לא רק אנחנו יצאנו מהמדבר

לא רק בני ישראל עברו במדבר בדרכם משם לכאן. לפניהם גרו כאן אנשים ביישובים מרתקים ששרידיהן נמצאים לאורך נחל באר שבע. אחריהם היו פה כורי נחושת, חקלאים נבטים, טורקים, גרמנים וחיילי צבא הוד מלכותה. את טביעות רגליהם עדיין מוצאים בחולות, אם רק מרימים את האשפה שהשאירו מטיילים

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם...". אמת ויציב דיברה ההגדה. אכן, לכל דור יציאת המצרים שלו, וכל דור הלך במדבר, אבל לא רק בלשון המשל; גם במציאות הלכו רבים במדבר הזה שלנו, זה שנמצא חמש דקות מבאר שבע.

 

באחד מהשיטוטים האינסופיים שאני עושה בנגב, עצרנו למרגלות תל. על הקרקע היו שפע של חרסים מתקופות שונות ומרתקות, אך כשהסתובבנו סביב התל גילינו אוצר של ממש: בקבוקי בירה מוזרים עטויי אבק לבן. רחצנו אותם בשקידה והסתבר לנו שמצאנו בקבוקי בירה אוסטרלית, שהשאירו אחריהם כנראה כמה חפ"שים אוסטרלים שעשו הפסקת בירה וסיגריה אי שם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. אפשר שמשהו הפריע להם באמצע הלגימה, כי מסביב מצאנו תרמילים של רובים טורקיים ורימון יד מיושן.

 

בהזדמנות אחרת מצאתי בתל אחר, הרחק משם, ארגז עץ ובו חומרי חיטוי משונים ממלחמת העולם השניה. זה הזכיר לי את הבדואים שידוע שמצאו במדבר כלי נשק מיושנים מתקופות שונות - רובים צרפתיים מימי נפוליאון, רובי רמינגטון אמריקנים, חברות ביזנטיות ורומחים. מכל עידן ותקופה נותרו בנגב סימנים ושרידים, כי כולם היו פה, ובכולם הטביע המדבר את חותמו.

 

המפגש של האדם והמדבר יצר את הדתות הגדולות בעולמנו. היהדות ניתנה בהר סיני, בקול דממה דקה; הנצרות צמחה מכתות המדבר המתבדלות, והאיסלם שעלה מהמדבר בסערה. גם הפילוסופיה של דתות המזרח מקורה במדבר וקשור בו.

 

ההיסטוריה האנושית כולה קשורה במדבר, והוא השפיע עליה לכל אורכה - עד ימים אלה. לא בכדי ממשיך המשפט מההגדה: "... לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם...".

 

 

רגע לפני שנכנסו לארץ ישראל, שלחו שבטי ישראל שיצאו ממצרים שני מרגלים "מצטיינים" שעלו מהמדבר. ומה הם מצאו בנגב? הם מצאו כאן ערים בצורות וכרמי ענבים. הם אספו אשכולות ענבים, נשאו אותם במוט בשניים והביאו את ברכת הארץ למחנה. על פי המידע שהביאו, עלו בני ישראל לכבוש את הנגב אך הוכו עד חורמה, שנמצאת כנראה באזור בארותיים של היום.

 

היו אלה ימי תקופת הברזל, 1,400 שנה לפני הספירה, אך לא ימיו הראשונים של האדם בנגב. כבר בתקופות קדומות, פרה-היסטוריות, היה האדם פעיל במדבר. שרידים לחברות אנושיות קדומות פזורים בנגב. השרידים הבולטים והמענינים ביותר הם מהתקופה הכלקוליתית. בתקופה זו ניבנו בנגב ערים תת-קרקעיות מרתקות ששרידיהן נימצאים לאורך אגן הניקוז של נחל באר שבע. הידועים שבין התלים נמצאים סביב באר שבע: תל צפד, תל אבו מטר ועוד. במקומות אלה ישנם עשרות חללים תת-קרקעיים שעד היום לא נמצא התקציב הראוי להופכם למוקד עניין ומשיכה למטיילים ותיירים.

כולם עברו פה. תעלת סואץ וחצי האי סיני (צילום: נאס"א) 

 

גם בתקופת הברונזה הקדומה ממשיך האדם לחיות בנגב. קמות בו ערי מלוכה ומהן שרדו תלים שניתן למצוא לאורך נחל גרר, נחל הבשור, נחל שקמה ובאר שבע. במרחבי דרום הנגב מוצאים שרידים לפעילות כריה שהיא כנראה מהקדומות בתבל. מכרות תמנע שימשו גם את התרבות המצרית הקדומה, ומכרות פונן שבערבה הירדנית, מהם הפיקו נחושת.

 

המכרות היו נכס שעבר במהלך השנים לשליטת האימפריות ששלטו כאן: ממלכת יהודה, הנבטים והרומאים. חיילי אותן אימפריות שלטו על הדרכים הנפרשות לאורך ורוחב המדבר. מאחר שהוא ממוקם בין שטחי אימפריות גדולות ממזרח ומערב, היה צורך להקים לאורך הדרכים נקודות אבטחה וביקורת - מצודות ששרידיהן ניכרים עד היום בהר הנגב ושוליו למשל, ושרק חלקן נחפר והוכשר למבקרים.

