יצאתם החוצה בימים האחרונים והתחלתם להתגרד, להתעטש, לקנח את האף ולנשום בקושי? אולי גם אתם, כמו 20% מהישראלים, אלרגיים למשהו. אלרגיה היא תופעה שיכולה להופיע בכל גיל, מתבטאת באופנים רבים וגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. מקור התופעה הוא גנטי, אך גם סביבתי. האלרגיות שכיחות מאוד בעונות מעבר, אז כמות האלרגנים באוויר רבה במיוחד. תקופות אלה מתאפיינות גם בשינויים אטמוספריים ובאבק רב באוויר, שתורם גם הוא להתעוררות תופעות האלרגיה.
כאמור, אלרגיה עשויה להתבטא באופנים שונים, כמו פריחה מגרדת בעור, דגדוג בלשון ובלוע, התעטשויות, נזלת, שיעול, דמעות וגירוד בעיניים, נפיחות בשפתיים, שלשול וחולשה כללית. תופעות חמורות יותר של אלרגיה כוללות קוצר נשימה, תחושת מחנק ובצקת בדרכי הנשימה - תופעות שאם אינן מטופלות עלולות גם לגרום לסכנת חיים.
המקור לאלרגיות הוא תאי מאסט (MAST) הנמצאים בגוף. כתוצאה מחלבון זר כלשהו (אלרגן) שחודר לגוף מבחוץ, משחררים תאי המאסט חומר הקרוי היסטמין, שאחראי להרחבת כלי דם, ומכאן גם לתופעות האלרגיה שציינו.
קיים מגוון רחב של מחוללי אלרגיה (אלרגנים). חלקם מוכרים וידועים כמו חלב, אבקות פרחים, אבק בית, תרופות שונות (אנטיביוטיקה בעיקר), חלבונים ומזונות שונים. ישנם אנשים שאלרגיים לחומרים כמו מתכות ובדים, ואחרים עלולים לפתח אלרגיה לפרוות חתולים או לעקיצות דבורים. אצל אנשים מסוימים גם שינוי באבקת הכביסה עלול לגרום לפריחה המעידה על אלרגיה לסבון החדש.
ככלל, אי אפשר לרפא כליל אלרגיה שעוברת בתורשה, אבל יש לא מעט צעדים שבהם תוכלו לנקוט כדי לצמצם את הסימפטומים ולהקל על החיים. יחד עם ד"ר יעל גרייף, מומחית לאלרגיה ומנהלת המרפאה האלרגית בבית החולים בילינסון, ננסה להשיב על השאלות השכיחות ביותר בנושא הטיפול באלרגיה.
אם שני בני הזוג אלרגיים, הסיכוי שילדם יסבול מאלרגיה מגיע לכ־70%. אם רק אחד ההורים אלרגי, הסיכון צונח ל־50%. כדאי לזכור שמדובר בנטייה לאלרגיה, אך לא ניתן לצפות מראש למה בדיוק יהיה הילד אלרגי ומאילו תופעות אלרגיות יסבול. כך למשל, ילד אחד עשוי לסבול מנזלת, השני מאסתמה והשלישי מאקזמה של העור. גם שילוב של התופעות שכיח ביותר.
תיאוריית ההיגיינה גורסת שאם נחשפת ליותר זיהומים כשהיית קטן, הסיכון שלך לפתח אלרגיה בבגרות נמוך יותר. זאת, בזכות מערכת החיסון שנוטה להתמקד בהתגברות על הזיהומים בגיל הילדות מאשר לפתח אלרגיה. התיאוריה הזו איננה חד־משמעית אלא השערה שמנסה להסביר את העלייה בשכיחות מחלות אלרגיות בשנים האחרונות. לפי התיאוריה הזו, דווקא ילדים שחיים בסביבה נקייה וסטרילית נוטים יותר לסבול מאלרגיות בהשוואה לילדים שגדלו באזורים מזוהמים יותר.
