הניחי לפודיום, תתחילי לעבוד. מכתב ללימור לבנת
"אחרי פארסת מג'אדלה, חייבת שרת הספורט החדשה-ישנה להפשיל שרוולים, להקים אצטדיון כדורגל לאומי חדש, ולהציל את הספורט מעצמו". עודד שלו מקבל את פני השרה החדשה
בשעה טובה ומוצלחת משתחרר הספורט הישראלי מעולו של שר ספורט שלא תרם לו אפילו תרומה צנועה קטנה. ראלב מג'אדלה לא ייזכר בזכות מעשים חיוניים שעשה לעולם הספורט, חוקים שחוקק או פעולות שיזם. הקדנציה שלו אופיינה לא מעט בטעויות מביכות, כמו הטעות בספירת השנים שחלפו מאז הטבח במינכן, איחור לטקס הנפת הדגל הישראלי בכפר האולימפי בבייג'ינג ונזיפה בשחר צוברי על דבריו נגד הסינים.
בקדנציה שלו, הספורט הישראלי לא התקדם במילימטר, והישגים (אם היו) לא נבעו מפעולות ישירות שלו. ולכן, אף אחד בעולם הספורטיבי בישראל לא מזיל דמעה על העובדה שכמה עשרות אלפי בעלי זכות הבחירה בפריימריז של מפלגת העבודה דירגו אותו במקום ה-15, ושהבוחרים בבחירות הכלליות העניקו למפלגת העבודה רק 13 מנדטים.
כאמור, מי שנכנסת (ולמעשה חוזרת) לתפקיד שרת הספורט היא לימור לבנת. אני מתייחס למינוי הזה ברגשות מעורבים. מצד אחד, אי אפשר להוציא מהראש את המחזה הפאתטי שבו הגברת לבנת דורסת את מי שעומד בדרכה לפודיום הזהב של גל פרידמן באתונה. מצד שני, לבנת תמיד התאפיינה כביצועיסטית מהמעלה הראשונה, בולדוזרית שיכולה להזיז הרים ממקומם. וזה בדיוק מה שהספורט הישראלי זקוק לו בימים אלה.
אז לרגל כניסתה של לבנת למשרד התרבות והספורט, הנה כמה עצות קטנות לדרך. בהנחה שממשלת נתניהו תשרוד בין שנתיים לשלוש (וזאת על פי הממוצע של שלושת העשורים האחרונים), זו רשימת מטלות מספקת לתקופה הנ"ל.
1) הקמת אצטדיון כדורגל לאומי חדש. על זוועות אצטדיון רמת גן כתבנו כאן אתמול ונמשיך לכתוב עד אשר יהיה שינוי. זה מביך למדינה בת 60 שנה שזה מגרש הדגל שלה. זה מביך כפליים כשיו"ר ההתאחדות לכדורגל וחבר הוועד הפועל של אופ"א הציע להתאחדות הכדורגל האירופית לקיים את גמר גביע אופ"א במתקן הכליאה הגדול הזה. חברה, מדינה וענף ספורט שמכבדים את עצמם, לא יכולים להשלים עוד עם דבר כזה.
2) הוצאת הפוליטיקה מהספורט. נשמע כמו כותרת בלי כיסוי? תסתכלו על כל איגודי והתאחדויות הספורט בארץ, המקצועניות והחצי מקצועניות. כולן נגועות בפוליטיקה, תככים, אגו וגועל נפש. כולם מתוקצבים על ידי המדינה. הגיע הזמן להתנות הקצבות לפי מינויים מקצועיים. את איגוד הכדורסל צריך להנהיג איש מקצוע (שוב, צביקה שרף), כמו גם בכל יתר האיגודים האחרים. איגוד השופטים לא יכול להיות כפוף להתאחדות לכדורגל. דוגמאות כאלה יש למכביר, ועל לבנת ואנשיה לנקות את כל הזוהמה והעובש מהארגונים שאמורים לנהל את ענפי הספורט, אך בפועל הם מהווים מכשול בפניהם.
_wa.jpg)
3) נוער, נוער, נוער. הגברת לבנת, את מוזמנת להסתכל על מדינות בסדר הגודל של ישראל, על ההשקעה שלהם בספורט בכלל ובצעירים בפרט. תראי איך הפכה יוון לאימפריה של ספורט בכל הענפים - כדורסל, כדורגל, אתלטיקה וכו'. גם קרואטיה יכולה לשמש דוגמא ומופת להתפתחות נכונה של ספורט לאומי. זה הזמן להקים אקדמיות ספורט מקצועניות, עם מאמנים איכותיים, מתקנים מפוארים ותנאים אבסולוטיים. זה בוודאי עדיף על הקצבות לכל מיני ענפים שמוגדרים כמו ספורט, דוגמת ריקודים סלוניים.
4) להפריט את האבטחה במגרשים. הגברת לבנת מוזמנת לבקר במשחקי הפרמיירליג באנגליה, הליגה הטובה והעשירה בעולם. בתוך המגרש אין ולו שוטר אחד לרפואה ששומר על הסדר, רק סדרנים שהוכשרו לכך באופן מיוחד, כשהשוטרים נמצאים אך ורק מחוץ לאצטדיון.
אין שום סיבה לשלם מיליוני שקלים על רמת שירות נמוכה במיוחד, חוסר יעילות בשמירה על הסדר ובמקרים רבים גם אלימות קשה ולא מוצדקת כלפי אוהדים ביציעים. אבטחה מופרטת תעלה למדינה הרבה פחות מעלות השוטרים במגרשים. ושוב סליחה מהשוטרים שהיו רגילים מדי שבוע להיות במגרשים, חלקם עם הפנים למגרש ולא ליציע.
5) כבוד לספורטאי עבר. לקח רק 60 שנה לחשוב ולהתחיל לבנות היכל תהילה לאגדות הכדורגל הישראלי. בכדורגל, בכדורסל ובכל ענפי הספורט בישראל - בקבוצות בבעלות פרטית ובאיגודי הספורט הציבוריים - לא יודעים לתת את הכבוד הראוי לספורטאי העבר. זה הזמן למנות אדם שינהל את הקמתם של היכלי תהילה לענפי הספורט השונים. זה הזמן גם למנות יותר ויותר ספורטאי עבר לתפקידי מפתח בארגונים השונים. ממאמנים ועד יושבי ראש ארגונים.