אב הרחמים, הגן על תל אביב ותושביה

הרבנות תל אביב חיברה תפילה מיוחדת במלאות 100 שנים לייסוד העיר, זאת על פי תפילה דומה שחיבר הרב הראשי המנוח, איסר יהודה אונטרמן, לכבוד יובל ה-50. יו"ר המועצה הדתית הסביר: "הרב קוק היה הראשון שעודד את מאיר דיזנגוף להקים עיר עברית ראשונה"

איזו עיר העמידה "מוסדות נעלים לתורה ולתפילה"? על מי נאמר כי "קול תורה נשמע בשעריה והלמות עמלים בחומותיה"? תל אביב היא אולי סמל החילוניות, אבל לקראת חגיגות המאה המחיצות נופלות: ביוזמה משותפת של הרבנות המקומית, העירייה ו"מנהלת שנת ה-100", חיברו רבני תל אביב תפילה מיוחדת לשלומה של העיר העברית הראשונה, שתיאמר בבתי הכנסת בשבת הקרובה, "שבת הגדול" – יום פתיחת החגיגות. היא נכתבה על פי תפילה דומה שחיבר הרב איסר יהודה אונטרמן, לשעבר רב העיר והרב הראשי, בשנת ה-50 לתל אביב.

  

נוסח התפילה המלא  

"ריבון העולמים, 

 

בחרדת-קודש אנו עומדים לפניך להודות לשמך הגדול על טובותיך אשר יסובבונו תמיד, ועל שהפלאת חסדך לנו בהקמת עיר גדולה ומפוארה ורבת-עם בארצנו הקדושה, בשם תל–אביב-יפו. 

 

אתה הוא שהשפעת לפני מאה שנה רוח עצה ותבונה על קבוצת בונים מבני ציון היקרים לתקוע יתד על שפת הים לעיר עברית, וחננתם עוז ועוצמה לבצע את שאיפתם זו באומץ וגבורה ובמסירת-נפש, על אף מכשולים עצומים שעמדו על דרכם.

  

על ידם החרו החזיקו בונים נאמנים ומסורים שנתווספו להרחיב את גבולותיה של העיר, לקבוע בה סדרים מתוקנים, להעמיד מוסדות נעלים לתורה ולתפילה, לצדקה ופעולות-חסד, לבתי חינוך ולימוד, למסחר ולחרושת המעשה, ורבים מאחינו נהרו אליה ונהייתה למרכז החיים בארץ. 

 

היום אנו חוגגים את יובל המאה של עירנו, בשנת ה-61 למדינת ישראל העצמאית ו-42 שנה לשחרור עיר הנצח ירושלים, ולבנו מלא רחשי תודה שזכינו לעיר תהילה זו ההולכת ונבנית בידי אחינו ממסד עד הטפחות. 

 

והנה העיר גדלה ותייף, תמיד הומיה מאנשים ומלאה חיים ותנועה, קול תורה נשמע בשעריה והלמות עמלים בחומותיה, צדקה וחסד במוסדותיה ומרכולת רבה בשווקיה, ונפשנו יודעת כי היית מחסה לנו מכל צר ואויב וחסדך ואמתך תמיד ינחונו, במלחמות הגדולות ניצלנו ונגד אויבים עצומים נחלנו ניצחון. 

 

מברכים אנו בקהל עם: ברוך מציב גבול אלמנה, שהחיינו וקיימנו לזמן הזה. 

 

אנא אב הרחמים, משוך חסדך עלינו גם לימים יבואו. הגן על עירנו ותושביה ועל עמך ונחלתך אשר בחרת בם. חזק את מדינת ישראל וסעדה והחש את הגאולה השלמה וקבוץ הגלויות לארצנו. הקם על תילה את ירושלים עירך ואת מקדשך כימי קדם, והשב שכינתך לציון ותן חלקנו בתורתך, ונעבדך באהבה ויראה, אמן ואמן".

 

"לומר עם התפילה לשלום המדינה"

באיגרת שנשלחה לכל בתי הכנסת בתל אביב, קרא יו"ר המועצה הדתית, אלדד מזרחי, לומר את נוסח התפילה בשבת הקרובה בעת הכנסת ספרי התורה לארון הקודש, יחד עם התפילות לשלום המדינה וחיילי צה"ל. הוא ציין כי בין מייסדי העיר היו "שומרי מצוות רבים" וכי רבה הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששימש קודם לכן ברבנות ביפו, היה "מהראשונים לעודד את בנייתה של העיר העברית הראשונה".

 

בשיחה

עם ynet קרא מזרחי מתוך כתביו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף: "'לפני הרבה שנים, כשהשתקע הרב קוק המנוח כרב יפו והמושבות, ביקרתי בביתו וסיפרתי לו שחברת 'גאולה' קנתה קרקע לשם הרחבת המושבות נס ציונה, רחובות, גדרה ופתח תקווה.

 

"הרב שמח מאוד לידיעות האלה ואמר לי בזו הלשון: 'טוב מאוד שאתם מטפלים ברכישת קרקע לייסוד מושבות יהודיות וכפרים יהודים, אבל יחד עם זה השתדלו לבנות עיר. הרי אנחנו זקוקים גם לערים!'. עובדה היא שהרב קוק היה הראשון שדיבר איתי על דבר ייסוד עיר עברית חדשה בארץ ישראל'".