למודל "קופת גמל בניהול אישי" דרוש תיקון מקיף

הרעיון של קופת גמל בניהול אישי מבורך אך חשוב לא לעקר אותו מתוכנו. שלומית יהב מאמינה שהטיוטא שהכין האוצר ליישום מודל זה בישראל רחוקה מאד מהמצב האידיאלי ומהצורה בה הוא מתנהל במדינות שיישמו אותו כבר בהצלחה

טיוטת התקנות ביחס לקופות הגמל בניהול אישי מונחת על שולחן ועדת הכספים בכנסת מזה חודשים ארוכים ומידי פעם מישהו נזכר בה.

 

ככל שמעמיקים בפרטי הטיוטא ובודקים את השפעותיה על חוקים ותקנות אחרים, נראה כי יש צורך בעיבוד נוסף של הטיוטא הן בכדי להתאימה לרעיון המרכזי: "קופה בניהול אישי" והן בכדי לשלבה בחקיקה הקיימת בתחום הביטוח הפנסיוני.

 

בבחינת המנגנון להפעלת קופת גמל, נמצא כי בפועל זהו בעצם תיק השקעות המנוהל על ידי מנהל תיקים.

 

כלומר: בבחירת קופת גמל, אנו בעצם בוחרים את החברה שתנהל עבורנו את תיק הההשקעות (מנהל התיקים שלנו) ואת מבנה תיק ההשקעות של הקופה (קופה כללית, מנייתית, שיקלית, אגחי"ת וכדומה).

 

כאשר הניהול מתבצע על ידי מנהל תיקים, נבנה תיק על פי רמת הסיכון וטעמו של הלקוח ולאחר מכן כל הפעילות הינה תחת אותן הנחיות ואין צורך לקבל אישור בגין כל פעולה של מכירה או קנייה.

 

ואולם האם לא כך הם פני הדברים בקופות המסלוליות שקיימות כבר?

 

גם שם הקונספט נבחר על ידי הלקוח (מבנה תיק ההשקעות בקופת הגמל על פי מסלול קבוע) והניהול מתבצע על ידי מנהל התיקים של הקופה.

 

אם כך, מדוע המחוקק ראה צורך לאפשר ניהול קופה בצורה אישית באמצעות מנהל תיקים? הרי מוצר זה קיים כבר היום. האם אין זה אותו מסלול כמו קופת גמל מסלולית?

 

לא רק סמנטיקה שגויה

על פי הפרשנות המילולית של קופה בניהול אישי: לקוח פותח חשבון המוכר כקופת גמל, מפקיד בו כספים ומבצע השקעות על פי טעמו האישי ורצונו בלא חריגת אשראי בחשבון זה.

 

בעולם נמצא כי הרעיון המרכזי הוא שהלקוח מבצע בעצמו את ניהול תיק ההשקעות בקופת הגמל שלו, כלומר הוא בונה את תמהיל התיק על פי רצונו והוא גם זה שמוכר או קונה את ניירות הערך או הפיקדונות על פי ראות עיניו, בדיוק כמו אותו אזרח אשר מבצע פעילות בבורסה בכוחות עצמו ללא יועץ השקעות או מנהל תיקים.

 

ואולם באוצר, כנראה, לא רואים זאת כך, לפחות על פי הכתוב בטיוטת התקנות:

 

1. חשבון קופת הגמל חייב להיות בחברה המנהלת קופות גמל. מדוע? למה לשלם עמלות נוספות אם הניהול עצמי?

 

2. את החשבון ניתן להעביר לניהול מנהל תיקים. מדוע? הרי מדובר בניהול אישי, יתרה מכך בכל חברה מנהלת יש מנהלי תיקים, אז האם לבחור את החברה המנהלת לפי מנהלי התיקים שלה? או שמא המטרה היא לאפשר כניסתם של מנהלי תיקים שאין להם חברה מנהלת?

 

3. את ניהול ההשקעות בחשבון ניתן להעביר לבן משפחה גם אם אין הוא בעל התמחות בהשקעות. מה המטרה? שבני משפחה "חכמים יותר" או "חזקים יותר" ינהלו את תיק ההשקעות? האם אין סכנה להשפעות לא ראויות?

