציות. ומשהו שנקרא תעודות סל. ובל נשכח המצאה שנקראת "שורטים". ואז הם לקחו את המשכנתאות, והפכו אותם למשהו שנקרא "מכשירים פיננסיים". ואתם כבר יודעים לאן כל זה הוביל: מנייה של בנק שווה היום פחות מתפוח אדמה, ולכל המכשירים הפיננסיים שהמציאו הבנקאים אפשר לקרוא בשם התמציתי "בלוף".

 

למרבה הצער, אפשר למצוא רמזים לתופעה דומה גם בתעשיית הרכב. אחרי עשרות שנים בהן מכרו לנו מכוניות הגיוניות בדרך-כלל, ההצלחה דוחפת יצרניות רכב מכובדות להמציא כל מיני סוגים חדשים של כלי רכב. למשל, ב.מ.וו: אחרי הצלחת רכב הפנאי המשובח שלה, ה-X5, החליטה היצרנית לנצל הצלחה ולהמציא זן חדש של כלי רכב. וכך נולד ה-X6, שאמור להיות "רכב קופה-פנאי-ספורטיבי", או משהו כזה.

 

מה זה בדיוק "רכב קופה-פנאי-ספורטיבי", ולמה בדיוק הוא טוב? אחרי קצת יותר מ-300 קילומטרים - מגרמניה לאוסטריה, ובחזרה לגרמניה - יש לנו כמה תשובות.

 

קומיקס זה טוב?

מה שברור מיד בנוגע ל-X6, הוא ש"קופה-פנאי-ספורטיבי" נראה כמו מוטציה של רכב כביש-שטח. זו לא מחמאה, אגב. מי שנוהג לקרוא ספרי קומיקס, עשוי למצוא את העיצוב של ה-X6 מוכר: ב.מ.וו מצהירה כי מדובר בהכלאה בין מכונית קופה לרכב כביש-שטח, אבל התוצאה נראית מאולצת ומזוויות מסוימות - כמעט מגוחכת. הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר הוא שיש לו "נוכחות", וכנראה שעבור כמה מלקוחותיה של ב.מ.וו, זה בדיוק מה שהם מבקשים.

 

למרבה המזל, בדרך אל תא הנוסעים נטשו המעצבים את השראת איורי הקומיקס, ועשו את מה שב.מ.וו יודעת לעשות כל-כך טוב: ל-X6 יש תא נוסעים מפואר ויוקרתי, עם אותו ניחוח נחוץ של "עושר ואושר", שמקורו בשימוש נרחב בעור.

 

אלא שגם בתא הנוסעים השתבשו כמה דברים. למשל, מרחב המחייה: למרות בסיס גלגלים זהה לזה של ה-X5, נוסעים גבוהים יתקשו להתרווח מאחור, בגלל תקרה משתפלת בחדות. עוד טרוניה - מוכרת היטב - נוגעת לממשק המולטימדיה של ב.מ.וו: גם בגלגולו העדכני, שכולל מספר שיפורים לעומת גרסאות קודמות, השימוש ב-i-Drive רחוק מלהיות אינטואיטיבי.

 

עניינים פיזיקליים

הנה משהו שכדאי לדעת על חוקי הפיזיקה: אי אפשר לעבוד עליהם. אם תזרקו כדור למשל, לכל כיוון שתבחרו, בסוף הוא ייפול ארצה. ומה הקשר ל-X6? עם משקל של קצת יותר משני טון, אורך של כמעט חמישה מטר, וגובה של 1.70 מטר - יש גבול לכמה "ספורטיבי" הוא יכול להיות.

