פולין היא אחת המדינות הדתיות ביותר בעולם. כמחצית מהפולנים הולכים לכנסיה ביום ראשון – יותר מפי שניים ממספרם של הישראלים אשר מתפללים בבית הכנסת ביום שבת. אחוז הפולנים המגדירים עצמם כ"אנשים מאמינים" עולה על 80%, בהשוואה ל-50% בלבד בישראל.
למרות זאת, מי שמבקש לנסוע בתחבורה ציבורית ביום ראשון בפולין יכול לעשות זאת ללא קושי, וגם החנויות פתוחות במידה שבעליהן מעוניינים לפתוח אותן. זאת כאשר אצלנו האוטובוסים וחיי המסחר מושבתים על פי חוק בסוף השבוע על מנת שלא לפגוע בקדושת השבת. בעוד שישראלים החפצים לאכול חמץ בפסח נאלצים להטריח את עצמם למספר מצומצם של מסעדות תל-אביביות מרדניות שמעזות להפר את החוק, פולני המעוניין ללעוס סטייק דווקא ביום שישי שלפני חג הפסחא, שבו מצווים הקתולים להימנע מאכילת בשר, יכול להזמין מנה בשרית כמעט בכל מסעדה, גם בערים השמרניות והדתיות ביותר.
הפולנים אוהבים מאוד לערוך טקסי נישואין בכנסיה, אבל את הגירושים הם עורכים אך ורק על פי החוק החילוני בבית משפטי אזרחי. ובכל זאת אף ארכיבישוף לא מאיים שחוקי אישות חילוניים מביאים לקיצו של העם הפולני. ואולי הדבר המדהים ביותר בפולין, מנקודת ראות ישראלית, הוא שלמרות שפולנים רבים כל כך פוקדים לעתים קרובות כל כך את הכנסייה, הכמרים הפולנים, בניגוד לרבנים שלנו, אינם מצפים שהממשלה תשלם את משכורתם או תממן את הוצאותיהם. הפולנים הפנימו שהדת הוא עניינו הפרטי של המאמין, ומי שמאמין צריך לשלם מכיסו את הוצאות האמונה.
כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, פולין היתה יכולה להפוך למדינת הלכה מהסוג עליו חולמות המפלגות הדתיות שלנו. למזלם של הפולנים, הנצרות הקתולית, בניגוד ליהדות האורתודוקסית, לא מנסה עוד לכפות את עצמה על הציבור. קשה לחשוב על כומר פולני, אפילו אמביציוזי במיוחד, שינסה ברצינות להקים מפלגה דתית כמו ש"ס, אגודת ישראל, או הבית היהודי - ולחוקק חוקים שיכפו את הלכות הדת על מי שאינם רוצים לקיימן; קשה לתאר אנשי דת פולניים שיטענו כי צריך לשתף אותם בקביעת מדיניות החוץ והביטחון של ארצם, או מועצת חכמי תורה פולנית שתתיימר לומר את דברה בנושאים שאינם דתיים פרופר.
אחרי יום השואה בו הזכרנו את פולין בעיקר כמקום שבו הקימו הנאצים מחנות ריכוז, כדאי לזכור שיש גם לא מעט דברים חיוביים ללמוד ממדינה זו, שהתמודדה עם אתגר דומה לשלנו בכל הנוגע למקומה של הדת בחיים הציבוריים - ועמדה בו בהצלחה.
חבל שבמקום לקחת דוגמא מפולין המודרנית, אנחנו נוטים לאמץ דווקא פתרונות בנוסח ערב הסעודית ואיראן.
ולכן, לסיום, טיפ חילוני ופולני לפוליטיקאים הדתיים שלנו: אילו לא הייתם מנסים לכפות עלינו את אורח חייכם, ואילו לא הייתם מתעקשים שבתי הכנסת, המקוואות והמועצות הדתיות שלכם ימומנו מהמסים שלנו - אולי היינו מעריכים יותר את תרומתה התרבותית הייחודית של הדת היהודית לחיינו, כשם שגם הפחות דתיים מבין הפולנים מעריכים בדרך כלל את תרומתה התרבותית של הכנסיה הקתולית לחייהם.
ד"ר אמיר חצרוני, מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון