הילדה הכי דחויה בגן: איך מתמודדים?

כבר בארגז החול אפשר לזהות אותם: הילד המקובל שכולם רוצים לשחק איתו וזה שעומד לבד בצד. ספר חדש קובע שהצלחה חברתית אפשר לזהות כבר בגיל שנתיים. זה גם הזמן להתחיל לדאוג אם לילד אין חברים ולשלוח אותו לטיפול

הילד שלכם בן שנתיים, והוא לא מקובל בחברה? לא משחק עם ילדים בגן, לא מזמין אליו חברים ולא מוזמן אל ילדים אחרים? אל תחכו שזה יתפתח לטראומה. "כשהילד מפגין קושי חברתי, ההורים צריכים להתייעץ עם הגננת ולא להסס לפנות לייעוץ והדרכה מקצועיים, מפני שבגיל הרך קל יותר לעשות שינויים‭,"‬ קובעת ד"ר עדה בקר מתל-אביב, יועצת התפתחותית ומרצה לפסיכולוגיה והתפתחות בגיל הרך בסמינר הקיבוצים. "חבל שהילד יכאב, יסבול ויאסוף חוויות שליליות שעלולות להשפיע עליו לכל החיים. עדיף לקחת אותו לטיפול. כל הורה נלחם את מלחמת הפופולריות של ילדו. הורים בעלי מודעות לא ירימו ידיים ולא יסתפקו באמירה 'הילד שלי אסטרונאוט, וזה אופיו‭,'‬ אלא יבואו לעזרתו. בעבודתי הטיפולית אני פוגשת הורים, שבילדותם לא היו מקובלים. הם מודים 'היינו סוציומטים‭,'‬ ודווקא משום כך מוכנים להשקיע כדי לעשות תיקון‭."‬

 

אבל טיפול בגיל שנתיים?

"הטיפול בבעיות חברתיות בגיל הרך שונה משירותים מגוחכים באמת שמוצעים כיום להורים, כמו פליית כינים על-ידי ספרית מקצועית. זה התחום החשוב ביותר בחיים. ילד בן שנתיים כבר מבין שאם יש לו תשובה לשאלה 'עם מי שיחקת בגן היום‭'?‬ החיים שלו מסודרים. אם ההורים חושבים שהם יכולים לעשות את העבודה בכוחות עצמם – שינסו. אם לא, שילכו לאיש מקצוע‭."‬

 

לחקות את ההורים

בקר, אם לשלושה בנים בוגרים וסבתא לנכד, היא מחברת הספר "עם מי שיחקת בגן היום‭,"?‬ שיצא לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת ועוסק בנושא מקובלות חברתית בגיל הרך. הספר מיועד בעיקר לאנשי מקצוע ‭")‬עשרות אלפי גננות, מטפלות, סטודנטיות בסמינרים‭,("‬ אך מכיל המון תובנות מעניינות להורים. אל התובנות הללו הגיעה בעקבות אינספור תצפיות שערכה בגני ילדים. בקר ישבה בחצר המשחקים של גנים, התבוננה בילדים ורשמה בפנקסה מי משחק עם מי, על מה הם מדברים תוך כדי משחק ואילו הבעות מציפות את פניהם.

 

"חיי חברה הם הדבר החשוב ביותר בעולמם של ילדי הגן‭,"‬ היא אומרת. "אנחנו יודעים שהצלחה בחיים לא בהכרח נקבעת על בסיס השכלה או הצטיינות בלימודים, אלא על סמך מערכות היחסים שאדם מסוגל לנהל עם הסביבה, בזוגיות ובעבודה. תינוק מגיע לעולם עם יכולות חברתיות ראשונות, שמכוונות אותו לעבר מערכות יחסים. יש לו אפשרות ליצור קשר עין, לחייך, לדבר – אלו מיומנויות שעוזרות לו לשרוד, והן צריכות לקבל טיפוח מהסביבה כדי שהוא יהפוך ליצור חברותי.

 

"מהיום הראשון בכיתה א' ילד מתרגל לשמוע את השאלה 'מה למדת היום‭,'?‬ אבל עד גיל בית הספר הוא שומע את השאלה 'עם מי שיחקת היום‭'?‬ בישראל מייחסים חשיבות רבה לחברותא. יש ארצות שבהן ילדים גדלים בבית עד גיל גן חובה, ואילו אצלנו ילדים יוצאים למסגרות שונות בגיל צעיר מאוד. הורים אומרים, 'רשמתי את הילד לפעוטון כי משעמם לו בבית, הוא צריך חברים‭,'‬ אבל למרות המודעות הגדולה לא תמיד ההורים יודעים לעזור לילדיהם לפתח מיומנויות חברתיות‭."‬ אילו סיבות יכולות לגרום לילד להיות לא מקובל?

