נערת הרוק האחרונה

קורטני לאב, האלמנה השנייה הכי שנואה בפופ אחרי יוקו אונו, מתכננת כבר שנתיים להוציא אלבום חדש. לדעת שרון מולדאבי, יש בלאב הרבה יותר מסתם נערת רוק מחומצנת ולו היתה גבר, לא היו שבים וצולבים אותה על הכמיהה לתשומת לב

היום כבר לא מתים מרוקנ'רול, וטוב שכך. ומצבה של מי ששרדה כקורבן ישיר וקרוב של המוות הגדול האחרון שלו, מסתבר, רחוק מלהיות מזהיר. קורטני לאב, האלמנה השנייה הכי שנואה בפופ אחרי יוקו אונו, תהיה ביולי בת 45 . ואולי היא תחגוג באותה הזדמנות את אלבומה החדש, שיציאתו נדחית כבר שנתיים.

 

"ילדה של אף אחד", זה שמו הטעון של האלבום הטעון, שכבר זלג לרשת ותכניו חשופים לכל. גם גרסאות הדוגמה לשירים דלפו בעקביות. כמעט בכל שלב הקלטות מישהו הפיץ את השירים עליהם עבדה, עם חבריה התומכים לינדה פרי ובילי קורגן. ואולי הזליגות האלו מעידות על הקריירה שלה כולה, כשלאב ממשיכה להתנהל ללא גבולות, ללא אבחנה בין המרחב הפרטי לציבורי, ובשקיפות שלפעמים נתפסת ככנות חסרת פשרות ולפעמים כצהבת תקשורתית מזעזעת.

לאב. צורך נואש לעורר תשומת לב (צילומים: AP) 

 

נראה ש"ילדה של אף אחד" רק יעצים את סימני השאלה סביב דמותה של לאב: האם היא כותבת ייחודית, או רק טרמפיסטית על כישרונותיהם של אחרים? האם היא התגלמות הקלישאה של נערת הרוק, או שמא הדבר האמיתי? האם תגיע לראות את עצמה מזוכה בבית המשפט של דעת הקהל ההמונית כמו שזכתה יוקו אונו, או שתישאר לעד כאויבת של אוהבי בעלה? והאם אלמנתו של מהפכן הרוק האחרון תיזכר גם כנערת הרוק האחרונה?

 

היא רצתה להיות נערת רוק, לדבריה, לפחות מגיל 16, כשהגיעה לליברפול כמזדנבת של ג'וליאן קופ מ-"Teardrop Explodes". אבל לאב היא לא רק שיער מחומצן ושפתיים מושתלות וגוף משופץ ומחשופים וקללות, התמכרויות וגמילות. בגיל 12, בניו זילנד, כשניגשה לאודישן לתכנית ילדים בטלוויזיה, בחרה להקריא שיר של סילביה פלאת'. לפני חמש שנים, כשיצא אלבום הבכורה שלה כסולנית בעל השם האירוני "American Sweetheart", דיברה על השראה מ"אלגיות דואינו" של ריינר מריה רילקה. גם ברגעיה המביכים, מיוחסים ללאב אינטליגנציה, פקחות, הומור וחושים הישרדותיים מצוינים. אבל קשה לפענח מדוע הקריירה שלה מקרטעת באופן כה טרגי ונפתל.

קוביין. בן מזל דגים כה יפה, מוכשר ומקולל

 

אולי האלבום החדש ישבור את הדפוס בו העולם מתעלם ממנה כאמנית רצינית, מתבל אותה במנות הרכילות שלו וגורם לה להשפיל עצמה עוד יותר בטרם תזדחל שוב לשיפולי תודעת ההמונים. לאב היא כנראה יוצרת פחות דגולה מבעלה המנוח ומשרשרת בני זוגה הידוענים האחרים, ביניהם קורגן וטרנט רזנור ואדוארד נורטון , אבל לבטח לא מגיע לה לשמש כשק חבטות כה משומש. נדמה שהאש שהיא מושכת מעידה לא רק עליה, אלא גם על הצביעות, השמרנות והמוסר הכפול שעדיין רווחים בעולם המוזיקלי והתקשורתי בו היא פעילה.

 

לאב נולדה למו"ל ופסיכולוגית שנפרדו כשהיתה תינוקת, וגדלה בקומונות היפיות בארה"ב ובניו זילנד. בשנות ה-80 שיגרה עצמה לליברפול ומשם לארצות הברית. היא שיחקה בתפקידים קטנים אצל הבמאי אלכס קוקס, ב"סיד וננסי" ו"היישר לגיהינום", ואת קריירת השירה חנכה בקדנציה קצרצרה כסולנית של פיית' נו מור. אחר כך התיידדה עם חברות שעתידות להנהיג את הלהקות "Babes In Toyland" ו-"L7", והפכה בלהקת "Hole" שהנהיגה לדמות הבולטת בגל שכונה "Riot Grrrls".

