לראות את הקולות: שובו של התא הקולי הוויזואלי

התא הקולי בטלפון כבר בן 30 וממשיך לעצבן ("להאזנה הקש 1"). רגע לפני שהוא מפנה סופית את הזירה להודעות הטקסט, חברות הסלולר מנסות את הגירסה העדכנית — תא קולי ויזואלי. רקוויאם או קאמבק? בישראל נראה אותו כבר עד סוף השנה

למי שחושב שמדובר בחידוש טכנולוגי, 30 שנה מלאו בימים אלה לתא הקולי, זה שמקבל הודעות כשהטלפון לא זמין, מקליט ומתייק אותן. מוזר, אבל מכל התכונות המוכרות לנו במכשירים נייחים וסלולריים - דווקא זו כמעט ולא עברה במשך השנים שינוי, שידרוג או התאמה להתפתחויות הטכנולוגיות.

 

השימוש בתא הקולי הוא עדיין מסורבל כפי שהיה לפני שנים: אם אתה רוצה להאזין להודעה הקש 1. אם אתה רוצה להאזין להודעות שמורות הקש 3 וכך הלאה. כיוון שהשירות אומץ גם במערכות לניתוב שיחות, ככל שהאפשרויות רבות יותר כך התיפעול פחות אינטואיטיבי.

 

להתעלם או להעביר הלאה

כמו רוב הרעיונות הגדולים, מדובר בפיתוח שהחל כתוצאה מבעיה יומיומית פשוטה. בסוף שנת 1970 סבל גורדון מאתיוס, בעליהן של כמה חברות היי-טק, מקשיי תקשורת עם לקוחות ברחבי הגלובוס. "היו לי בעיות עם הפרשי השעות, ותיוג השיחות שלא נענו היה אז בעייתי. "אנשים היו חוזרים אליי לטלפון ואני פשוט לא הייתי במשרד" הוא אמר, "הבנתי שמה שאני צריך להמציא הוא מחשב, שיאפשר להשאיר הודעות, וכך אנשים יוכלו לקבל אותן ולחזור אל המתקשר, להתעלם מהן או להעבירן הלאה".

 

למרות שאבות-הטיפוס פותחו במהלך שנות ה-70, את הפטנט על מערכת המשיבון רשם מאתיוס רק בשנת 1983. עד אז היה צורך להתגבר על המחסור בעולם במחשבים, דבר שהפך את השירות ללא זמין ובשלבים הראשונים גם לבלתי אמין. מאתיוס הקים חברה קטנה במיוחד לצורך הפרויקט: הכביש היה סלול, אבל עכשיו היה צריך למצוא את המכוניות שמוכנות לנסוע עליו.

 

את ההודעה הקולית העסקית הראשונה שיגר מאתיוס לחברת 3M. השירות הראשוני היה איטי ופרימיטיבי, ובהתחשב בכך שבראשית שנות ה-80 המחשבים היו בגודל של מקררים - הוא פנה לפלח אוכלוסייה מצומצם, שיכול היה להרשות זאת לעצמו. שיווק מערכות המשיבון נתקל בקשיים, אך עם התפתחות עולם התקשורת בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הגיע גם זמנו.

 

אגב, לקראת שנת 2000 ראו חלק מיצרניות הסלולר את השימושים ההולכים וגוברים בתיבה הקולית והפכו את התיבה, שישבה עד אז במרכזי המפעילות, לרכיב חומרה שמקליט את ההודעות על גבי הטלפון עצמו. כך נחסך שירות התיוווך המיותר והיקר, שמחייב אותנו להתקשר לתיבה הקולית. מפעילות הסלולר, שלא אהבו את הרעיון, טרחו במקרה הטוב להעלים את התכונה מעיני הלקוח, ובמקרה הרע, פשוט לא שיווקו מכשירים כאלה. היצרניות הבינו את הרמז, ורובן קיבלו את הדין.

 

מי מקשיב להודעות?

עם הזמן הפכה התיבה הקולית הסלולרית לסיפור הצלחה. מאז פותחה הגיע מספר התיבות הקוליות בעולם ליותר מ-550 מיליון אצל כ-250 מפעילים ברחבי העולם. אבל דווקא בשנים האחרונות סיפור ההצלחה הזה הולך ודועך: בעוד שאצל מבוגרים עדיין נרשם לה שימוש, הצעירים זונחים כמעט לחלוטין את המשיבון ומאמצים שירותי מסרים כתובים, כמו ה-SMS ונגזרותיו. אבל גם אצל המבוגרים חל שינוי: לפי נתוניה של ספקית הסלולר האמריקאית ורייזון, כ-30% מההודעות הקוליות ממתינות בתא יומיים עד שהמשתמש טורח בכלל לשמוע אותן, וכ-20% מהמשתמשים כלל אינם טורחים לבדוק את התא הקולי.

