רבים כבר עסקו בשאלות האם נתניהו מודל 2009 הוא שונה מנתניהו הצעיר, מודל 96', והאם שרה נתניהו מסיפורי המטפלות והמתנות השתנתה ב-13 השנים שחלפו. לעומת זאת, לא נשאלה כלל השאלה אודות התקשורת של 2009 לעומת זו של 96'. האם היא השתנתה ולו במעט ביחסה לנתניהו וממשלתו, ביחס להתגייסותה האחידה נגדו בעת כהונתו הראשונה?
למרבה הצער, לאחר פחות מחודשיים מהשבעת ממשלת נתניהו השנייה, נראה כי דבר לא השתנה בעולם התקשורת הישראלי. שוב מגוייסים רוב העיתונאים מרצון לקרב החדש נגד נתניהו וממשלתו.
גורל יחסי מדינת ישראל עם ידידתה הגדולה ארצות הברית ונשיאה אובמה זוכה גם הוא להתייחסות אחידה מצד עיתונאי ישראל המגויסים, שמתחננים ומתפללים שאובמה ייכנס בכל הכוח בנתניהו סרבן השלום. מאז הבחירות עולה קול נהי אחיד, על כך שגורל יחסי מדינת ישראל עם ממשל אובמה נידון לחורבן בגלל נתניהו. כולם מייחלים שהאיש החזק בעולם יחזיר את הבן הסורר לדרך "השלום הנכונה" – ומבחינתם שילכו הדמוקרטיה והבחירות בישראל לעזאזל.
אין אדם שיכול להתעלם מהקושי העצום לצאת נגד אובמה, אך לא ניתן להתעלם מרעיונותיו הילדותיים והמסוכנים כמו ההידברות עם איראן וסוריה. עוד רבה הדרך להסכמה ולכניעה אוטומטית לכל מה שאובמה ועיתונאי ישראל שואפים אליו.
מיד לאחר הרכבת הממשלה הנוכחית החל מסע הלעג נגדה. אכן, מאוד לא רצוי שהממשלה תהיה מנופחת, גדולה ובזבזנית. אולם מדובר בנושא כמעט קוריוזי, נוכח הקושי הגדול להרכיב קואליציה בכנסת כה מפוצלת בין כל כך הרבה מפלגות בינוניות וקטנות. נתניהו הצליח להגיע להישג ראוי לציון בהביאו את מפלגת העבודה לממשלתו תוך שמירה על שותפותיו הטבעיות מהימין. אבל צבא עיתונאי ישראל התעניין כמובן באורך שולחן הממשלה וב-30 שריה המיותרים.
בנושא התקציב, חזר הדפוס המוכר, למרות שמדובר בהישג גדול לנתניהו ולמדינת ישראל, בראש ובראשונה כיוון שהתקציב מבוסס על הסכמה מקיר לקיר בין בכירי המשק הישראלי. הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים הסכימו בזמן קצר יחסית על תוכנית כלכלית שמטרתה לחלץ את ישראל מהבוץ. החלופה להסכמה כזאת היא כמובן שביתות, מאבקים וכיפופי ידיים מיותרים, שעלותם גבוהה עשרות מונים מהפשרות שנאלצה הממשלה לעשות. עצם העברת התקציב המהירה, ללא זעזועים קואליציוניים ולתקופה של שנתיים, היא הישג ראוי לציון שאיש לא התייחס אליו.
העיסוק העיקרי והכמעט בלעדי בכל אמצעי התקשורת היה סביב רם בלינקוב וביקורתו הבוטה, וכמובן ביחס להתנהלות. להג אין סופי על ההתנהלות הקלוקלת בנושא אישור התקציב – אך מאבקים מרים ולעיתים מלוכלכים סביב תקציב המדינה היו כאן מאז ומעולם. אצל נתניהו הנושא יתואר בתקשורת בצבעים ובביטויים של אפוקליפסה וחורבן הדמוקרטיה והממשל התקין.
חשוב לברך את נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ולהזכיר לו לעמוד כסלע איתן על עקרונות היסוד שבזכותם נבחר לתפקיד. טוב יעשה למען עצמו ולמען אזרחי ישראל השפויים, אם יימנע מקריאת עיתונים במהלך ביקור זה, ורצוי אף לאחריו.