פלייאוף 2009: שלב הסיכומים

המשחק המקדים מאחורינו, הפיינל פור לפנינו. רגע לפני שניגשים למנה העיקרית, מבט אחרון על הטוב, הרע והמכוער של פלייאוף 2009. החמישייה הסוגרת

אז גליל/גלבוע שברה את הנאחס וניצחה בפעם הראשונה בהיסטוריה משחק חמישי בסדרת פלייאוף מחוץ לביתה. מכבי התעצבנה על אשקלון, ירושלים הדיחה בצורה חלקה את נהריה וחיפה ניצחה את בני השרון בקרב חפירות. מה עוד היה לנו בפלייאוף? החמישייה הסוגרת מסכמת.

 

הטוב: גל מקל 

אומרים ששחקנים גדולים באמת מתעלים ככל שגוברת חשיבותו של המשחק. במהלך העונה הסדירה עמדה השורה הסטטיסטית של גל מקל על 16.8 דקות, 6.9 נקודות, 2.6 אסיסטים, 1.5 ריבאונדים ו-7 נקודות מדד. בפלייאוף עלה מקל (רק בן 21, להזכירכם) ל-30.4 דקות, 14 נקודות (שיפור של יותר ממאה אחוז), 4.2 אסיסטים, 2.4 ריבאונדים ו-16.6 נקודות מדד בממוצע למשחק. בהחלט עונה על ההגדרה של שחקן גדול.

 

מהעבר השני היה אתמול לאורי קוקיה יום הולדת 28 קצת עצוב, אבל איזה פלייאוף הוא נתן. מ-6.6 נקודות, 7.1 ריבאונדים ומדד 9.7 הוא קפץ ל-8.2 נקודות, 8.8 ריבאונדים ומדד 12.8.

 

גם דורון פרקינס, שבמהלך העונה הרגילה היה סתם מצויין עם 15.8 נקודות, 5.3 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים ו-21 נקודות מדד בממוצע, הפך במשך הפלייאוף לקטלני עם 19.2 נקודות, 10.2 ריבאונדים (!), 3.5 אסיסטים ומדד משוקלל של 28 נקודות בממוצע.

 

עוד אחד שנתן פלייאוף מדהים בכל קנה מידה הוא עומאר סניד, שהצליח איכשהו לשפר ממוצעים של 14.7 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5 אסיסטים ומדד 20.1 ל-23 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים ומדד 33.3. סימן למשחקים הבאים? רק הזמן (והפיינל פור) יגידו.

 

הרע: מאיר טפירו

ומי מכולם לא היה שם? לא יאומן, דווקא מאיר טפירו, שנחשב לאבי-אבות המתעלים במאני טיים, ירד בפלייאוף מ-12.4 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים ו-14 נקודות מדד בממוצע ל-9 נקודות, 5 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים ו-10.2 נקודות מדד בלבד. והכי חשוב, אבוי, הדחה מהמשך המשחקים. לאחר שלוש השתתפויות רצופות (למעשה מאז הקמתו), יראה השנה טפירו את הפיינל פור מהבית.

 

אחת הסיבות להדחתה של חולון מתואר האליפות היתה הירידה החדה של לואיס פלורס, מ-19.8 נקודות ומדד משוקלל של 18.2 בעונה הסדירה ל-11.4 נקודות ו-מדד 7.2 בלבד בפלייאוף.

 

באשקלון היתה לאור איתן עונה לא טובה שהפכה במהלך הפלייאוף לאיומה, כשירד מ-8 נקודות, 61.1% מהשדה ו-6 נקודות מדד ל-5.2 נקודות, 33.3% ל-2 ומדד שלילי, 0.5-. מזלו שהריבית על הכסף בבנק לא צמודה למדד המשוקלל של הסטטיסטיקה בליגת ווינר.

 

ובנהריה? לרוב השחקנים שם היתה עונה חלשה בלאו הכי. למרות השיפור היחסי אצל רותבארט, לואיס וחבריהם, היריבה היתה פשוט חזקה מדי.

 

והמכוער: העימותים מחוץ למגרש בין מכבי ת"א לאשקלון

זה התחיל עם אמירה אינפנטילית של רענן כץ ("אימוני הכושר של אשקלון זה לברוח מהקסאמים"), המשיך עם רובי בלינקו ששכח להיות חכם ולא צודק ("פיני לא מאמין בשחקנים שלו") והסתיים עם פיני גרשון ("אימפריות לא נופלות כל כך מהר"). סדרה שהחלה בצורה נהדרת הפכה באדיבות הרבה דם רע משני הצדדים לעימות מתוקשר, שנגרר גם ליציע, והמשיכה למשחקים חד צדדיים ומשעממים.

 

גם המשחק השני בגן נר בין גליל/גלבוע לחולון ייזכר בסופו של דבר בשל תקרית בין אוהדי חולון למאבטחים מקומיים, עימות שלא הוסיף כבוד לאף אחד, אבל טוב שנגמר כמו שהוא נגמר - בסולחה.

ללא מעט מהאקסים של חולון היו ימים יפים יותר (צילום: אלי אלגרט)

 

פינת ההשוואה: מה עשו האקסים של חולון

ובפינת ההשוואה. יצאנו לבדוק מה חושבים מאמני הקבוצות שהגיעו לפיינל פור על השחקנים שזכו בעונה שעברה באליפות עם חולון, והעונה משחקים בקבוצותיהם: 

ממצאים: כל השחקנים, ללא יוצא מן הכלל, ירדו בפלייאוף במספר הדקות, מספר הנקודות ונקודות המדד לעומת העונה הסדירה. לדיקסון ורוט עדיין יש תפקיד מוביל ומשמעותי ברוטציה של קבוצותיהם, יזרעאלי וגורדון הם שחקנים משלימים, וסימונס? ראה בסעיף הבא.

 

3 הערות לסיום:

1. חבל שהגליל שיחררה את לוקאס טישר, ובכך מנעה מאיתנו מפגש טישר-פישר בחצי הגמר.

 

2. בפעם האחרונה שנפגשו במשחק של להיות או לחדול, גברה מכבי חיפה על הפועל ירושלים בחצי גמר גביע המדינה. מאז הוסיפו הירוקים את דיקסון וגם קיבלו בחזרה את פרקינס, שלא שיחק באותו מפגש בשל פציעה. ירושלים, מאידך, צירפה את טורין פרנסיס. אז מי כאן הפייבוריטית?

 

3. יכול להיות שפיני גרשון שומר את טרה סימונס בתור שפן לגמר?