
דאייה לקיסריה. תמונה שמבטאת את השילוב הנפלא של אהבת הים והדאייה מעליו.

סמטאות עכו. יופייה של העיר העתיקה של עכו, שתמיד ממגנטת מחדש בייחודה. ריכוז הבתים והמסגדים השונים הנושקים לשפת הים, מביא את הדואליות של המון סואן מול השקט והשלווה.

קוביזם של הטבע במטע שקדים בגבע. במאמץ להוציא את מירב הפרנסה בחקלאות, מגדלים שיבולת בין שורות עצי השקד הצעירים. המראה המלבב של העצים וצילם על הגוון הזהוב של השיבולים משך את עיניי.

משבצות בירוק. ארבעה גידולי שדה טיפוסיים: אבטיח, עגבניות, חמניות ותירס שגדלים בחוות הנסיונות של עכו, נשקפו מהאוויר כמו מעשה טלאים של בריאות ירוקה.

במקום הכי נמוך בעולם. שמשיות, כסאות נוח ורוחצים באחד מחופי ים המלח, על רקע קשת הגוונים הירוקים של המים.

סובי סובי מקצרה. קציר פטרוזיליה בשדות קיבוץ גזית. השדה קיבל את גווני הירוק השונים עקב פעולת הקציר. הצורה המחוגית של השדה נותנת הרגשה של אין-סוף.

דישון אדמות. אדמות שפעה בכפר רופין, אפורות ועניות בפוריותן, בעת דישון. רוח מזרחית קלה נשבה אותו בוקר, וענן האבק הסובב מאחורי הטרקטור, השאיר עליי את חותמו.

אלוף בצלות. פועלים בעת הוצאת בצל בבית השיטה. הבצלים היבשים הנשלפים מהקרקע נראים כמו שביל אבנים זהובות. מבטם של הפועלים כלפי מעלה מקפיא את עבודתם ואת הזרימה באחת.

מעשה אדם ומעשה בראשית. בירידה הדרומית של מצפה רמון, לוקח אותנו הכביש במסלול תלול ומפותל אל עבר המדבר.

סדנת העגורים. במסגרת פרויקט האכלת עגורים באגמון החולה, שינה אלי גלילי את מסלולו הקבוע בחלוקת האוכל, והחל לנסוע מדי בוקר במסלול קבוע של שני משולשים ניצבים. לאחר מספר ימים שבם אכלו העגורים את זרעי התירס, התגלתה לי בהפתעה צורת מגן הדוד - פרי מעשה רגליהם ומקוריהם של העגורים.