 

בכתבה שפירסם באחרונה עיתון ה"ניו-יורק טיימס" בנושא מצוטטת אשת פירסום מניו-יורק, הטוענת כי השימוש בתא הקולי מסורבל משמעותית משליחת מייל או הודעות טקסט: יש צורך בשבעה עד עשרה צעדים כדי לקבל ולעכל את תוכנה של הודעה קולית, לעומת אפס עד שלושה צעדים להודעת טקסט. מרואיין אחר, מעצב אתרים מווירג'יניה, אומר כי הודעת הטקסט מפגינה כבוד רב יותר כלפי זמנו: "אף אחד לא שולח לי מייל שאומר 'היי, שלח לי מייל בחזרה', אתה תמיד שולח מידע בהודעת טקסט"'.

 

קיבלתם הודעה קולית? כדי להאזין לה אתם נזקקים היום להתקשר למספר מסויים, להאזין לקריינית, להקליד סיסמה, להקליד סיפרה נוספת, להאזין לפרטים על המספר המתקשר, תאריך ושעה, ורק לאחר מכן - לשמוע את ההודעה. אין גם אפשרות לשמור אוטומטית מספרי טלפון מתוך המענה הקולי. בישראל נוספו לכל זה גם שלוש שניות של התרעה על הכניסה למענה הקולי, שמאפשרות ניתוק מיידי בלי חיוב.

 

תא קולי - על המסך

לפני פחות משנתיים, עם השקת ה-iPhone הראשון, הציג סטיב ג'ובס מאפל את אחד משלושת הפיתוחים החשובים ביותר שלו: התא הקולי הוויזואלי. הפיתוח הזה, מבית חברת קומברס האמריקאית-ישראלית, הוא ככל נראה הסיכוי האחרון של התיבה הקולית לשרוד בעולם הטלפוניה הנוכחי. מדובר בשירות המאפשר לקבל חיווי על המסך של מספר ההודעות הקוליות שנאגרו במענה הקולי, וכן גישה מיידית להודעה קולית בודדת. כל זאת, בלי צורך בכל התהליך המורכב שתיארנו. הפרטים הרלוונטיים (מספר המתקשר או שמו, התאריך והשעה) מופיעים ויזואלית במכשיר.

 

השירות אינו חדש, אך מאז הצגת השירות על גבי המכשיר של אפל, הוא בדרך לאימוץ עלידי מפעילות רבות ברחבי העולם. אלה מהן שמוכרות רשמית את ה-iPhone מחוייבות להתקין אותו כחלק מהחוויה הכללית הכוללת שהמכשיר מספק. בעתיד צפויים להופיע מכשירים נוספים עם תוכנת תא קולי ויזואלי מובנית, מבית סוני אריקסון ובהמשך גם נוקיה.

 

בישראל – עד סוף השנה

בשנת 2004 השיקה חברת פרטנר מכשיר נוקיה מדגם 6600 עם תא קולי ויזואלי בגרסתו הראשונה. כמות השימושים היתה מזערית, מה ששיכנע את ראשי החברה דאז, שהמאמץ היה לשווא. לקומברס, לעומת זאת, זו היתה הזדמנות ראשונה לבחון יתרונות וחסרונות - עד לפריצה הגדולה עכשיו. אם לא יהיו שינויים ועיכובים אחרונים (כמקובל בשוק התקשורת בישראל) צפויות שלוש מפעילות הסלולר הגדולות בישראל להשיק במהלך שנת 2009 את התא הקולי הוויזואלי ובכך ליישר קו עם מפעילות הסלולר הגדולות בעולם.

 

ההחלטה התקבלה בזכות הנתונים המעודדים, שמתקבלים בעקבות הפעלת התיבה הקולית החדשה בעולם. מתברר, כי שיעור החזרת השיחות אצל המשתמשים בתיבה הוויזואלית (46%) כפול מזה הנהוג בתא הקולי המסורתי (23%), והפרט היותר חשוב - השימוש במענה הקולי גדל משמעותית. השירות חוזר להיות כדאי עבור מפעילות הסלולר.

 

בעתיד הקרוב צפויים להשקה בעולם שירותים נוספים, שעשויים להפוך את התיבה הקולית למעודכנת ואינטואיטיבית אפילו יותר: מדובר ב-Visual Mail 2 Text, תמלול ההודעה הקולית ושליחתה כהודעת SMS, שירות שעשוי לסייע לאנשים שנמצאים בפגישה ומקבלים הודעה קולית. גם אם יושק שירות כזה, סביר שלא נראה אותו מושק בישראל בקרוב בעיקר בשל בעיות במנגנון זיהוי הדיבור בעברית. פיתוח נוסף הוא Visual Mail 2 MMS – הודעות קוליות שנשלחות למכשיר כהודעת מולטימדיה.

 

השירותים החדשים, אגב, יקשרו בין כל העולמות ויתאמו לכולם: קבלת הודעה קולית בסלולרי, במחשב, בדואר האלקטרוני או בממיר הטלוויזיה בסלון. האם מפעילות הסלולר בישראל יישרו קו ויחסכו לנו את בזבוז הזמן הארכאי ואת ההקשות המתסכלות? סביר להניח שכן, ובקרוב.