ד"ר קלינשטיין ומיסטר היי

שי פרץ סבור שהשאלה האמיתית היא לא האם רמי קלינשטיין עשה סמים, אלא למה אנחנו כל כך רוצים להאמין שהוא עשה

חזוס כריסטוס בכבודו עלה מן האוב והאדמה רעדה בסוף השבוע, כאשר פורסם כי רמי קלינשטיין נתפס לכאורה כשברשות חברו בקבוקון המכיל סמים. הברנז'ה כולה צקצקה בלשונה ונדה ראשה לשלילה, בעודה מסדרת שורות בעצמה על המראה בסלון. אוי, איך אלוהי הצביעות ומלאכי השמחה לאיד חגגו באותו היום!

מה אנחנו רוצים ממנו? קליינשטיין (צילום: אוהד רומנו)

 

אם נתעלם מהעובדה שקוק בעולם הבידור נפוץ יותר מסקביאס בבסיס צבאי, נוכל להתמקד במה שנראה לרגע כמו ניסיון הזוי של הקלינשטיין לשנות את תדמיתו, אבל מהר מאוד התברר בסך הכל כעוד תקרית של היקלעות למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, עם האנשים הלא נכונים (עם דגש על הזמן הלא נכון. בחייאת, רמי, לא יכולת להקדים את הפרשייה בשבועיים ולספק לנו כותרת פרובוקטיבית לשער?!).

 

למשך יממה עוד היה נדמה שקלינשטיין אכן עומד להפציע בתור הילד הרע החדש של סצנת המוזיקה הישראלית. כולנו כבר ראינו בעיני רוחנו את מבטיהן המובכים של הבנות שלו, את הכותרות המיוסרות של האקסית ריטה ואת סרט ההמשך של רמי, בו יחשוף את כל מה ששכח לחשוף בסרטו האחרון.

 

אלא שאז קלינשטיין עשה אולי את הדבר הכי נכון שכוכב במעמדו יכול לעשות במקרים כאלה: הוא יצא לדבר עם התקשורת. בניגוד לכמה קולגות שלו, כמו ריקי גל, ברי סחרוף, ואורי בנאי, שכשנקלעו לסיטואציות דומות בעבר פשוט נסו על נפשותיהם מעין הציבור והגיבו בשתיקה רועמת, שרק חיזקה יותר את ההשערה שאף אחד לא הפליל אותם בטעות - קלינשטיין נעמד מול המצלמות, גירד את הפדחת, ובמבט נבוך סיפר בכנות שאין לו שום קשר לעניין ושהוא ממש לא עושה סמים.

 

כמובן שיש בינינו כאלה שלא רוצים להאמין לו. ולמה לנו, בעצם? הרי אנחנו כל כך נהנים לשרטט איקסים אדומים על הכוכבים שלנו, ואם הם אוחזים בתדמית של ילדים טובים - אז על אחת כמה וכמה. מספיק לנו שמישהו יזהה גרגר חשוד על חוטמו של איזה סלב אומלל, כדי שנכתיר אותו לילד הרע החדש של ישראל. אנחנו אף פעם לא בודקים עובדות, לחכות לתגובתו של הסלב המדובר, לפני שאנחנו מחלקים לו כל מיני טייטלים חדשים.

 

זה נכון לא רק לנו, אלא לכל העולם, שמעביר היום אינפורמציה מהר יותר משהמוח שלנו מסוגל

לעבד, ומסוגל לרצוח אישיות ציבורית במחי הקשת מקלדת. אבל גם יש משהו בנו, בישראלים, שנורא רוצה לראות את טובי סלבריטאיו מתדרדרים. וכמה שהם יותר טובים - ככה היינו שמחים לראות אותם נופלים נמוך יותר. מי יודע, אולי זה פשוט גורם לנו להרגיש יותר טוב לגבי עצמנו. אולי אנחנו סתם אנשים רעים.

 

קלינשטיין עשה בחוכמה כשמיהר להגיב על הפרשה ולא חילק את המשימה לאי אילו יחצנים או עורכדינים שידברו בשמו. הוא יודע ששתיקה פירושה הודאה באשמה, במיוחד בעידן שבו אנחנו גם ככה לא מחכים לשמוע מה יש להם להגיד.