מותר לשטוף כלים בשרים וחלביים באותו מדיח?

None

שאלה:

 

האם מותר לשטוף כלים בשרים וחלביים באותו מדיח?

 

תשובה:

 

הקדמה

נקדים לבאר כמה יסודות הנוגעים לשאלה זו.

 

מהתורה אסור לבשל בשר עם חלב וכן אסור לאכול או להנות מתבשיל כזה (שמות כ"ג י"ט, ל"ד כ"ו, דברים י"ד כ"א, קידושין נ"ז ע"ב, חולין קט"ו: ).

 

לא רק תערובת של חלב ובשר ממש אסורה מהתורה אלא גם אם התערב הטעם שלהם, כגון שבישלו בשר במים ואח"כ הוציאו את הבשר והוסיפו למים חלב – גם מעשה הבישול וגם התוצאה (התערובת) אסורים מהתורה (חולין ק"ח. , פסחים מ"ד: )

 

לאור זה פוסק השו"ע בסימן צ"ה סעיף ג' שאם הודחו קערות בשריות עם חלביות במים חמים שהיד סולדת בהם ובקערות היו שאריות אוכל או שומן – הכל נאסר אלא אם כן יש בכלי שמדיחים בו פי שישים מים מנפח הקערות.

 

יש להבחין בין מדיחים תעשייתיים של מטבחים גדולים, לבין מדיחי כלים ביתיים. במדיחים התעשייתיים יש לבחון כל מכונה וכל מקרה לגופו, בעזרת הגורמים המכשירים את המקום. תשובתנו מכאן והלאה עוסקת רק במדיחים הביתיים.

 

מדיח ביתי

בשימוש במדיח אחד לבשרי וחלבי יש שתי בעיות: בעיית בישול בשר וחלב ובעיית כשרות הכלים.

 

בישול בשר וחלב – במדיח נשטפות שאריות האוכל מהכלים ונאספות במסננים. אם נשים כלי בשרי ונדיח אותו, יצטברו במסנן שאריות בשר. אמנם עם סבון, אבל אחרי השטיפה האחרונה במים הם נשטפות מהסבון ועשויות להיות ראויות למאכל. (פעם, בדקתי במדיח חתיכת של חזה עוף. החתיכה עברה שטיפה, כולל סבון, ולאחר השטיפה האחרונה נשטף ממנה כל הסבון, והיא הייתה ראויה לאכילה) אם אח"כ נכניס כלים חלביים יישטפו שאריות חלביות למסנן, ויצא שאנחנו מערבבים ומשרים במים חמים בשר וחלב. בעיה זו ניתן לפתור ע"י פירוק המסננים ושטיפה יסודית אחרי כל הדחה. 

 

בעיית כשרות הכלים: אם רוצים להדיח כלים בשריים וחלביים בזה אחר זה ולא ביחד – כאשר מדיחים במדיח כלים בשריים המדיח נעשה בשרי, כי מותזים ושורים בו מים בשריים בחום שהיד סולדת בו, אך דינו כנותן טעם לפגם, כי בשלו בו בשר עם סבון. דינו של כלי כזה מבואר בשו"ע יורה דעה בסימן צ"ג, שאסור לבשל בו חלבי, ואם בישלו או חיממו – התבשיל לא נאסר, אך הכלי אסור לבשל בו בשר או חלב (ומותר דברים פרוה). ולעניננו למדנו שאסור לחמם בו כלים עם שאריות חלביות, אך אם חממו – אינם נאסרים.

 

אמנם ניתן לפתור בעיה זו אם נעשה למדיח הגעלה אחרי כל הדחה, שבה נפעיל אותו בחום הגבוה ביותר עם סבון. (חייבים סבון כי אין במים המגעילים פי שישים מנפח המדיח עצמו). ונהפוך אותו שוב לפרוה. יש שתי בעיות בפתרון זה:

 

בעיה ראשונה – החלפת הכלים - הספרדים מתירים להגעיל כלי בשרי ע"מ להופכו לכתחילה לחלבי (שו"ע אורח חיים סי' תק"ט סעיף ה'). האשכנזים נהגו לייחד לכל כלי את השימוש בו באופן קבוע ולאסור החלפה של כלי מחלבי לבשרי כל הזמן (שם מג"א יא). רק בערב פסח, שמכשירים ממילא את כל הכלים, יכולים להפכם אח"כ מבשרי לחלבי ולהיפך ( שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן ק"י.)