מחקרים הראו שילד שנולד בבית שמיום היוולדו היו בו חתול או כלב, יסבול פחות מתופעות אלרגיות לחיה שאיתה גדל, גם אם יש לו נטייה אלרגית גנטית. הסיבה לכך היא שבגיל צעיר מערכת החיסון מתמודדת טוב יותר עם החשיפה לאלרגנים ויודעת לפתח סבילות טובה יותר. בגיל מבוגר יותר חשיפה לחיה שאליה יש רגישות תבוא לידי ביטוי מיד או כעבור כמה חודשים.
אם הילד אלרגי לחלב אין זה אומר שהוא אלרגי לחומרים נוספים, אלא שהסיכוי שלו גבוה יותר לסבול מנזלת אלרגית או מאסתמה בעתיד. עם זאת, אצל 90% מהילדים שאלרגיים לחלב, האלרגיה חולפת סביב גיל שש, ואז ניתן להמשיך לצרוך חלב כרגיל וללא הגבלה. אצל ילדים כאלה, עד גיל שש יש לבצע מבחני תגר שבהם חושפים את הילד לחלב בכמויות קטנות תחת השגחה רפואית, ובודקים אם האלרגיה חלפה או לא.
קיימים כמה סוגים של בדיקות:
קרדית אבק הבית היא יצור מיקרוסקופי חי, שניזון משיערות ומקשקשים של בני אדם, בעיקר במזרנים, בשקי שינה, בסדינים ובשטיחים. הקרדית אוהבת
סביבת לחות גבוהה, ולכן ככל שהאזור לח יותר, כך ישנן יותר קרדיות (זו הסיבה למשל שבשפלה יש יותר קרדיות מאשר בנגב). באזורים לחים הקרדית גם מתרבה מהר יותר.
כדי להיפטר מהקרדית חשוב לשמור על סביבה כמה שיותר יבשה בעזרת אוורור החדר והנחת מזרנים בשמש (השמש הורגת את הקרדית). מומלץ להימנע מכריות עם נוצות ומשמיכות צמר (ולהעדיף שמיכות סינתטיות) וכן להימנע מהצבת ספרים על מדפים פתוחים שסופחים אבק. המלצה נוספת היא לוותר על שטיחים ובעלי חיים עם פרווה. מי שאלרגי לקרדית טוב יעשה אם יכבס את המצעים בטמפרטורה גבוהה וישאב אבק לפחות פעם בשבוע.
בתהליך התגובה האלרגית משתחררים מתווכים, שהמרכזי שבהם הוא היסטמין שגורם לתופעת הגרד, התרחבות כלי הדם והנזלת. התרופות האנטי־היסטמיניות מתחרות עם ההיסטמין על הקולטן, וכך מונעות ממנו להשפיע על הגוף. התרופות כולן דומות בפעולתן. חלק מהאנשים מפתחים עמידות לתרופה ולכן כדאי להחליף את התרופה לתרופה אחרת מאותה משפחה.
הדור השני של האנטי־היסטמינים מכיל תרופות שמאושרות לשימוש גם לטייסים. התרופות הללו אינן עוברות את מחסום הדם במוח ולכן אינן גורמות לישנוניות. בין התרופות האלה ניתן למצוא בארץ את טלפסט, אריוס, אלרג'י X ולורסטין.
כן. יש תרסיסים לאף על בסיס קורטיקוסטרואידים (נזוקורט, אלגרו, סטרונאז, פליקסונז, נזונקס), שמפחיתים את התהליך האלרגי באף ומקלים על תסמיני נזלת; ישנן טיפות אף (רינולסט) המכילות אנטי־היסטמינים ללא סטרואידים; יש טיפות עיניים אנטי־היסטמיניות (ליבוסטין, זדיטן); ויש גם טיפות כרומופטיק, שמייצבות את תאי המאסט וכך מונעות את התגובה האלרגית.
