אלקמאר בדרך לאליפות - נקמתו של ואן חאל

כשהחל ההולנדי הוותיק לאמן את הקבוצה הצנועה ב-2005 הכל לעגו לו, זכר לכשלונו כמאמן הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2002. בשבת הוא עומד להיות המאמן הראשון מאז 1981 שזוכה באליפות עם קבוצה שאינה אחת משלוש הגדולות המסורתיות. עם העיתונאים הוא ממשיך לריב ולהנהלה כבר הודיע שיעזוב

בשבת הקרובה אמור להתרחש אירוע היסטורי בהולנד.

לראשונה מאז 1981 תוכתר לאלופה קבוצה שאינה נמנית על אחת משלוש הגדולות המסורתיות של המדינה - פ.ס.וו איינדהובן, אייאקס או פיינורד.

 

מי שתשים קץ למסורת היא AZ אלקמאר, אותה קבוצה שגם היתה האחרונה חוץ משלוש הגדולות שעשתה זאת לפני 28 שנים (זכייה יחידה בתולדותיה עד כה). אחרי 30 מחזורים מוליכה אלקמאר את הטבלה עם יתרון של 11 נקודות על פני השנייה טוונטה אנסחדה של סטיב מקלארן וניצחון בשבת בבית על ויטסה ארנהיים אמור להבטיח לה סופית את התואר.

מגן אלקמאר קיו יילנס (צילום: AP) 

 

"זכייה בתואר תהיה דבר גדול עבור השחקנים שלי. כל אחד מהם יוכל להגיד 'אני אלוף הולנד'", אמר המאמן לואיס ואן חאל (58), שסיים את הקריירה שלו כשחקן באלקמאר (1986/87). "זו האליפות המתוקה ביותר בה זכיתי. עם אייאקס וברצלונה, כשיש לך תקציב גדול, זה קל לעשות", הסביר מי שזכה בשלוש אליפויות עם הקבוצה מאמסטרדם (וגם בליגת האלופות) ופעמיים עם הקטאלונים.

 

אלקמאר היא עיר קטנה יחסית בת 95 אלף תושבים בצפון הולנד, המפורסמת בעיקר בשל שוק הגבינות שבה. כעת היא שוב על המפה בזכות הכדורגל אחרי ששלוש הגדולות כשלו בזו אחר זו. פיינורד סובלת כבר שנים ארוכות מניהול כושל, אייאקס מכרה את כל כוכביה ואילו איינדהובן נחלה כישלון חרוץ ופתחה גרוע את העונה תחת הדרכתו של המאמן הוב אסטבנס.

"האליפות המתוקה ביותר בה זכיתי", ואן חאל (צילום: רויטרס)

 

הבוס: שוטר שהפך לבעלים של בנק

המועדון יציין ב-10 במאי 42 שנה להיווסדו, אחרי איחוד בין אלקמאר 54' לזנסטריק, כאשר ב-1986 שונה השם ל-AZ. אחרי הזכיה ב-1981 עברה הקבוצה שנים קשות כאשר הבעלים, האחים מולנאר, עזבו והקבוצה נשרה לליגה השנייה ב-88'. הגעתו של איש העסקים דירק שרינגה באמצע שנות ה-90 עזרה למועדון להתאושש.  

 

שרינגה עבד כשוטר בצעירותו, אבל כיום הוא הבעלים של אחד הבנקים הגדולים בהולנד, אשר נקרא על שמו - DSB. בניגוד לבנקאים בהולנד, אשר באים בדרך כלל ממעמד גבוה ונחשבים למלומדים, שרינגה הגיע מעמד הביניים ובמדינה נוהגים לומר שהוא מתנהג יותר כמו איכר מאשר בנקאי. הוא מרבה להשתמש באינטואיציה שלו ואינו נחשב למלומד. יחד עם זאת, הוא נחשב לפריק של חפצי אומנות ובנה מוזיאון פרטי.

 

האיצטדיון הישן והקטן בו שיחקה הקבוצה עד קיץ 2006, ה'אלקמארדרהאוט' (פחות מ-9,000 מושבים), לא היה מסוגל להכיל את כמות האוהדים שהגיעו למשחקים. שרינגה דאג להקמת איצטדיון DSB בו קיימים 17 אלף מקומות ישיבה והבטיח להגדיל את קיבולתו בעתיד ל-40 אלף.

