בכל התחלת קשר מוכרחים קצת משחקים

אני ותיקה בשדה האהבה, אין לי כוח לעוד אכזבה, אני רוצה לדעת, לא לשחק. אבל לדברים יש קצב משלהם, אי אפשר לדעת הכל בהתחלה. בעקבות הטור של א. פניני, תורת המשחקים

להתקשר או לא להתקשר? לסמס או לא לסמס? 

 

משחקי אוהבים הם כורח המציאות. עד כמה שקשר בהתהוות יהיה נכון והדדי, תמיד באיזושהי מידה יהיו משחקים. כשהקשר בחיתוליו תמיד נשים מעצורים ונמנע מעצמנו להראות מה באמת אנחנו מרגישים, בעיקר כדי לא להרגיש פתטיים, אבל גם כי איפשהו בתודעה שלנו אנחנו מבינים - מידה מסוימת של משחקים דרושה לכל קשר מתחיל.

 

לפעמים דווקא כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו מצפים לו, אנחנו למדים להעריך אותו יותר ומבינים עד כמה אנחנו חפצים בו. "כשהתחלתי לצאת עם גיל, לא הייתי בטוחה שאני רוצה אותו, עד שהוא דחה דייט שלנו ולא התקשר יומיים. פתאום השתגעתי. רק רציתי שיתקשר. פתאום הבנתי כמה אני רוצה אותו", סיפרה לי פעם מיטל, שהיום חיה עם גיל באושר.

 

הצורך האנושי בדחיית סיפוקים כפויה הוא בהחלט תופעה מוזרה הדורשת חקר מעמיק. הרי כשאנחנו בתוך המשחק אנחנו רק רוצים לברוח. למי יש חשק לייסורים של ההמתנה תוך כסיסת ציפורניים או כל פעולה אוראלית אחרת? למי יש כוח לדילמות הקיומיות האלו – להתקשר? לסמס? לחכות?

 

במסגרות החינוכיות בחיי לימדו אותי לרוץ, אבל לא לימדו אותי לשבת. לימדו אותי מתמטיקה דיפרנציאלית, אבל לא לימדו אותי לנשום. לימדו אותי לשחק בהצגות, אבל לא לימדו אותי לשחק בחיים. להגיד או לא להגיד? להראות או לא להראות? להיות קוּלית ולשחרר, או להפגין אהבה ולהתמסר?

 

גם במשחקי האהבה יש חוקים

באחד מהתקפי הבלבול שלי קיבלתי הרצאה נרחבת מחברתי הטובה רוני. בסוף השיחה היא אמרה "אני רוצה שתפנימי את כל מה שאמרתי לך, כדי שכשזה יקרה לי, תדעי להגיד לי בדיוק את אותו הדבר". אנחנו תמיד חכמים בלתת עצות לאחרים, אבל כשזה מגיע אלינו נדמה שכל החוכמה מתפוגגת כמו בועות של משקה מוגז. לכן החלטתי שיש להעלות את הדברים על הכתב, מספיק עם התורה שבעל פה.

 

"משחק הוא פעילות, הנעשית בדרך כלל לשם הנאה, בידור ולימוד. מרכיבי המפתח במשחקים הם המטרות, החוקים, האתגרים ושיתוף הפעולה ההדדי" (ויקיפדיה). גם במשחקי האהבה יש חוקים. להלן מספר כללים שנראים לי נכונים לתחילתו של קשר. אבל זכרו: הדבר הכי חשוב בכללים הוא לדעת מתי לשבור אותם.

 

• אם אתה בעניין, תתקשר – יש נשים משוחררות שלוקחות את היוזמה לידיים, אני אישית אוהבת שמחזרים אחריי. כמוני רבות וטובות מאחיותיי הנשים. בהנחה שעוד אין לך מושג על איזה סוג של בחורה נפלת, רצוי שתעשה את הצעד הראשון. סמס בבוקר שאחרי דייט מוצלח תמיד מעלה חיוך בפני המעוניינת ופותח סדק קטן אל ליבה. סימוס חייכני בחזרה הוא אור ירוק להתקשר. אין כמו השמחה משיחה נכנסת ביום שלמחרת. מצד שני, ארבעה טלפונים ללא מענה הם turn off רציני. שמור על פרופורציה.