לא.
לא. דווקא שימוש כרוני בטיפות אף רגילות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לרירית האף ולהתמכרות.
כדאי להחזיק בבית סירופ אנטי־היסטמיני (פניסטיל. המינון: טיפה לכל ק"ג משקל, עד כל שמונה שעות. מינון מקסימלי של מנה בודדת: 30 טיפות). לילדים הסובלים מאסתמה כדאי להחזיק בבית משאפים או אינהלציות מתאימות (ונטולין, בודיקורט, בריקלין) על פי המלצת הרופא המטפל. במקרים מיוחדים יש להצטייד במזרק אפיפן אוטומטי.
מדובר בחיסון ותיק שבמהלכו מקבל החולה מדי שבוע זריקה תת־עורית בזרוע, במינונים עולים, עד שבתוך מספר חודשים מגיעים למנת אחזקה, שאותה ממשיכים לקבל פעם בחודש במשך שלוש עד חמש שנים. האלרגנים בחיסון עשויים מתמצית החומר שאליו רגיש החולה, כפי שנמצא בבדיקת תבחיני העור, כך שניתן לחסן נגד קרדית אבק הבית, עץ זית, ברוש, פריחת דשא, דבורים וצרעות.
לאחרונה יש יותר ויותר עבודות שמראות שניתן לחסן בתוצאות טובות בחיסון תת־לשוני במקום בזריקות. מדובר בחיסון שבמהלכו מטפטפים את החומר מתחת ללשון. חיסון זה מאושר באירופה, אך עדיין לא בארץ ובארצות־הברית.
החיסון מביא לירידה של כמות הסימפטומים בקרב כ־75% מהמתחסנים לאחר הפסקת החיסון. חלק מהאנשים ממשיכים בקבלת החיסון כל החיים כדי למנוע חזרה של האלרגיה.
החיסון עלול לגרום לתגובות מיידיות, כיוון שמזריקים לאדם חומר שהוא רגיש אליו, ולכן הוא עלול לקבל תגובה קשה ביותר שכוללת פריחה, קוצר נשימה או ירידת לחץ דם הדורשים טיפול מיידי. משום כך לאחר כל זריקה המטופל נשאר במרפאה חצי שעה, שלאחריה הוא מראה לאחות את גודל התגובה על העור. רק לאחר מכן הוא רשאי ללכת הביתה. זו גם הסיבה שהחיסונים ניתנים רק במרפאות אלרגיות.
כל מי שפיתח תגובה אלרגית קשה לביצים, חלב, בוטנים, עקיצות דבורים או סובל מהתקפי אסתמה מסכני חיים, נדרש לשאת מזרק אפיפן. מדובר במזרק אוטומטי שמכיל אדרנלין, שמכווץ את כלי הדם, מעלה לחץ דם ומונע התפתחות של שוק אנפילקטי - מצב קטלני המופיע בעת תגובה אלרגית קשה. אם בנך פיתח תגובה אלרגית לעקיצת דבורה, יש לפנות מיד למומחה לאלרגיה כי ייתכן שיזדקק לחיסונים.
לדברי אילן שקד, הרוקח הראשי של רשת סופר־פארם, התרופות ללא מרשם לטיפול באלרגיה הן מקבוצת החומרים האנטי־היסטמיניים, כגון:
לדברי אילן שקד, הטיפולים ההומיאופתיים מכילים ריכוזים נמוכים ולעיתים אפסיים של חומר פעיל. "אף שאין הוכחה מדעית לכך שיש להם יכולת השפעה על רקמה חיה, הרי שהניסיון עתיר השנים של ההומיאופתיה מראה שהם פשוט עובדים", הוא אומר. התרופות ההומיאופתיות אינן מיועדות להקלה מיידית, אלא לטיפול ארוך טווח למניעת התקפי אלרגיה. העיקריות שבהן הן: