בחינת בגרות

"המירוץ להר המכשפות" הוא לא באמת סרט ילדים, אלא פנטזיית מדע בדיוני ילדותית במיוחד המשקפת את טשטוש הגבולות בין ילדות ובגרות בתרבות האמריקנית

 

ב-1975, השנה בה עלה למסכים "מלתעות", החל המעבר מתור הזהב האמנותי של הקולנוע האמריקני לעידן הבלוקבסטרים של סטיבן שפילברג וג'ורג' לוקאס, מעבר שהוביל למחיקת הגבול שבין סרטי ילדים ומבוגרים. הצלחתם הפנומנלית של סרטים כמו "מלחמת הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס" נבעה מיכולתם להגשים את האידיאל השיווקי של חברת דיסני לפנות ל"ילדים בני כל הגילאים".

 

ב-1975 נעשה גם "הבריחה להר המכשפות", אחד מסרטי הילדים המצליחים של דיסני שפתח סדרה מקרטעת של ניסיונות לשחזור ההצלחה: סרט המשך שנקרא "החזרה מהר המכשפות" (1978), פיילוט טלוויזיוני כושל בשם "מעבר להר המכשפות" (1982) וסרט טלוויזיה נוסף - "הבריחה להר המכשפות" (1995), שניסה להתחיל מחדש את הסדרה. כישלון מתמשך זה הוא לא רק עדות לתוצרים הלקויים של דיסני, אלא בעיקר להעדר היכולת להפנים את השינויים שחלו בתרבות הפופולרית מאמצע שנות ה-70.

 

הגרסה החדשה של "המירוץ להר המכשפות" היא סימפטומטית להווה התרבותי שבו ילדים צורכים תרבות בעלת סממנים "בוגרים", ואנשים בוגרים, לפחות על פי גילם, ממשיכים להתענג על ריגושים שפעם הוגבלו רק לתקופת הילדות. האם "המירוץ" הוא סרט ילדים המוותר על תכנים המותאמים לקהל היעד המוצהר או עוד סרט צפוי ורדוד, בדומה לחלק ניכר מסרטי המדע בדיוני וההרפתקאות שהוליווד מייצרת? כך או כך, שזהו סרט שניתן בנקל לוותר על הצפייה בו.

 

סת' (אלכסנדר לודוויג) ושרה (אנה סופיה רוב) הם אח ואחות, נער ונערה, בלונדינים ונאים למראה. הם אינם דוגמני נוער אלא נציגים מכוכב אחר שהגיעו לכדור הארץ במשימה אקולוגית הרת גורל לכוכבם, כמו גם לגורל עולמנו. לאחר התרסקות החללית שלהם במדבר נוואדה, הם נזקקים לשירותיו של ג'ק ברונו (דווין "דה רוק" ג'ונסון), עבריין משוחרר המנסה לפתוח דף חדש כנהג מונית בלאס וגאס. יחד הם ינסו להגיע להר המכשפות, הבסיס הסודי של הצבא האמריקני בו מוסתרת טכנולוגיה חייזרית שתאפשר לסת' ושרה לחזור הביתה ולסיים את משימתם בהצלחה.

 

תוך זמן קצר אנו מבינים כי זו הולכת להיות נסיעה רווית קשיים. אחרי צמד החייזרים רודפים נציגי הממשל בפיקודו של הנרי ברק (קיארן הינדס) המרושע ורובוט מלחמה שנשלח בידי כוחות הצבא של הכוכב ממנו הגיעו. אחרי ברונו רודפים חברי הכנופיה שלו לשעבר, המנסים לכפות עליו חזרה לעולם הפשע.

 

ילדים קטנים-גדולים

במעבר מהסרט המקורי ששחקניו היו ילדים (12 ו-10), כאן כבר מדובר בשחקנים בגילאי 16 ו-15. הם לא משתייכים לעולם הילדות אלא מציגים אידיאל של יופי לילדים הצעירים מהם. שינוי מהותי עוד יותר הוא הצבת דמותו של ברונו במוקד הדרמטי והפיכת הדמויות הצעירות למשניות. הסיוע של ברונו לחייזרים הצעירים יאפשר לו להשלים את חזרתו למוטב.

"המירוץ להר המכשפות". אנטי-ממסדיות לילדים

 

הפנטזיה האופיינית לסרטי ילדים המציגים דמויות עם כוחות על הופכת בכך לפנטזיית מדע בדיוני למבוגרים בנוסח שפילברג ויורשיו. סרטים שעוסקים במפגש של אדם מבוגר עם חייזר טהור המאפשר לידה מחדש - רוחנית או פיזית ("מפגשים מהסוג השלישי", "קוקון").

 

ההישענות על עולם הדימויים הבוגר ניכר כבר בסיקוונס הפתיחה האינטנסיבי בהשראת "תיקים באפלה" המציג רצף מהיר של דימויים מטושטשים של צלחות מעופפות, כותרות עיתונים ורמזים על פעולות השתקה אגרסיביות של הממשל. זהו לא רק רעיון מופשט אלא מרכיב מרכזי בעלילה. האויב המסוכן ביותר הם נציגי הממשל האמריקני המנסים ללכוד את הילדים התמימים, שכל מטרתם היא הצלת העולם.

 

הדמוניות של הממסד מקבלת ביטוי פיזי בדמיון בין מדי החיילים שפניהם מוסתרות מאחורי קסדה ומראהו של הרובוט החייזרי המנסה לחסל את הילדים. התמות

האנטי ממסדיות של סרטי הקונספירציה בשנות ה-70 ("שלושת ימי הקונדור") חילחלו דרך סרטי וסדרות הפנטזיה למבוגרים לתוך עולם הילדים.

 

לאס וגאס, העיר המהווה רקע לעולמו של ברונו, היא מטאפורה חזותית מוצלחת לאזור הדמדומים המוצג בסרט בין ילדות ובגרות ובין אינדיוידואליות להכפפה לכוחות התרבותיים והכלכליים של ארצות הברית. מעבר לתפקודה הרגיל כפארק שעשועים קפיטליסטי למבוגרים, היא מאכלסת במהלך הסרט ועידת ענק לגיקים של מדע בדיוני.

 

רקע זה מאפשר לייצר בדיחות (ברובן לא מוצלחות) על מבוגרים שמחפשים לחייזרים מול ילדים "רגילים" שהם החייזרים האמיתיים הנמצאים מתחת לאפם. אולי בגילוי של הילד-חייזר טמונה האפשרות של מבוגרים לבסס מחדש את האבחנה בין עולם הילדים והמבוגרים.