המתגייסים והממשלה המנופחת

"מה חושבים הצעירים המתוקים האלה על ממשלה של 30 שרים? מה הם חושבים על דוגמא אישית, על חיסכון בזמן משבר כלכלי? מה הם חושבים על פוליטיקאים ששלחו את גלעד שליט ולא מצליחים להחזיר אותו הביתה"? ערב חג החירות, ליווה אבי רט את בנו לבקו"ם וחזר עם מחשבות נוגות

חזרתי אתמול בפעם הרביעית לבקו"ם (בסיס קליטה ומיון) בתל השומר. הפעם הראשונה הייתה לפני 31 שנים, כאשר הגעתי לשם לראשונה, להתגייס לצה"ל, ולמלא את הזכות הגדולה הזו שנפלה בחלקי ובחלקם של בני דורי, בני הדור השני, שנולדו בארץ, אבל חלק גדול מזהותם עוצבה על ידי דור הוריהם, שבאו מ'שם'.

 

חלפו להן שנות דור, ובעשור האחרון חזרתי לבקו"ם פעמיים נוספות, עם שני הילדים הגדולים. משם המשיכו כל אחד מהם לדרכו הצבאית.

 

אתמול, הגעתי לשם בפעם הרביעית, עם הבן השלישי, הקטן בחבורת הבנים. עוד פעם חאקי, קיטבגים, אוטובוסים ממתינים,חיבוקים ונשיקות, התרגשויות , צילומים, ודמעות בזוית העין, 'שמור על עצמך', 'תתקשר' ועוד כהנה אמירות ישראליות מתבקשות במעמד הזה.

 

מבט על הפסיפס האנושי של הבאים בשערי הבקו"ם, נותן את מגוון ומרקם החברה הישראלית. מבניש"ים ועד עולים חדשים, בני מושבים והתנחלויות בצד עירוניים, דתיים וחילונים. פסיפס מגוון של הישראליות במיטבה. אינני רוצה ליפות ולטייח- יש גם קבוצות או תת קבוצות של אוכלוסיות שונות שאינן מיוצגות בפסיפס ישראלי הזה בבקו"ם- אבל זה נושא לפעם אחרת.

 

מה חושבים המתגייסים על 30 השרים?

במהלך הנסיעה ברכב לבקו"ם וחזרה,שמעתי ברדיו את השבעת ממשלת ישראל החדשה, ונאומי הפוליטיקאים.

 

הקשבתי לנאומים והתבוננתי בפניהם של בני ה-18 וה-19 הללו. חשבתי לעצמי - בידי מי אנחנו מפקידים את קבלת ההחלטות ואת גורל ילדינו (מעבר לקב"ה כמובן)? נזכרתי שרק בקדנציה האחרונה חווינו את מלחמת לבנון השנייה ואת מבצע עופרת יצוקה. שתי מלחמות שלא יצא מהן כלום. שהיו כישלון מהדהד, שצעירים רבים שילמו בחייהם עבור גחמות וקומבינות של פוליטיקאים מסוג אלה שמושבעים עכשיו בכנסת.

 

חשבתי לעצמי - מה חושבים המתגייסים המקסימים והמתוקים האלה על ממשלה של 30 שרים ועוד כל מיני סגני שרים, שחלקם, ואני לצערי מסכים עם הגדרתה של ציפי לבני - 'שרים לענייני כלום' ? מה הם חושבים על דוגמא אישית, על חיסכון בזמן משבר כלכלי, על טובת המדינה ועל עוד כל מיני מילים גבוהות שאין קשר בינן לבין המציאות? מה הם חושבים על פוליטיקאים ששלחו את גלעד שליט וכבר למעלה מאלף ימים שהם לא מצליחים להחזיר אותו הביתה? מה הם חושבים על האנשים שאמורים לקבל החלטות שיש להן השלכות על חייהם שלהם?

 

אני חש שהנוער הזה יותר טוב משליחי הציבור שלו. יש לנו, לכלל הציבור הישראלי לגווניו, נוער ישראלי טוב, מקסים, מתוק ונפלא. פירות משובחים של הארץ הזו. אלא שלצערנו שליחי הציבור של הנוער הזה כבר הפכו את הכול למאוס, לציני. אין ערך לערך, למילה, להבטחה, ללחיצת יד. הכול נהפך לפוליטיקה קטנה ורדודה - וממש לא משנה מאיזה צד פוליטי מסתכלים על זה. מכל כיוון זה נראה רע, מנותק, רחוק מאמון הציבור והנוער.

 

כל מי שרואה את פעילות החסד המדהימה של העמותות השונות לקראת הפסח, לא יכול שלא להתמלא בגאווה ובאהבה לעם הזה. כל כך הרבה חסד, אכפתיות, מסירות, אחריות וערבות הדדית יש בעם הזה. מתנדבים אלמונים העושים לילות כימים להביא אוכל לחג למשפחות נזקקות. נדבנים ותורמים הנותנים מכספם וזמנם למען החלשים. כל כך הרבה אכפתיות ודאגה שלא יהיה יהודי ללא אוכל בחג. יש כל כך הרבה כוחות של טוב ועוצמות של חסד בעם הזה, הרבה יותר מאשר יש בשליחי הציבור שלו.

 

ההתבוננות בנוער הנפלא בבקו"ם, הבנים והחיילים שלנו, דור העתיד שלנו - ממלאת את הלב בתקווה וגאווה. ההתבוננות בחסד האדיר המתבצע על ידי העמותות והארגונים השונים - ממלאת את הלב באמונה ועוצמה.

 

ההתבוננות בנבחרי הציבור שלנו - ממלאת את הלב בדאגה גדולה, בחוסר אמון, ובחלישות הדעת.

 

ערב חג הפסח, נשאב את הכוחות שלנו - מאלו הנותנים לנו כוחות של אמונה, אחריות, ערבות, אכפתיות וחסד. אלו הם כוחות הנצח והאמת, שגם בחלוף קדנציה כזו או אחרת של חבורה כזו או אחרת - אותם כוחות ימשיכו לשמור על עוצמתם, על הרלוונטיות שלהם ועל נצחיותם.