ערים נבטיות בנגב (צילום: יוסי פתאל)

 

על בסיס אותן מצודות ויישובי קבע ולאורך אותן דרכים התפתח הנגב למרכז גדול של מסחר וחקלאות בתקופה הביזנטית. עוצמתו בתקופה זו לא הושוותה עד עצם היום הזה. מתקופה זו נותרו בנגב ערים עלומות, שהיו נסתרות מעין האדם במשך מאות שנים, ממועד חורבנן ועד סוף המאה ה-19. ערים אלה ידועות כערי הנבטים וביניהן ממשית, עבדת, חלוצה, ניצנה, רחובות שבנגב, שבטה ועוד.

 

סדרת ערים זו והדרכים ביניהן הוכרזו אתרי מורשת עולמית, אך גם כאן ניכר המחסור בתקציב לפיתוח התיירותי הראוי להן. יש עוד ערים מתקופה זו בנגב, שאיש לא יודע את שמן עדיין. אם תרצו לבקר - הן נמצאות בציר היורד דרומה מחלוצה לרחובות ומשם לשבטה וניצנה, תחת השם סעדון ורוג'ם - ישובים קהילתיים ביזנטיים ששמם ניתן להם על ידי הבדואים.

תל נבטי בחלוצה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) 

 

בתקופה הערבית הנגב עזוב כמעט, ושבטים בדואים פושטים אליו, אך לא משאירים בו שרידים נייחים. אחר כך מגיע השלטון העות'מאני, שמקים בנגב מרכז שלטוני מרהיב בבאר שבע, ונקודות שליטה כמו משטרת גמלים בחלוצה, ביר חפיר ועוד מקומות. העות'מאנים מעבירים בנגב מסילות ברזל ראשונות דרומה לתוך סיני, כדי לשנע גייסות אל מול האיום הבריטי במלחמת העולם הראשונה. שרידים של אותה מסילה - הסוללה, מעבירי מים, גשר ומתקנים נוספים, ניתן למצוא בדרך מאשלים לבארותים.

 

על תל ניצנה הוקם בתקופת מלחמת העולם הראשונה גם כפר נופש גרמני, ולידו בית חולים קטן לחיילים. האתר, עם בתים נמוכים בעלי רעפים אדומים, היה דומה ליישובי הטמפלרים המוכרים, עם ארכיטקטורה גרמנית אופיינית. את הכפר הזה היתי פוקד לא מעט, וחונה באחד הבתים. אך הכפר, שבלט בשיממונו, "נבחר" כמטרה לטנקים. הם פגעו בצורה מרשימה והנמיכו את סגנון הבנייה. מה שלא נופץ מבין הרעפים עבר לשימוש אצל מישהו אחר. ליד הכפר, בדרך היורדת לבארותיים מחצבה שפוצעת את הנוף וממול מחנה נטוש, שנראה היום כמו גל חורבות וזבל. חבל.

 

אחרי הגרמנים והטורקים באו חיילי הוד מלכותה - בריטים, אוסטרלים, ניו-זילנדים ואפילו נפאלים. לעיתים הצטרפו אליהם גם צרפתים. אחת הפעולות הראשונות של הכיבוש הבריטי (הנודע בכינוי המטעה המנדט) היה השמדה של קו הרכבת הטורקי על ידי פיצוץ הגשרים הגדולים בנחל היימן (ליד משאבי שדה).

אנדרטת האנז"ק (צילום: חן ליאופולד)

 

סיפור כיבוש באר שבע וההטעיה הגדולה הוא מרתק - אך אשמור אותו להזדמנות אחרת. אציין רק שטיול טוב ביער בארי יביא אתכם למצבת אנז"ק, לזכרם של אלפי הלוחמים האוסטרלים והניו-זילנדים שהגיעו אלינו על סוסיהם, ומסרו נפשם בשם הוד מלכותה. חבריהם לנשק שעדיין מתהלכים בינינו, נהגו להגיע כדי לחלוק להם כאן כבוד מדי פעם, עטורים במדליות ואותות. בחלוף השנים הם כבר לא מגיעים, ובמקומם מגיעות משלחות צבאיות רשמיות, וגם משפחות, מדורות וגחלים, ואתם מכירים כבר את ההמשך.

  

 

הנגב הוא חבל ארץ הגדול והמוזנח בארץ. כבר 60 שנה מתכננים אותו, מעטרים אותו בסיסמאות וגוזרים הרבה סרטים. הוא בנה קריירות של פוליטיקאים, ראשי ממשלות ונשיאים, אך הם המשיכו הלאה והוא נותר כאן.

 

ההיסטוריה צעדה כאן, וטביעות רגלי ההולכים עדיין ניכרות בחול. אם חפצים אנחנו להמשיך ולשגשג, להתקדם ולהיבנות, הוא מוכן ומזומן לסייע לנו. צריך רק להפנות את המבט דרומה.