זמן קצר לפני הבחירות המוניציפאליות הגישה פרקליטות מחוז מרכז, באמצעות עו"ד ליאת גלבוע-אמיר, כתב אישום נגד פורר, על כך שסייע לקבלן שהיה במטה הבחירות שלו בשנת 1998. הקבלן סייע לפורר לכסות חוב של כ-100 אלף שקלים שנוצר בעקבות הבחירות, באמצעות תרומות. מאוחר יותר "זכה" הקבלן בעבודות בהיקפים של מאות אלפי שקלים ללא מכרז.
פורר חתם על עסקת טיעון והודה בהפרת אמונים, אולם העונש לא נקבע. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם יש או אין קלון במעשיו. מבחינת פורר, שנבחר לקדנציה שלישית, הקביעה כי יש קלון במעשיו לא מאפשרת לו להמשיך בתפקידו. שורה של עדים מטעמו הופיעו בבית המשפט וציינו לשבח את פעילותו למען העיר.
"העדויות כולן יצרו פסיפס מרהיב של אדם 'מענטש', חבר, מנהל מקצועי ויעיל, בעל תושייה.
אדם שאהוב על הבריות וטובת העיר רחובות תמיד מצויה לנגד עיניו", כתב השופט אהרון גולדס בגזר הדין. יחד עם זאת, הוא הוסיף כי חתימה על חוזים כוזבים, "יש בה פגיעה משמעותית באמון הציבור ובמינהל התקין".
השופט ציין כי מדובר בפגיעה קשה, שהיא עבר לפגיעה שנעשתה בכספי הציבור. "דברים אלה מלמדים כי ככל שמשרתו של האדם בכירה יותר ומעמדו רם ומצוי הוא ברום הפירמידה, הרי ששורת הדין אינה מאפשרת לו לשוב ולכהן בתפקיד אותו נשא קודם שחטא".