החמיצו את האליפות במחזור האחרון, שחקני אלקמאר ב-2007 (צילום: AP) 

 

ואן חאל הגיע לאלקמאר ב-2005 במקום קו אדריאנסה כשהוא בשפל המדרגה. העיתונאים לעגו לו לאחר שנכשל טוטאלית כמאמן נבחרת הולנד ולא הצליח להעפיל איתה למונדיאל ביפן ודרום קוריאה 2002. הוא נראה גמור ולא רבים האמינו שיצליח יותר מאדריאנסה, שגם הוא נחשב למאמן טוב (סיים שלישי בליגה והגיע לחצי גמר גביע אופ"א).

 

לפני כן הספיק ואן חאל להעביר קדנציה שנייה, קצרה ולא מוצלחת בברצלונה (2002/03), להתמנות למנהל טכני באייאקס ולעזוב אחרי ריב עם המאמן רונאלד קומאן.  לפני שנתיים הוליכה אלקמאר את הטבלה בהפרש שערים מחזור אחד לסיום, אבל איבדה בסופו של דבר את התואר לאיינדהובן (בהדרכת אותו קומאן) בעקבות הפסד 3:2 לאקסלסיור במחזור האחרון.

אלקמאר מפורסמת בשוק הגבינות, עכשיו גם הכדורגל (צילום: נילי קרן) 

 

הכישלון היה כפול ואף משולש בעקבות ההפסד בגמר הגביע בפנדלים לאייאקס והעובדה שהקבוצה סיימה רק שלישית ולא העפילה לליגת האלופות (הפסד 4:2 לאייאקס בסיכום שני משחקים). בעונה שעברה הציגה אלקמאר יכולת חלשה (סיימה במקום ה-11), ואן חאל הציע להתפטר, אולם נשאר לבסוף לאחר שהשחקנים ביקשו זאת ממנו.  

 

ואן חאל לעיתונאי: "או שאתה טיפש או שאני החכם פה"

גם את העונה הנוכחית פתחה אלקמאר לא טוב (שני הפסדים - 2:1 בבית לנאק ברדה ו-3:0 בחוץ לאדו דן האג). התקשורת כבר החלה לדווח שואן חאל יעזוב, אבל המפנה הגיע במחזור השלישי מול האלופה איינדהובן, בו שינה המאמן את המערך ל-4-4-2 והשיג ניצחון 0:1. בהמשך גם אייאקס נוצחה (2:0) והקבוצה זוקפת לזכותה את המאזן ההגנתי הטוב בליגה (ספגה רק 15) וההתקפי השני בטיבו.

רואה את הגב של ואן חאל ואלקמאר, סטיב מקלארן (צילום: AFP) 

 

מכאן ואילך החלה הנקמה המתוקה של ואן חאל בתקשורת המקומית. איש לא האמין שהוא יוכל להגיע להישג כל כך גדול דווקא עם קבוצה קטנה כל כך. התקציב של אלקמאר, כ-28 מיליון יורו, נמוך בהרבה מזה של אייאקס (65), איינדהובן (63) וגם יחסית לזה של פיינורד (45). למרות זאת, הניהול הנכון והשקט הביאו לשקט תעשייתי שסלל את הדרך להצלחה.

 

כעת, לאחר שעשה זאת, מתכנן ואן חאל לעזוב כשהוא בשיאו. אמנם הוא חתם ב-2007 על חוזה לשלוש שנים המאפשר לו לעזוב במקרה שיקבל הצעה מפתה יותר, אך לאחרונה פורסם כי הוא נפגש עם ההנהלה והודיע כי לא ימשיך. "החלום שלי הוא לזכות במונדיאל או ביורו", אמר. "זה ההישג היחיד שעדיין אין לי. הנשיא רוצה שאשאר באלקמאר עד שאהיה בן 65, אבל אני לא רוצה לחכות כל כך הרבה זמן".  