 

• תהיי קשובה, אבל אל תתחרפני

– קורה שהוא לא מתקשר איזה יום, או לא שולח לך את הסמס החמוד שאת רגילה לקבל ממנו בצהריים. זה יכול להיות סימן של התקררות, אבל זו גם יכולה להיות השהייה מכוונת. תהיי קשובה – אז מה אם בדמיונך כבר ראית אתכם עוברים יחד למושב? קחי צעד אחורה, אבל אל תיכנסי לסרטים. תנשמי עמוק, הכל כשורה. אם הוא גבר חייך, יום ללא שיחה רק יבהיר לך עד כמה את מתגעגעת. אם הוא גבר חייך לשבוע – לא חבל לבזבז עליו אנרגיות?

 

• דעו להגיד לא – החיזור הוא חתיכת עול. לפעמים אני חסה על הגברים שצריכים לאזור אומץ לעיתים, כדי להיתקל בסירוב. אם את לא בעניין שלו, אל תמרחי אותו. אל תגידי "אני עסוקה השבוע, אולי שבוע הבא". כולנו יודעים יפה מאוד שאם הוא היה הטיפוס שלך, היית מפנה זמן להיפגש.

 

משום מה להגיד "לא" זו אחת המשימות הכי קשות ולא נעימות שיש. בכל פעם כשאני נדרשת לנתק קשר עם בחור שמצאתי חן בעיניו, אני מסתובבת עם משא במשקל מתאגרף סומו על כתפיי. לפני השיחה הגורלית אני מחפשת דרכי מילוט במשימות הכי אינפנטיליות. למשל, לנקות את האבנית בקומקום. לפעמים אני הולכת לחברה כדי שתכריח אותי להתקשר ולהגיד – "אתה בחור מקסים, אבל זה לא זה. היה כיף, תודה". אל תתעלמו, אל תסננו, תכבדו את האדם שמולכם ותהיו אמיצים. תגידו "לא" ושחררו אותו.

 

הכי מעצבן במשחקים זה פנקסנות התורות

• אם הוא לא מתקשר, תתקשרי את - לרוב, אם גבר לא מתקשר, סימן שהמלאך הממזרי לא ירה בו חץ כשהיית איתו. ובכל זאת, לפעמים יש הפתעות. במקרה הגרוע תקבלי סיום מוחלט וראוי, במקרה הטוב תזדקנו יחד באושר. מה יש לך להפסיד?

 

• סליחה גברתי, יש לך מספר? אחד הדברים הכי מעצבנים במשחקים זה פנקסנות התורות. עכשיו תורי להתקשר? מי התקשר אחרון? ואיך עדיין לא המציאו אפליקציה ממוחשבת שתנהל מעקב על כל העניין הזה? עם כל כמה שזה מטופש, אני משתדלת להקפיד על רצף מסונכרן של נתינה וקבלה. היופי הוא, שכשדברים עובדים כמו שצריך, הסינכרון מגיע באופן טבעי והצורך לשמור עליו נעלם במהרה.

 

• הכי חשוב ליהנות - לא סתם קוראים לזה "משחקים", הם אמורים להיות מהנים. יש מקרים בהם צירוף המילים "הנאה" ו"משחקים" בהקשר בו עסקינן נשמע פרדוקסלי. אני ותיקת מלחמות בשדה האהבה, אין לי כוח לעוד אכזבה, אני רוצה לדעת, לא לשחק. אבל לדברים יש קצב משלהם, אי אפשר לדעת הכל בהתחלה. לפעמים, מרוב שאנחנו מנסים להחליט מי האדם שמולנו, אנחנו לא פנויים להכיר אותו באמת. לפעמים מרוב ניתוחים ומחשבות אנחנו שוכחים ליהנות.

 

יבוא יום בו גם אנחנו, שועלי הרווקוּת הוותיקים, נמצא את עצמנו בקשר ארוך טווח. עוד נתגעגע להתרגשות בכל פעם כשהטלפון רוטט או מצלצל, התרגשות שיכולה לבוא רק כשדברים אינם מובנים מאליהם. להתרגשות הזו יש מחיר. המחיר של חוסר הביטחון, הכמיהה ומתח הציפייה.

 

אז בואו נהנה מהמשחק - ונשמור על רוח ספורטיבית!