 

"לפעמים זה נובע מעיכוב בהתפתחות, גמגום, דיבור לא ברור. במקרה כזה כדאי להפנות את הילד לקלינאית תקשורת. לפעמים אני מזהה בעיות סנסו-מוטוריות, ואז אפנה את הילד למרפאה בעיסוק. ובמקרים רבים הפתרון הוא בהדרכה להורים‭."‬

 

אז איך מלמדים ילד להיות חברותי?

"כדי לגדל ילד כזה, ההורה צריך בעצמו להיות אדם חברותי‭,"‬ אומרת בקר. "הילד הקטן רואה איך הוריו מארחים חברים ונוסעים להתארח אצל מכרים, הוא שומע את הוריו מדברים בטלפון עם חברים, הוא עד למצבים שבהם הוריו פותרים קונפליקטים חברתיים ומחקה את התנהגותם. ההורה לא אומר לילד 'תראה איך אני מתנהג‭,'‬ אבל העמדות שלו נבנות מתוך צפייה יומיומית‭."‬

 

אלא שכבר בגיל שנה, לדבריה, ההורים אמורים לנווט את השפעתם מעקיפה לישירה. הנה רשימת המטלות: "ללכת עם הילד לחברים שיש להם ילד בגילו. כשהילד מתחיל ללכת למעון, להזמין את חבריו והוריהם וגם לבקר בבתיהם, מפני שהבילוי החברתי לא פחות חשוב מהשתתפות בחוג, ולפעמים אף יותר. בחוג הילד עושה את מה שאומרים לו לעשות, אבל כשהוא משחק עם חבר הוא יוזם ומפתח שפה, סקרנות ודמיון‭."‬

 

גם בהמשך מחכים להורים אתגרים חברתיים מורכבים. "בגיל שנתיים לא תמיד אפשר להביא את הילד לבית של חבר וללכת. במקרים רבים ההורים צריכים להישאר בבית החבר, וכדאי שיעשו זאת לא רק כדי לשתות קפה עם המארחים, אלא גם כדי לסייע לאינטראקציה שבין שני הילדים. ההורה יכול לומר לילדו 'תראה, הוא רוצה לשחק איתך בכדור‭,'‬ 'הוא עצוב כי אתה לא משחק איתו' או להדגים להם משחק חדש. חשוב ללוות את ההדרכה הזאת במלל, לקרוא לדברים בשמם – גם לחפצים, גם לפעולות וגם לגבולות. הורה אמור לזהות מתי הילד התעייף מהבילוי החברתי‭."‬

 

 צילום: index open

 

חבר אחד יספיק

מתי אפשר קצת להרפות? לדברי בקר, בגיל ‭4-3‬ הילדים כבר יכולים להסתדר לבדם. "בגן מתחילה לפעול 'בורסת הזמנות‭.'‬ כל ילד יודע את מי הוא רוצה להזמין אליו ואל מי הוא רוצה ללכת. לילדים יש בחירות והעדפות שההורים אמורים להתחשב בהן, והם פחות זקוקים לסיוע של ההורה בעת המשחק, אבל נוכחות ההורה מרגיעה אותם, גם אם הוא לא עושה דבר. בגיל הזה, אם ההורים רואים שהילד לא מארח ולא מתארח, אמורות להבהב אצלם נורות אדומות. אולי הוא מסרב להזמין חברים מפני שקשה לו לחלוק את הצעצועים האהובים עליו עם אחרים? אם אמא תגיד לילדה 'כשאת הולכת אל החברה, היא מרשה לך לשחק בבובות שלה' ותבטיח 'אחרי שהחברה שלך תלך לביתה, הבובות יישארו שלך‭,'‬ היא תחולל מהפך בחייה החברתיים".‬

 

ואגב, אפשר להירגע, בגיל הגן הבגדים אינם משפיעים על מידת הפופולריות של הילד. רק בבית הספר הילדים הממותגים הם לא פעם גם המקובלים. "בגיל הרך מעמדו של הילד נגזר רק מיכולותיו החברתיות‭,"‬ טוענת בקר. "ילד מקובל הוא זה שאף פעם לא משעמם איתו, מפני שהוא יצירתי, בעל רעיונות וממציא עיסוקים. הוא יודע לשתף ילדים אחרים במשחק, מוכן לשחק עם מגוון גדול של ילדים, ממעט להיכנס לעימותים והנוכחות שלו מזמינה יחסים טובים. במקרים רבים מדובר בילד אינטליגנטי מכפי גילו, בעל מצב-רוח טוב, חייכן, בעל כישורי שפה טובים. לא אחת זהו ילד אמפתי, שמבין רגשות וצרכים של אחרים. הוא לא עסוק רק בעצמו ובסיפוק צרכיו האישיים‭."‬

 

אם לילד יש רק חבר אחד, הוא לא מקובל?

