צוות עורכי הדין של בנק דיסקונט ייפגש בשבוע הבא עם החשב הכללי של האוצר שוקי אורן, כדי לדון בסוגיית המענק שדורש אריה מינטקביץ, לשעבר יו"ר הבנק. הפגישה נועדה לשכנע את האוצר לתת את הסכמתו לכך שהבנק ישלם למינטקביץ את סכום המענק שהוא דורש - 17 מיליון שקל (מהם 10 מיליון כמענק פרישה ו־7 מיליון כבונוס שהיה אמור לקבל בזמן כהונתו ולא שולמו לו).
באוצר, מנגד, טוענים שהליך הבוררות נעשה כמחטף שנועד לטרפד את עמדת האוצר - המתנגד להעביר למינטקביץ את מלוא הסכום, בייחוד על רקע המשבר הכלכלי. לטענת האוצר, מינטקביץ לא הביא אישור לקבלת המענקים לאסיפה הכללית בזמן שהיה יו"ר הבנק, מאחר שחשש לעורר סערה ציבורית. באוצר גם טוענים שמינטקביץ לא האמין שהמענקים יאושרו על ידי האסיפה, ומעריכים שאם היה חושב שייזכה במשפט בעניין זה, הוא לא היה מתחיל בהליך הבוררות מלכתחילה.
כמו כן, גורמים באוצר פוטרים את הטענה שלפיה בעלי השליטה בבנק, קבוצת ברונפמן שראן, סבורה שלמינטקביץ מגיע תשלום על פועלו ועל הישגיו בבנק בכך שאמרו ש"אם כך, שישלמו מכיסם". חרף הביקורת, באוצר סבורים שמינטקביץ אכן תרם רבות לבנק בתקופת כהונתו כיו"ר, בשנים 2006–1997. מדיסקונט ומהאוצר לא התקבלו תגובות.
אתמול חשף "כלכליסט" שעובדי דיסקונט מתכננים לפנות לאוצר, כדי שזה יאריך את תוקף ההתחייבות לאי־מימוש נכסי הבנק מצד קבוצת ברונפמן שראן, המחזיקה ב־26% ממניות הבנק. גורמים במערכת הבנקאית מסבירים כי בשנים האחרונות הבנק עצמו לא מרוויח, בעוד שנכסיו האחרים, הכוללים את בנק דיסקונט ניו יורק, מרכנתיל, דיסקונט למשכנתאות וחברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, מרוויחים ותורמים לתשואה להון של הבנק. העובדים חוששים מכך שללא מרכזי הרווח הנוספים ייפגע הבונוס השנתי שלהם, המבוסס על התשואה להון הכוללת של קבוצת דיסקונט.