זינוק של 16.3% במספר העובדים הזרים

בסוף 2008 שהו בישראל 285 אלף עובדים זרים, רובם הגדול חוקיים, כולל פליטים ופלסטינים מהשטחים. הסיבה העיקרית: גידול במספר היתרי העסקה. כלכלני התמ"ת: גידול מספר הזרים הקטין את היצע העבודה לישראלים

הממשלה החליטה לצמצם את מספר הזרים? היא כבר החליטה על כך בעבר, אך בכל זאת מספרם ממשיך לעלות. בסוף שנת 2008 שהו בישראל כ-285 אלף עובדים זרים. כך עולה מניתוח שהכינה רוני בר-צורי ממינהל ניהול וכלכלה של משרד התמ"ת. מדובר בגידול משמעותי - 16.3% במספר העובדים הזרים לעומת מספרם בסוף שנת 2007, שהסתכם בכ-245 אלף.

 

מדובר ב-118 אלף עובדים שהגיעו לישראל בהיתר, כ-97 אלף עובדים זרים ששהו בישראל ללא היתר עבודה, כ-10 אלף פליטים שמצאו עבודה מתוך 20 אלף פליטים שהסתננו לישראל בשנים האחרונות מסודן, חוף השנהב ואריתראה שבאפריקה וביקשו כאן מקלט מדיני, ולפי נתונים שנלקחו מדו"ח של בנק ישראל - גם כ-60 אלף עובדים פלסטינים מיהודה, שומרון ועזה.

 

את עיקר הגידול במספר העובדים הזרים ניתן לזקוף לגידול במספר העובדים הסיעודיים המועסקים בישראל בהיתר. בענף הסיעוד לא קיימות מכסות למספר המועסקים, וההיתרים להעסקת עובדים ניתנים לכל נזקק העומד במבחן התלות שנקבע ע"י הבטוח הלאומי.

 

מספר ההיתרים בסיעוד גדל אשתקד ב-19% - מ-45.8 אלף בשנת 2007 ל-54.5 אלף. כמו כן, חל גידול במספר העובדים הזרים המועסקים בהיתר בבינוי ובחקלאות, למרות החלטה עקרונית של הממשלה לצמצם את מספר ההיתרים לעובדים זרים בענפים אלו.

 

מספר המגורשים ממשיך לרדת

חלק קטן יחסית מהגידול במספר הזרים נובע מגידול של 10% במספר העובדים הזרים ללא היתר, שהגיע בסוף 2008 ל-97 אלף בסוף שנת 2008. מנתוני התמ"ת כי במהלך שנת 2008 גורשו מישראל כ-3,300 עובדים זרים ללא היתר, המהווים כ- 3.4% מכלל העובדים הזרים ללא היתר ששהו בארץ אשתקד. זאת, לעומת גירוש של 4,000 עובדים בשנת 2007, ובהמשך לירידה מתמדת בהיקף גירוש הזרים מאז שנת 2003, שבה גורשו מישראל 21 אלף זרים.

 

במהלך השנה שעברה הצטרפו לשוק העבודה המקומי גם פליטים וגם עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון. קשה לכמת את השפעת אוכלוסיית הפליטים על שוק העבודה בישראל. על פי ההערכה, כ-20 אלף מבקשי מקלט מדיני, מסודן-דארפור, אריתראה וחוף השנהב, שוהים כיום בישראל - רובם הגיעו לכאן בשנים 2007-2008.

 

בהתאם להערכה זו, ולהנחה כי לפחות מחציתם הם גברים צעירים, הרי שמדובר בתוספת של לפחות כ-10,000 עובדים לכח העבודה הזמין. רובם של עובדים אלה השתלבו בשוק העבודה המקומי, חלקם בהיתר עבודה מיוחד, בעיקר בחקלאות בערבה ובמלונאות באילת, והאחרים - ללא היתר.

 

הערכות שנלקחו מנתוני בנק ישראל מצביעות על גידול של מעל 20% במספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, שמספרם הסתכם בסוף 2008 בכ-60 אלף, בעיקר בענפי הבינוי, המסחר ותיקון כלי הרכב, בשל הרגיעה הביטחונית ביהודה ושומרון.

 

ישראל פחות אטרקטיבית לעובדים ממזרח אירופה

כלכלני התמ"ת מעריכים כי הגידול במספר העובדים הזרים, הפלסטינים והפליטים בשנות הצמיחה האחרונות הקטין את היצע מקומות העבודה שיכול היה להיות זמין עבור עובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה. שיעור האבטלה של אוכלוסייה זו אמנם ירד בתקופת הצמיחה, אך ייתכן שאלמלא השתלבות הזרים בשוק העבודה, הייתה אבטלת הישראלים יכולה לרדת בשעור גבוה יותר. כלכלני התמ"ת טוענים כי ההחמצה נגרמה בשל התרופפות מדיניות ההגבלות בהקצאת היתרי ההעסקה, התרופפות האכיפה על מעסיקים, וכן האטה בגרוש עובדים זרים ללא היתר.

 

עוד עולה מנתוני התמ"ת כי מספר העובדים הזרים המגורשים והעצורים - כלומר, מספר העובדים הזרים בלא היתר - מאפריקה ומאסיה, ובעיקר מסין, תאילנד והפיליפינים, ממשיך לגדול, במקביל לירידה במספר העצורים והמגורשים ממדינות מזרח אירופה - רומניה, פולין, בולגריה ואסטוניה - בעקבות הצטרפותן של מדינות אלו לאיחוד האירופי, והירידה באטרקטיביות של ישראל כארץ עבודה עבורם.

 

רוב הזרים שגורשו (70%) היו גברים, כנראה בשל העובדה שהם מועסקים בבנייה ובחקלאות, ומרוכזים יחד במקומות פתוחים שבהם ניתן לתפוש אותם בקלות, לעומת הנשים המועסקות לבדן במשקי בית פרטיים.

 

הנתונים נמסרו ע"י מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, המרכז מידע ומנתח נתונים על עובדים זרים בישראל בכלל, ועל עובדים זרים ללא היתר שגורשו מישראל בעשור האחרון. ניתוח זה תורם להבנת הקשר וההשפעות של העסקת עובדים זרים על ההתפתחויות בשוק העבודה, על שעור האבטלה בישראל בכלל ועל אבטלת אוכלוסיות בעלות השכלה נמוכה בפרט.