"חלילה. כל עוד יש לו חבר, ואפילו אחד בלבד, זה לא מצב בעייתי. ילד לא מקובל הוא זה שרוצה מאוד להשתלב במשחק, אבל תמיד דוחפים אותו ומעליבים אותו. הוא קוטר כרוני, מרבה לבכות, לא מרוצה, מרבה להתלונן לגננת 'לקחו לי, עשו לי‭,'‬ ולא מכיר את האינטראקציה החברתית של קח ותן. ילד כזה על-פי רוב גם לא יידע לשחק בבית עם קרובי משפחה או עם ילדי השכנים. אם ההורה שואל את הילד 'עם מי שיחקת בגן‭'?‬ ומדי יום שומע את התשובה 'עם אף אחד‭,'‬ זו בהחלט סיבה לדאגה. צריך גם לקחת בחשבון נתונים משפחתיים. אם מדובר בילד שהוא הבכור במשפחתו, אין לו מודל לחיקוי, בניגוד לילד שני או שלישי, שרואה את אחיו הגדולים מארחים ומשחקים. בשלב ראשון אפשר לפנות לגננת. גננת בעלת מודעות תנסה לעזור לילד. היא יכולה להעביר לשאר הילדים את המסר ש'כאן כולם אהובים ושמחים‭.'‬ אבל מעטות הגננות שיעשו זאת‭."‬

 

למה?

"פשוט מפני שהקניית יכולות חברתיות ויחסים בינאישיים תקינים לא עומדת בראש מעייניהן. היא לא חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. פעם שאלתי גננת בגן חובה אם היא מפעילה בגן שלה תוכנית לגדילה אישית וחברתית, שהייתה פופולרית באותה התקופה. הגננת סיפרה שהיא הפעילה את התוכנית במשך שנתיים והפסיקה, למרות שהיא הניבה תוצאות מצוינות. כששאלתי למה הפסיקה, ענתה הגננת: 'את יודעת כמה תכנים אני צריכה להעביר במשך השנה? חגים, מושגים, מדעי הטבע, אוריינות, חשבון – איפה נשאר לי זמן גם לתוכנית החברתית? את זה לא בודקים לי בפיקוח‭.'‬ והתשובה הזאת אומרת בעצם הכל. ילד לא מקבל ציון על היותו חבר טוב. על כישורים חברתיים אין מבחנים‭".

 

תראו איזה חתיך

ארבע גננות וגנן מספרים איך משפרים מעמד של ילד לא מקובל:

 

• סופיה גלוזמן, גננת שנתיים, "הגן הצבעוני" ברמת-החייל, תל-אביב: "מקובלות חברתית היא משהו מולד. יש ילדים שנולדים עם תכונות של מנהיג. מגיל אפס אפשר לראות את הילד שכולם הולכים אחריו ושהוא שולט בעניינים. לא כל הילדים חייבים להפוך למנהיגים, אבל כשאני רואה ילד שלא משתפים אותו במשחקים, אני חושדת שחוסר הביטחון שלו נובע מהערכה עצמית נמוכה, שמקורה בבית. אזום שיחה עם הוריו ואציע להם לתת לו יחס מיוחד. בגן אני אושיב אותו לידי, אתן לו לבחור איזה משחק כולם ישחקו ואדחף אותו למשחקים שבהם כולם שווים, בתקווה שעם הזמן הוא ישתלב במשחקים גם בלי עזרה‭."‬

 

• פרי אלצטר, גננת 8 שנים, "גן פרי" בקדימה: "יש ילדים שמתבלטים מהיום הראשון שלהם בגן, ויש ילדים שאם הגננת לא תעניק להם תשומת לב מיוחדת, הם יהפכו לשומעים, אך בלתי נשמעים. במקרים רבים המקובלות נובעת מהיכולת המילולית הטובה של הילד. לפעמים, כשההורים יותר מדי לחוצים, הילד שלהם יפגין קשיים חברתיים. החצר היא המקום האידיאלי לפעילות חופשית, שבה אני יכולה להתערב. כשחבורת ילדים משחקת בארגז החול, אני מצרפת אליה את הילד המתבודד. אני יוזמת משחק תופסת כדי לאחד את כולם, או מחפשת משחק חדש שבו הילד הלא מקובל יצליח להצטיין‭."‬

