בקשה לייצוגית: החדירו ארסן לעוף ולא הזהירו

צרכנית הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה, מעדני מזרע, עוף טוב ועוף הגליל על החדרת ארסן, חומר העלול לסכן בריאות, לבשר עוף וחזיר, ואי גילוי נאות על כך. "הן העדיפו את האינטרס הכלכלי הצר שלהן על פני שיקולים של בריאות הציבור"

לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה, מעדני מזרע, עוף טוב ועוף הגליל על החדרת חומר אסור לבשר עוף ובשר חזיר, ואי גילוי נאות לכאורה על דבר מסוכנותם לציבור צרכניהן. מדובר בהחדרתם של חומרים מזרזי גדילה מבוססי החומר הרעיל ארסן (זרניך) לעופות וחזירים המיועדים למאכל אדם, שאירעה בין סוף 2003 ועד סוף 2007. 

 

הבקשה לתביעה הוגשה על ידי נעמי אנוך שצרכה ממוצריהן של המשיבות לאורך תקופת הזיהום. בבקשה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יעקב אנוך, אסף אילוז ממשרד מ. פירון ושות', נאמר ש"ראוי שבית המשפט יאשר תביעה ייצוגית שעניינה סיכון בריאותי מוחשי שנגרם ביודעין לציבור צרכני שכולל כמעט את כל תושבי המדינה, מטעמים של בצע כסף".

 

התובעת מבקשת 6,000 שקל פיצויים לכל אזרח במדינה שצרך ממוצרי החברות הללו שהכילו ארסן, בשל רשלנות, הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט וכן בגין עבירה על חובת איסור הטעייה מכוח חוק הגנת הצרכן ואי סימון הולם של מוצר לפי סימון טובין ואריזתם.

 

ארסן נחשב לחומר רעיל ועושים בו שימוש, בין היתר, בתעשיית הדברת המזיקים ובהדברה חקלאית. הארסן אינו מתפרק אלא מצטבר בגוף, עלול להזיק לבריאות, וישנה טענה שגם חשיפה למינון נמוך למשך זמן עלולה לגרום לסרטן.

 

בסוף 2003 הותר לראשונה השימוש ברוקרזון, תכשיר המכיל ארסן, כזרז גדילה בעופות וחזירים בישראל. לטענת הבקשה לתביעה הייצוגית, האישור לשימוש ברוקרזון ניתן בניגוד להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, הקובע שאין להאכיל עופות בחומר המכיל ארסן, לרבות חומצה ארסנלית.

 

בבקשה נטען כי עקב היתר זה, עצם החדרתו של החומר לבשר אינה מוכחשת על ידי החברות. אולם החברות ידעו על הסיכון הטמון בתכשיר, משום שידוע שהשימוש בתכשירים מסוג זה אסור באירופה, נתון לתביעות בארה"ב (שם השימוש בו נפוץ) והיה הנושא לדיונים בפני גופים מקצועיים שונים במשרד החקלאות ואף בבג"ץ - הכל תוך שמתנגדי השימוש בחומר מדגישים את הטיעונים בדבר הסכנות הכרוכות בשימוש בו. למרות זאת, החברות המשיכו בפעולתן. לפי הבקשה לתביעה, עבור מגדלי העופות יש לתכשירים מסוג זה חשיבות כלכלית רבה, שכן הם מדכאים את התפתחותה של מחלה במעי העוף ומגדילים את ניצולת המזון בעופות.

  

בינואר 2006, בעקבות שאריות ארסן שהתגלו בבשר עוף, מנהל השירותים הווטרינריים מינה וועדה מקצועית של נציגי משרד הבריאות ונציגי המשרד להגנת הסביבה, שבמסקנותיה מיולי 2006 קבעה כי נוכחות ארסן בקרקעות עלולה לזהם את מי התהום ולפגוע בבריאות הציבור.

 

על כן, הוועדה המליצה פה אחד - על פי עקרון הזהירות המונעת - שלא לחדש את היתר השימוש של הרוקסרזון, שתוקפו אמור היה לפוג ב-31 בדצמבר 2006. למרות ההמלצה, חידשו השירותים להגנת הצומח כאמור את ההיתרים לשימוש ברוקסרזון עד אפריל 2007. אז התכנסה וועדה מקצועית שנייה שמינה מנהל השירותים הוטרינריים והמליצה שלא לחדש את ההיתר להשתמש בתוספי מזון המכילים ארסן. הוועדה קבעה פה אחד כי משק העופות יכול להתקיים ללא הרוקסרזון, והשימוש בו נכחד.

 

המבקשת תביעה ייצוגית טוענת בבקשתה, שבכל אותה העת החברות "העדיפו את האינטרס הכלכלי הצר שלהן על פני שיקולים של בריאות הציבור", כך נאמר בבקשה, "תוך התעלמות לכאורה מהדין, מהעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומעמדתם של השירותים הוטרינריים. 

 

"הן לא טרחו לגלות לצרכנים את דבר השימוש בארסן ובדבר סכנות השימוש האמור והאיסור החוקי החל לגביו, וכך רכישת מוצרי הבשר וצריכתם על ידי ציבור הצרכנים נעשה מבלי לדעת לסכנות שנחשפו אליהן אגב כך".