 

בעיה שניה – יש מחיר כבד מבחינת המים והנזק הסביבתי, אם אחרי כל שטיפה במדיח יפעילו אותו שוב בחום גבוה עם מים וסבון "על ריק". בטווח הארוך, סביר להניח שהעלויות הכרוכות בכך יעלו על מחיר רכישת מדיח נוסף.

 

דעת המתירים

הרב פיינשטיין התיר שימוש במדיח אחד לכלים בשריים וחלביים בזה אחר זה (לא ביחד) וכאשר מחליפים את המגשים, במספר תשובות בספרו "אגרות משה". היתרו אינו נוגע למדיחים של היום, מכיון שהוא מבוסס על טכנולוגיה שאולי הייתה לפני כמעט יובל שנים, אך אינה קיימת היום במדיחים הביתיים. היו שני מאפיינים במדיחים שהוא דיבר עליהם, שאיפשרו את ההיתר:

 

1. תמיד היה יחס של יותר מאחד לשישים בין המים ובין השאריות. (איני יודע כיצד עבד הניקוז במדיחים של אותם הימים, במדיחים שלנו תמיד המים מתנקזים ונשאבים, כך שבסופו של תהליך הניקוז יש מעט מאד מים עם שאריות המזון שבמסננים).

 

2. המדיח היה מקבל הזנה של מים חמים מבחוץ, והמים לא היו מתחממים בתוך המדיח. לכן החשיב את המדיח ככלי שני.

 

מכיון שהמדיחים הביתיים היום עובדים בטכנולוגיה אחרת, אין לסמוך על היתר זה בזמננו.

 

הרב עובדיה יוסף מתיר שימוש במדיח כלים אחד לחלבי ובשרי, אך כותב שראוי לעשות זאת רק בזה אחר זה, למרות שלדעתו מעיקר הדין אפשר גם ביחד, בתנאים מסוימים. היתרו מבוסס על מספר הנחות:

 

1. מנקים מהכלים את השאריות הגדולות לפני הכנסתם למדיח.

 

2. השטיפה הראשונה במדיח כוללת גם סבון, הפוגם והורס את שאריות האוכל.

 

3. דעת הפוסקים הספרדים לגבי הכלים כנ"ל.

 

במדיחים של היום, יש תוכניות בהם השטיפה הראשונה היא ללא סבון, וזה אסור גם לדעתו של הרב יוסף. כמו כן, יש תוכניות המיועדות לסירים וכלים שלא שטפו מהן את השאריות לפני ההכנסה למדיח, וגם זה אינו כלול בהיתר.

 

סיכום

1. ראוי ונכון שיהיה

מדיח כלים נפרד לחלבי ובשרי.

 

2. מי שמשתמש במדיח אחד, וסומך על היתרו של הרב עובדיה יוסף, צריך להקפיד לשטוף את הכלים משאריות גסות לפני ההכנסה למדיח, להקפיד שבתוכנית השטיפה הראשונה יהיה סבון, ולהקפיד לנקות את המסננים משאריות.

 

3. מי שסומך על המתירים להשתמש בזה אחר זה עם תוכנית הרתחה וסבון "על ריק" בין שטיפה לשטיפה, ייחשב את עלויות ההפעלה מבחינת מים, חשמל ונזקי הסבון והסביבה, וסביר שיגיע למסקנה שעדיף לנהוג כדלעיל, ולהפריד את ההדחה לשני מכשירים.

 

4. מי שסומך על היתרו של הרב פיינשטיין יצטרך לחפש מדיח מותאם לטכנולוגיות שעליהן ביסס את תשובותיו, לא ניתן לסמוך על היתר זה במדיחים המודרניים. (משיב: הרב דרור ברמה)