 

• אתי רייך, גננת 45 שנים, מנהלת שישה גני אמנויות בגבעתיים ובתל-אביב: "המוטו החינוכי שלי הוא לא להתנשא מעל הילד ולא להעניש אותו, אלא לזרום איתו בשפה שלו. נניח שכולם משחקים בחצר, ורועי חוטף את הדלי של יונתן, שכמובן נעלב. בפעם הראשונה שזה קורה, אני אגיד לו 'רועי, זה לא נעים לשחק איתך‭,'‬ בפעם השלישית אזמין אותו לשבת לידי עד שיירגע. הישיבה לידי לא מתפרשת כעונש. להפך, זה סוג של פרס, ובזמן הזה אתן לרועי טיפים שיעזרו לו להגיע אל המטרה שלו בדרך חיובית. למשל, 'אם היית חולק את הדברים שלך עם אחרים, ולא היית דוחף, הילדים היו משחקים איתך בכיף‭.'‬ פעם היה לי ילד מופנם, שבמקום לשבת איתנו במעגל ישב במסדרון, ומשם שמע הכל. במקום להתווכח ולהכריח אותו להיכנס לחדר, זרמתי איתו. יום אחד שאלתי את הילדים איזה חג מתקרב, הם לא ידעו והוא, מהמסדרון, קרא 'חנוכה‭.'‬ כולנו מחאנו לו כפיים, צעקנו 'בראבו‭,'‬ ולאט-לאט הוא הזיז את הכיסא שלו פנימה והשתלב במעגל‭."‬

 

• מנדי קפלן, גנן 20 שנים, "הגנן מנווה-שאנן" בחיפה: "זה מתחיל בכריזמה אישית. יש ילד שכולם רוצים לשבת לידו במפגש, כולם רוצים לשבת לידו באוכל, כולם רוצים לבקר בביתו, והילדים תמיד סביבו. זה לא בהכרח קשור ליופי חיצוני, זו פשוט האישיות של הילד. המוטו שלי הוא למצוא בכל ילד את הצדדים הכי יפים שלו ולהלל אותם. אם הילד המופנם יודע לצייר, אני משבח את העבודות שלו. אם הוא אוהב מוזיקה, אני נותן לו הזדמנויות לנגן. בנוסף, מדי שבוע יש בגן שלנו פרויקט 'נסיך הגן‭.'‬ כולנו לומדים להכיר ילד מסוים. אמא שלו מביאה לגן את המאכל האהוב עליו, אנחנו תולים פלקט ענק עם תמונות שלו, הוא חובש כתר, הוא יושב לידי במפגש, ועד סוף השבוע הילדים מגלים בו צדדים חדשים. הייתה לי ילדה לא מקובלת, שבשבוע של 'נסיכת הגן' סיפרה שיש לה כלבלב. היא הביאה אותו לגן, הילדים התלהבו, והמעמד שלה השתפר פלאים‭."‬

 

• לורי טישלר, גננת 12 שנים, "פעוטון פטל" באריאל: "ילד שיודע שהוריו אוהבים אותו ושהגננת שלו מתה עליו, יהיה ילד מקובל. התחושה ש'אני לא אהוב' מערערת את הביטחון העצמי של הילד, יוצרת קשיים רגשיים-חברתיים, ועובדת היותו ילד עצוב תרחיק ממנו את ילדי הגן. כשאני מזהה ילד כזה, אני מדברת עם הוריו, שואלת אם המשפחה שלו מפרגנת לו ומבררת אם יש לו בעיה גופנית. בפעוטון אעשה הכל כדי לתת לו חיזוקים, שישפרו את הדימוי שלו בעיני עצמו ובעיני הילדים האחרים. אתן לו משימות שהוא יכול להצליח בהן, על כל התנהגות חיובית אגיד 'כל הכבוד, אין כמוך, אתה מדהים‭,'‬ אלביש אותו בבגדים חגיגיים, אסרק אותו ואגיד לכולם 'תראו איזה חתיך‭.'‬ כשהוא יתחיל לחייך, הילדים ישחקו איתו‭."