תיקי קלאץ' (מהמילה האנגלית clutch - לתפוס, לאחוז), הם תיקים ללא רצועה, כאלה שהבעלים נאלצת להחזיק בידה. כמו הרבה דברים לא נוחים בעולם האופנה, גם תיקי הקלאץ' התחילו את דרכם בתקופה הוויקטוריאנית. הם נקראו אז reticules ושימשו לגברות של התקופה לנשיאת חפציהן האישיים. אגב, בין החפצים האלה בלטו מלחי ההרחה, שהיו נחוצים לאותן גברות בדיוק כדי להתעורר מהעלפונות התכופים שפקדו אותן בגלל פריט אופנה אחר שבלעדיו לא יצאו אז מהבית - המחוך. תיקי הקלאץ' יצאו מהאופנה בראשית המאה העשרים אבל חזרו אליה עם מלחמת העולם השניה, כשעלותם של בדים וחומרים הגיעה לשיא ועודדה את החזרה לתיקים אלה, שהיו קטנים יחסית.
מאז שנות החמישים של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה הפכו תיקי הקלאץ' לתיקי ערב שמשודכים למראה אלגנטי במיוחד. המעמד הזה קשור בין היתר לחוסר הפרקטיות המוחלט שלהם, שמונע מהם להיות תיקי יום, אבל גם להיעדר הרצועה, שעלולה לעוות מראה של שמלת ערב. וכמובן, פרטי אופנה לא מעשיים, משמלות באורך הרצפה ועד עקבי סטילטו, נתפסים כאלגנטיים במיוחד דווקא בגלל הקשיים שהם מערימים על הלובשת והמחויבות שהם משדרים למראה החיצוני. אז אם את מוכנה להתחייב (ולהסתכן באובדן חפצייך האישיים באותה הזדמנות), אספנו בשבילך תיקים מוצלחים במיוחד וגם דוגמאות לאופן שבו משתמשות בהם הכוכבות על השטיח האדום.

תיקי קלאץ' של רנואר, 90 שקל (צילום: אודי דגן)

מימין:
(צילומים: אבי ולדמן, ג'רי גרין)

מימין למעלה, עם כיוון השעון:
(צילומים: אבי ולדמן, ליה רובירס)

מימין:
(צילומים: אמיר קסוטו, קמילה סימון)

מימין למעלה, עם כיוון השעון:
(צילומים: טל טרי, אודי דגן)

מימין למעלה, עם כיוון השעון:
(צילומים: טל טרי, דן לב, אפרת אשל)

מימין:
(צילומים: טל טרי, פיני סילוק, שחר פליישמן)

מימין:
(צילומים: ג'רי גרין, רן ארדה)