  

עלויות ניהול גבוהות

מעבר לשימוש בטרימינילוגיה שגויה, נמצא שיש טעם לפגם בניהול תכנית מסוג זה בהתייחס למספר היבטים אשר על כל אחד מהם ניתן להרחיב במאמר בפני עצמו:

 

1. עלויות ניהול גבוהות יותר: בקופת גמל בניהול אישי אין מגבלת דמי ניהול כפי שיש בקופות הגמל האחרות. ניתן לגבות מהלקוח דמי ניהול לחברה המנהלת, דמי ניהול למנהל התיקים, שכר נאמן, דמי שמירה, דמי מכירה וקנייה ומיסים.

 

אך מה קורה אם אין מספיק כסף בחשבון? האם לחברה המנהלת תהיה הזכות למכור נכסים ואם כן האם אין זו התערבות בניהול הקופה?

 

2. החל משנת 2008, כל ההפקדות הינן לטובת קצבה. כיצד יחושבו הנכסים וכיצד תחושב הקצבה?

 

3. מה עם קרן פנסיה? בקרן פנסיה ישנו ביטוח הדדי בו הלקוחות מבטחים זה את זה. כיצד ישולבו לקוחות המנהלים את קופותיהם בניהול אישי? או שמא תהיה מגבלה לגבי קרנות הפנסיה?

 

4. על פי הטיוטא, קיימות מגבלות השקעה, והיה ומתקיימת חריגה מהן, על החברה המנהלת להודיע למנהל התיקים ו/או לעמית, אך אין באפשרותה לבצע שינוי בתיק מלבד חסימת הפקדות או משיכות מהקופה, אם כך, לשם מה להגביל?

 

5. לא קיימת תקרת הפקדה בקופת גמל בניהול אישי. האם נכון הדבר? האם קופה זו מתאימה לכל אזרח באשר הוא?

 

בתחום השקעות מוכר הביטוי "משקיע חכם", האם לא יהיה נכון גם כאן להגדיר כי השקעה באפיק זה תהיה על פי קריטריונים מוגדרים?

 

לבחור דרך ביניים

לסיכום, נראה כי פעם אחר פעם אנו נעים בין הרצון להגן על החוסך/אזרח לבין הרצון לספק בידיו חופש בלתי מוגבל.

 

מחד, המחוקק מתקין את צו פנסיית החובה על כל האזרחים ומוסיף על כך את הקביעה כי כל השקעותיו של החוסך יופנו לחיסכון המיועד לתשלום קצבה בגיל פרישה (64 לאשה, 67 לגבר), כאשר אינו נותן את הדעת לפרישה מוקדמת.

 

מאידך, המחוקק מתקין את התיקון המקנה את זכות בחירת הספק והמוצר הפנסיוני בידי העובד ומבקש לאפשר לו חופש השקעה מוחלט.

 

האם אין דרך ביניים? נכון הוא לאפשר בחירה מוחלטת בידי העובד, אך יש להגביל את ההשקעה בקופה אישית. נכון להפנות את כל הכספים לגיל פרישה, אך בהחלט יש לתת את הדעת לגבי פרישה מוקדמת.

 

נכון יהיה לשכתב את הטיוטא ולהתאימה לעולם החדש תוך הגנה על הלקוח הממוצע בהגבלת ההפקדה לבעלי שכר מעל השכר הממוצע במשק.

 

תקרת ההפקדה תעמוד על מקסימום 20% מההפקדות בגין השכר העולה על השכר ההמוצע ובאופן הבא :

1. ייפתח חשבון בו ניתן לבצע פעולות קניה ומכירה ללא הגבלה על 90% מההפקדות.

 

2. חשבון זה ינוהל באופן ישיר על ידי הלקוח וכל הפעולות תבוצענה על ידו.

 

3. הלקוח יוכל לקבל ייעוץ מכל גורם תמורת תשלום ישיר על ידו (שלא ינוכה מחשבון הגמל).

 

4. יש להעניק פטור מתשלומי מס כפי שנהוג בכל חשבון גמל אחר.

 

5. חשבון זה יהיה נעול למשיכות עד גיל פרישה והכספים יימשכו ממנו רק על פי אישור מס הכנסה ובהתאם להנחיות פקיד השומה.

 

6. אין סיבה שחשבון זה ייפתח בחברה מנהלת ויש לאפשר פתיחתו בכל גוף מוסדי הרשאי לבצע פעולות בבורסה.

 

ביצוע השינויים הנדרשים הללו יקרב את התוכן למהות - ניהול אישי של החיסכון הפנסיוני.