האו"ם: על ישראל לחשוף מתקני המעצר הסודיים

ועדת האו"ם נגד עינויים דחתה את טענת ישראל לפיה "מתקן 1391" נסגר כבר בשנת 2006 וקראה לחקירת החשדות לעינויים והתנהגות בלתי הולמת במקום. "יש לאפשר לנציגי הצלב האדום, עורכי דין ולבני משפחותיהם של עצורים גישה", נכתב בדו"ח

ועדת האו"ם נגד עינויים (CAT) קראה בצהריים (יום ו') לישראל לחשוף ולסגור את כל מתקני המעצר הסודיים שלה, ובהם "מתקן 1391". מדובר במתקן סודי שדבר קיומו נחשף ב-2003, ואשר לטענת ארגוני זכויות אדם מוחזקים בו פלסטינים ועצירים אחרים בבידוד לצורכי חקירה תוך הפרת החוק הבינלאומי

 

"יש לחקור את החשדות לעינויים ולהתנהגות בלתי הולמת במתקן 1391 ולהסביר מי היתה הרשות שהסמיכה להקימו. ישראל צריכה לחשוף את קיומו של כל מתקן מסוג זה. למרות המידע שקיבלנו, ברצוננו להביע דאגה מהעובדה שעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל בבקשה לחקור את הנעשה במתקן - נדחו", נכתב בהודעת הוועדה. הדו"ח, שנערך על-ידי עשרה מומחים עצמאיים, גם קורא ישראל לאפשר לנציגי "הצלב האדום", לעורכי דין או לבני משפחותיהם של עצורים גישה למתקן.

 

לעיון בדו"ח ועדת האו"ם נגד עינויים - לחצו כאן

 

לפני כשבוע הופיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שי ניצן, בפני ועדת האו"ם נגד עינויים בז'נבה ואמר כי ישראל הפסיקה להשתמש במתקן 1391 עוד בשנת 2006. "השב"כ לא עושה במתקן שימוש מזה שנים. עצירים אינם מוחזקים במקום הזה מאז ספטמבר 2006", אמר ניצן. בהתייחס לחשדות לעינויים במתקן אמר ניצן כי "בית המשפט התייחס לטענות האלה, בדק אותן ומצא כי הן לא מחייבת נקיטת הליכים פליליים".

    

בנוסף, קוראת ועדת האו"ם לישראל לספק מידע מפורט על מספר העצירים הפלסטינים שנחקרו תחת ההגדרה "פצצה מתקתקת" מאז שנת 2002. לדברי הוועדה, הגדרה זו מאפשרת להשתמש נגד העצירים בשיטות חקירה חמורות מהנהוג.

 

כ-600 תלונות - ללא חקירות

הוועדה ציינה כי מתוך 1,185 תלונות שחקרה משטרת ישראל על שימוש בלתי מוצדק בכוח במהלך שנת 2007, רק ב-82 מקרים נפתחו הליכים פליליים. לדברי האו"ם, ישראל טענה כי קיים קושי לחקור תלונות מסוג זה בשל העובדה שלשוטרים ניתנת הרשות לעשות שימוש במידה הגיונית של כוח בעת הצורך.

 

דו"ח האו"ם מביע דאגה מהעובדה שיותר מ-600 תלונות שהוגשו נגד גורמי ביטחון בחשד לעינויים בין 2001 ל-2008 - לא הולידו ולו חקירה פלילית אחת. הוועדה קראה לישראל לפרסם מידע על מספר ההליכים המשפטיים שנפתחו נגד חשודים בעינויים ואת העונשים שהוטלו עליהם.

 

הוועדה קראה לישראל גם להגביר את השימוש בצילומי וידיאו במהלך החקירות, כדי למנוע מצב שבו ייעשה נגד העצירים שימוש בשיטות חקירה בלתי מקובלות. היא שבה וקראה לישראל לאמץ את האמנה נגד עינויים של האו"ם ולשלבה בחוקיה.

 

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל התייחס למסקנות דו"ח ועדת האו"ם וקרא לישראל לאמץ את המלצותיו ובראשן: חקיקת חוק ישראלי מפורש נגד עינויים, הוצאת חקירות בדבר עינויים למנגנון בלתי-תלוי ומיצוי הדין עם מפירי האיסור המוחלט על עינויים, שהינו עקרון יסוד במשפט הבינלאומי.