 

כעת מקבל ואן חאל מקבל את הכבוד אותו חיפש והיחס למסיבות העיתונאים שלו דומה יותר להרצאות באוניברסיטה, אבל למרות זאת הוא ממשיך לנהל מערכת יחסים מורכבת עם העיתונאים ולהיכנס איתם לעימותים. הוא אינו סובל שאלות קשות ולא מוכן לקבל מצב בו על פיו לא יישק דבר. הוא מרבה לטעון כי העיתונאים אינם מבינים אותו.

מוסה דמבלה במדי בלגיה עם רונאלדיניו בבייג'ינג (צילום: רויטרס) 

 

באחת ממסיבות העיתונאים שאל אחד מאנשי התקשורת את ואן חאל שאלה שלא מצאה חן בעיניו. ואל חאל איבד את שלוותו והשיב לעיתונאי: "או שאתה טיפש או שאני החכם פה". סצנות מעין אלו היו מנת חלקו גם בברצלונה.

 

סגל ללא כוכבים גדולים

כקבוצה קטנה ומגובשת, קשה למצוא כוכבים גדולים באלקמאר, למרות שיש בה לא מעט שחקנים מוכשרים המסוגלים להצליח במועדונים גדולים יותר. 

 

בשנה האחרונה שם ואן חאל את מבטחו בשוער דייגו רומרו, שהגיע לפני שנתיים מראסינג קלוב. פציעה מוזרה של הארגנטיני (ספג שער שטותי ב-2:1 לנאק ברדה בגביע, חבט בקיר ושבר את ידו) החזירה אל בין הקורות את האוסטרלי ממוצא קרואטי, ג'ואי דידוליצ'ה בן ה-31, אשר היה השוער הראשון של הקבוצה בשנה שעברה עד שנפצע ואיבד את מקומו לרומרו.

מוסה דמבלה (מימין), האיטלקים לא ישכחו אותו (צילום: AP) 

 

האסטוני רגנאר קלבאן וקיו יילנס מאיישים את צד ימין של ההגנה והמגן השמאלי הוא סבסטיאן פוקוניולי הבלגי, ששיחק בנבחרת הצעירה של ארצו שניצחה 0:1 את השחקנים של גיא לוי באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2007. הבלמים חיל סוורטס הבלגי (אקס ויטסה ופיינורד) והפיני ניקלאס מויסאנדר משלימים את תמונת ההגנה.

 

בקישור האחורי ניתן למצוא את דמי דה זאו, כאשר לצידו משחק דויד מנדס דה סילבה, המסוגל לשחק גם בקישור ההגנתי וגם ההתקפי. הקפטן הוא הקשר ההגנתי סטין שארס, המשחק גם כקשר שמאלי וזכה להתעניינות מצידה של גלזגו ריינג'רס בעקבות תיקוליו ויכולת המסירה שלו. פציעה קשה טירפדה את מעברו לסקוטלנד, אבל הוא חזר בזמן כדי לעזור לאלקמאר.  

סבסטיאן פוקוניולי (מספר 15) נגד ישראל הצעירה ביורו 2007 (צילום: AP) 

 

הקשר ההתקפי הבלגי מרטן מרטנס ומלך שערי הליגה, החלוץ מוניר אל חמדאווי (21 שערים, שיחק בעבר בטוטנהאם ודרבי קאונטי ומייצג את מרוקו למרות היותו

הולנדי), אמונים על ההתקפה. החלוץ השני, מוסה דמבלה (בן להורים ממאלי ובלגיה), מסייע להם. הוא זכור בייחוד להופעתו המצויינת בטורניר האולימפי בבייג'ינג, כאשר כבש צמד בניצחון 2:3 על איטליה ברבע הגמר.

 

החלוץ הברזילאי ארי דה סילבה נרכש לפני שנתיים מקלמאר השבדית תמורת 5 מיליון יורו אחרי שסיים כמלך השערים ב-2006. בעונה הראשונה שלו באלקמאר הוא לא פגע, אבל כעת זוקף לזכותו מאזן של תשעה שערים (שני בקבוצה ו-11 בליגה). שחקנים נוספים בסגל הם החלוץ האיטלקי גבה הקומה (1.93 מ') גרציאנו פלה, הקשר-חלוץ האוסטרלי ברט הולמן והקשר הצעיר (19) מארקו ויינוביץ'. חלוץ צעיר נוסף הוא ההולנדי ג'רמיין לנס בן ה-21.