יועץ לחברות בעניין חובות מסופקים וניהול סיכוני אשראי הוזמן לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, והחנה את מכוניתו במגרש סמוך למשכן הכנסת. בתום הישיבה, בהגיעו אל המגרש, הבחין שמכונית אחרת חנתה באופן שלא אפשר לו להוציא את מכוניתו מהחנייה. לאחר כשעתיים של מאמצים רבים הצליח לאתר את בעל המכונית החוסמת, התקשר אליו ואף שלח לו הודעת טקסט, אך רק כעבור כשעה וחצי הצליח לגרום לכך שבעל המכונית החוסמת יצא אל מגרש החנייה.
משהגיע בעל הרכב החוסם אל מגרש החנייה, לא רק שהוא לא מיהר להזיז את מכוניתו, אלא אף התעקש כי היועץ יכול להוציא את מכוניתו ממקומה גם מבלי שיזיז את מכוניתו. רק כעבור ויכוח ממושך שנמשך כשעה נאות בעל הרכב להזיז את מכוניתו ולאפשר ליועץ לנסוע.
בפנייתו לבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים, היועץ דרש פיצוי של 3,000 שקל - שכר עבודה שנמנע ממנו בעקבות האירוע.
בעל הרכב החוסם טען שלא יכול היה להזיז את מכוניתו מאחר שמאחוריו חנתה מכונית אחרת שמנעה ממנו להזיזה והעלה טענות שונות אשר מטרתן להציג את התובע כרודף בצע, שכל שרצה היה להגיש תביעה כספית.
מטעם התובע העיד אדם שעבר במקום ושאישר את דבריו באומרו כי מכוניתו של הנתבע חנתה במקום שלא מתאים לחנייה באופן שמנע את יציאת מכוניתו של התובע.
השופטת תמר בר-אשר צבן מבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבלה את התביעה, וקבעה כי מדובר בתביעה מוצדקת.
"מלכתחילה" כתבה השופטת "מי שמחנה את מכוניתו צריך להקפיד שלא לחסום את דרכן של מכוניות אחרות. אולם אפילו נעשה הדבר בשוגג, משהגיע למקום, היה עליו למהר ולהזיז את מכוניתו, שלא לומר כי ראוי היה שגם יתנצל, אפילו חסימת מכוניתו של התובע לא נעשתה במכוון".
התובע הוכיח כי בעקבות האירוע הפסיד עבודה בשכר של 3,000 שקל, ולכן חויב בעל הרכב החוסם לפצות אותו בסכום זה וכן לשלם לו 500 שקל הוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין