הבוגדים, קוים לדמותם

"האם כולם בוגדים?" לא ממש ענתה על השאלה, אבל בתור כתבת מגזין נשים היא נתנה עבודה, ותודה למרואיינים המצויינים והאמיצים שעשו את התוכנית. סמדר שילוני אפילו התרגשה

 

אז האם כולם בוגדים? לא, זאת אומרת, לא נראה לי. שניה, אני אפתח "לאשה", אולי שם כתוב. תשובה מקיפה הרבה יותר סיפק אתמול (א') ערוץ 2, במסגרת רצועת הדוקו הצהובה של "קשת". אל השעה הזאת קיבצה ההפקה המושקעת כמה בוגדים לשעבר, נבגדים לשעבר, בוגדים בהווה, מישהי שנבגדת ממש עכשיו, כשאתם מחטטים בשיניים ושולפים מהן את ארוחת הערב, בוגד בהווה, בוגד סדרתי (הכל חוץ מבוגדים לעתיד), ואיך אפשר בלי כמה מפורסמים שבגדו בהם כדי להעלות את הערך המוחלט של התוכנית.

כולם אוהבים לצפות בבוגדים, לא? (צילום: index open)

 

מכיוון שדוקומנטריה רלוונטית או חידוש של ממש אין בתוכניות מהסוג הזה - אבל כנראה מדובר בפורמט שהתחבב על הערוץ ועובר את הרשות השנייה - נשאר רק להתייחס אל התכנית ככתבת מגזין נשים מומחזת. מצד אחד זה מוריד את הציפיות מהתכנית, מצד שני - ואלו הבשורות הטובות - מהבחינה הזאת ההפקה בעצם עשתה עבודה לא רעה.

 

נכון, אנחנו עוד לא אמריקה; שם אשה מצולמת בחשיפה מלאה כשהיא תופסת על חם - בתמיכתה האדיבה של ההפקה - את בעלה בודק איזו פרגית, וגם מקבלת את הספייס והלגיטימציה להכניס לו מכות רצח מול המצלמה. אנחנו מדינה קטנה, שעדיין לא מאמינה שהטלוויזיה מקדשת כל דבר, כך שהעוסקים במלאכה מוחשכים ומעוותים. אבל זה פרט שולי, כי המרואיינים בדיעבד הרוויחו את הסחתיין שלהם ביושר.

 

יש משהו מאוד חזק ומהפנט באנשים שמדברים באופן חשוף וכואב על טאבו חברתי כמו בגידה, שכמעט תמיד מעורבת בו תחושת השפלה. ואם יש משהו שהתוכנית הצליחה להעביר, בין שלל ה"בחן את עצמך" והפרסומת לצימר הבוגדים, זה המצוקה הרגשית של המרואיינים הספציפים שמישהו בגד בהם, וההלם של הגילוי, שגם שנים אחרי עדיין מסעיר אותם מאוד.

 

מול אלו היה המקום הלא שופט שקיבלו הבוגדים והבוגדים לשעבר, שנתנו חשיפה לא פשוטה ועדיין כנה ומעוררת מחשבה, פשוט כי הם דיברו בשם עצמם (בעיקר ההגדרה היפה והעצובה של מיכל אנסקי "כשאתה בוגד אתה בתפקיד ראשי בחיים שלך"). ואני לא יודעת אם אפי בן ישראל ועפרה ויינגרטן שובצו בכוונה האחת אחרי השניה, אבל היה בזה משהו סימבולי: אישית הרגשתי כאילו התפכחתי מהתמימות של "פרפר נחמד" אל העולם המורכב של זוגיות ואמון.

 

ולסיום, היום יגיע לארץ כבוד האפיפיור, האיש שיודע מה אלוהים אוהב ואיך הוא אוהב את זה (עם בתולות וישו מעודד מהצד). בסיבוב הדאווין שלו הייתי ממליצה לו לשלב גם פגישה עם איבון רוזנשטיין, המנצחת הגדולה, שהשלימה עם זה שבעלה זאב פשוט אוהב נשים, לכן ידעה "מה לשאול ומה לשתול", ועכשיו בעלה יושב בכלא כשהוא מוקף גברים חסונים ורעבים (היי, חלקם במדים!), והיא מתראיינת בכיף לתוכניות טלוויזיה. שאפו.