שמעון בללו - מקרית שלום לדרום לבנון

הוא היה כישרון גדול, כשתפס את עמדת השוער הראשון של נערי הפועל ת"א, אך חייו נקטעו לאחר שצלף הרג אותו כשהיה בן 21. "הוא היה אישיות בפני עצמה", סיפרו חבריו. יהי זכרו ברוך

"שמעון בללו, מי לא הכיר? מי לא שמע? מי לא אהב את הבדיחות, את הקפה, את הארוחות שהכין? מי הכיר את שמעון ולא אהב אותו?", כתב שלמה סלמן, חברו של רב"ט בללו ז"ל, בחוברת הנצחה לזכרו. שמעון בללו נפל בקרב בדרום לבנון ב-15 במרס 1978, כחודשיים לפני שחרורו מצה"ל בהיותו בן 21.

 

"בללו היה אישיות בפני עצמה", סיפר אחד מחבריו לשירות הצבאי. "בשעות הקשות ביותר, היה זה בללו שדאג להרים את המורל של החבר'ה. כולם ידעו שבללו הוא מנהיג, וכאשר הוא מחליט לעשות משהו, ולא חשוב מה, תמיד נמצאו מתנדבים שילכו אחריו. הוא השרה ביטחון על כל חבריו. ידעת שאם אתה לידו, אתה לא צריך לדאוג. בללו לא יזניח אותך".

 

שמעון ז"ל, בן מכלוף ומרגלית, נולד ביום ט"ו באייר תשי"ז (16.5.1957) בטבריה. הוא למד בבתי הספר היסודיים רמז וברנר בת"א, ואחר כך השתלם במקצוע החשמלאות. שמעון היה חובב ספורט גדול, ובגיל 10 החל לשחק כדורגל בהפועל ת"א. הוא שימש כשוער ראשון בקבוצות הילדים והנערים בהן שיחק.

העיתון של יום המחרת. 11 נפלו, בללו ז"ל ביניהם (מתוך: ידיעות אחרונות) 

 

"שמעון היה פדנט, אחד שמקפיד ללכת לכל האימונים ולא היה מוותר על אף משחק", מספר אחיו סובי. "היה לנו אז קרוב משפחה ששימש כאפסנאי בהפועל, והוא היה לוקח ומחזיר אותו מהאימונים". שמעון, שגדל בדרום העיר, העדיף להצטרף להפועל על פני בית"ר ומכבי ת"א, שהתאמנו אז באזור.

 

הוא התאמן עם האדומים במגרש של הפועל קרית שלום, שהיה בזמנו המגרש הביתי של קבוצות הנוער. במשפחה יודעים לספר כי בדומה לימים אלה, גם בזמנו שחקנים ששיחקו בקבוצות הנוער של הפועל ת"א קיבלו כניסה חינם למשחקי הקבוצה הבוגרת. "הילדים היו נכנסים לבלומפילד בחינם למשחקים של הבוגרים", אישר האח סובי, "אמרו להם שילמדו מהקבוצה הבוגרת איך לשחק".

 

בגיל נוער עזב שמעון את הכדורגל. הוא עבד כחשמלאי מחוץ לעיר וניסה לפתוח עסק עם אחד מחבריו לפני הגיוס לצבא על מנת לעזור בפרנסת הבית. מלבד הספורט, האהבה הגדולה של בללו היתה מוסיקה. "הוא היה בליין, תמיד אהב מסיבות ומוסיקה טובה", מספרים במשפחה, "מהיותו חשמלאי, הוא החליט לבנות לעצמו פטיפון. הוא קנה את כל החלקים הדרושים ועבד שעות כדי לחבר אותם ולבנות לעצמו פטיפון, על מנת שיוכל להאזין למוסיקה".

החייל שמעון בללו ז"ל. "נתן את חייו למען מולדתו"

 

צלף פילח את חזהו

עם גיוסו לצה"ל הוצב בגולני ונחשב לחייל מצטיין. "הלוואי שכל חיילי גולני היו כדוגמתו של בללו", צוטט המג"ד דאז, שצפה בפלוגה של בללו במהלך אימון חורף. "שמעון אכן היה חייל אמיתי", כתב עליו חברו זיו איילון. "הוא ידע בדיוק מה תפקידו ומדוע. מעולם לא שאל מדוע צריך הוא לזחול, לקפוץ, לרוץ, לשאת ולהמשיך ולהתאמן עוד ועוד. הוא היה ציוני אמיתי". חבר אחר לשירות הוסיף: "במוצבים שהיינו היה שמעון המלך. הוא דאג לכול, היה כמו אבא ואימא. כולם רצו תמיד להיות 'החבר של שמעון'".

 

ביום ו' באדר ב' תשל"ח (15.3.1978) נפל בקרב בדרום לבנון מכדור של צלף שפילח את חזהו. שמעון הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון, כשהוא מותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב תנחומים ששיגר למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון דאז, עזר ויצמן: "רב טוראי שמעון בללו נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מצוין בגדודו, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו". מפקדו הישיר כתב: "כולנו חיבבנו את שמעון ואת צחוקו ועליצותו. הוא היה חבר ורע נאמן לכל הסובבים אותו".

 

יהי זכרו ברוך.