 

אמנם הגבול הזה רחוק. הודות לשימוש בשלל מערכות אלקטרוניות מתקדמות, ה-X6 מצליח "לרמות" את חוקי הפיזיקה, ומאפשר נהיגה מאוד מהירה, בכל תנאי הכביש. כך למשל, מערכת ההנעה הכפולה המתוחכמת - xDrive - יודעת לחלק את הכוח לא רק בין הציר הקדמי לאחורי, אלא גם בין הגלגלים. התוצאה מאוד מרשימה, אבל יתרונותיה העיקריים הם בתנאי כביש קיצוניים, כמו שלג וקרח. בכבישי ישראל היבשים, קשה להאמין שיש למערכת שכזו יתרון משמעותי על-פני הנעה כפולה "רגילה", או אפילו הנעה קדמית או אחורית.

 

אבל למרות היכולת הגבוהה, ל-X6 חסר דבר אחד, משמעותי מאוד: הנאה מנהיגה. אמנם אפשר לטעון שרכב "כאילו-שטח" לא צריך להסב הנאה לנהג, אבל כדאי לזכור שני דברים בעניין זה: 1. ב.מ.וו קוראת ל-X6 "רכב פנאי ספורטיבי", כך שבהחלט אפשר לצפות להתנהגות ספורטיבית - שאינה קיימת; 2. כיצרנית שמתגאה מזה עשרות שנים בסיסמה "חווית הנהיגה המושלמת", ב.מ.וו חוטאת לעצמה כשהיא מייצרת כלי רכב שרחוק מלספק חווית נהיגה שכזו.

 

בשבחי המהירות

ההיבט הספורטיבי היחיד של ה-X6 מגיע בחסות המנועים: שני מנועי הבנזין מציעים יותר כוח וביצועים ממה שהגיוני לדרוש מכלי רכב כל-כך גדול וכבד. למשל, גרסת הבסיס - "35i" - המצוידת במנוע 3.0 ליטר טורבו-בנזין (306 כ"ס), מאיצה ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות. זמן שלא היה מבייש אף מכונית קומפקטית "חמה", כמו פולקסווגן גולף GTI למשל. הגרסה הבכירה, "50i" - עם מנוע V8 בנפח 4.4 ליטר - מאיצה ל-100 קמ"ש ב-5.4 שניות. וזה לא רחוק מהזמן שמשיגה פורשה 911.

 

שלא במפתיע, על יכולת שטח אין טעם להרחיב: לאחר שהשמיטו התייחסות כלשהי ל"שטח" מתוארו של ה-X6, בב.מ.וו אף לא מתיימרים לטעון שהוא יכול או מעוניין להתמודד עם ערבות הנגב.

 

שיר המעלות?

אז מה זה "רכב קופה-פנאי-ספורטיבי"? ובכן, לא ממש ברור. ה-X6 נראה כמו רכב כביש-שטח, אבל הוא מיועד רק לכביש. הוא אמור להיות ספורטיבי, אבל הוא ספורטיבי רק בהשוואה לכמה רכבי כביש-שטח מתחרים. ולמרות שהוא גדול וכבד, הוא לא מרווח כמו שניתן לצפות. מנגד, רשימת מעלותיו קצרה במיוחד: ל-X6 יש ביצועים מצוינים, והוא מציע תא נוסעים מפואר ועשיר.

 

וזה פשוט לא מספיק. הנהיגה ב-X6 מבהירה שההצלחה של ב.מ.וו הסיטה את היצרנית המוערכת מדרכה, והפכה אותה לכזו המעוניינת בעיקר להגדיל את מכירותיה - גם אם זה בא על-חשבון ערכי המותג המוכרים: הנאה נהיגה והתנהגות ספורטיבית. וחבל שכך.

 

מה שבאמת הופך את ה-X6 לבחירה לא מומלצת הוא המחיר: הגרסה הבסיסית, ה-35i, עולה 650 אלף שקל, בעוד ה-50i הבכירה עולה 800 אלף שקל. עם כל הכבוד לב.מ.וו, קשה להבין מה בדיוק הלקוח מקבל בתמורה לכל-כך הרבה כסף.

 

הכותב היה אורח חברת ב.מ.וו