 

למרות שמעולם לא זכתה להכרה והערכה כמו, למשל, פי ג'יי הארווי, לאב הפכה לכוכבת תקשורתית. היא נתפסה כמובילת אופנה וגם כפאם פאטאל המחושבת שלכדה ברשתה את בן מזל דגים הכה יפה, מוכשר ומקולל, קורט קוביין. הם הכירו ב-1990, כששניהם הנהיגו להקות שנחשבו לשוליות. ואז בא הזינוק של נירוונה, והפיכתם לזוג הג'אנקיז הכי מפורסם בשנות ה-90. חייה עם קוביין פחות או יותר ידועים, ולאב ראויה להערכה עצומה על האופן ההפוך, המתון תקשורתית, בו גידלה לבדה את בתם היתומה פרנסס בין.

 

רעבה כמו הזאב

חודש אחרי התאבדותו של קוביין ב-94', לאב הוציאה את האלבום הכי מפורגן ומצליח שלה עד היום, "Live Through This" של הול, שרכלנים מרושעים טענו שקוביין כתב את רובו. חודשיים אחרי קוביין איבדה לאב גם את בסיסטית הלהקה, כריסטן פאף, שמתה ממנת יתר של הירואין. לאב המשיכה להופיע, וראיתי אותה עם "הול" בלונדון, ב-95', בהופעה ששיאה היה ביצוע ל-"Hungry Like The Wolf" של דוראן דוראן. לאב הפגינה על בימת הבריקסטון אקדמי בעיקר את הצורך הנואש שלה לעורר תשומת לב, להתעמת, להתסיס. אולי תמצית הבעיה שלה נותרה בכך שהן האש והן היגון שלה עוד לא נארזו במספיק שירים באמת טובים.

"Live Through This". האלבום הכי מפורגן ומצליח 

 

ב-96' הגיעה לשיא קריירת המשחק שלה, בתפקיד אשתו של מו"ל הפורנו לארי פלינט, בסרט על חייו שביים מילוש פורמן. לאב קרנה שם, בריאה, שנונה ועסיסית, ונגעה ללב באופן שכמעט השכיח את ההרס העצמי העקבי שלה, אלא שזה מעולם לא נרדם.

 

הדרך לאלבום החדש התחילה ב-2005, אחרי שלושה חודשים שבילתה במוסד לגמילה ושלושה נוספים במעצר בית. לאב מעידה שבאותה תקופה "הקואורדינציה שלי הידרדרה כל כך, שלא יכולתי להחזיק אקורדים על הגיטרה והאצבעות שלי לא יכלו לתפקד", אבל כחלק מהגמילה שבה לכתיבה. קורגן, מאהב לשעבר ואיש הסמאשינג פמפקינס המתאחדים, ולינדה פרי, בעבר הרחוק מ"פור נון בלונדז" וכותבת להיטים מצטיינת (שבין היתר נתנה לכריסטינה אגווילרה את "ביוטיפול"), סעדו אותה, כתבו וניגנו איתה. בראיון למגזין "אל" בינואר השנה לאב הבטיחה שהאלבום תיכף יוצא אבל, כאמור, הוא שב ונדחה מאז 2007.

 

תלויה על הצלב

האם יש ללאב מקום בעולם שמובילות נשים צעירות, דעתניות - ולהבדיל ממנה בעיקר מאוד מאוד ממוקדות מטרה - כמו קייטי פרי וליידי גאגא ובת' דיטו ב"The Gossip" וקארן או ב"יא יא יאז" ונטאשה קאן מ-"Bat For Lashes" וסנטיגולד, אם למנות חלק ממובילות המוזיקה העכשווית? ללאב אין עדיין את גוף העבודה הרציני, היסודי והעמוק שניצב לרשות גיבורות רוק שקדמו לה כמו מריאן פיית'פול ופאטי סמית', כשהיו בגילה.

 

דומה שללאב נותרה דרך אמנותית לא מבוטלת, אבל ספק אם הייתה מתקבעת בעמדה כה מוזרה של משיכה ודחייה מצד הציבור, לו הייתה גבר. לאב אמנם אחראית למוניטין הלא ממש מהוגן שלה, אבל קשה להאמין שמקביל גברי אפשרי, של כוכבן רוק עם שובל של אקסיות ידועניות ועם התמכרות בלתי נשלטת להתערטלויות גוף ונפש המוניות, היה שב ונסקל פומבית כמותה. קשה לשער מה בנפשה מסכסך ומטלטל אותה ללא הפסקה, אבל על מה באמת היא שבה ונצלבת פומבית, מחוזרת ואז נדחית תקשורתית? אולי כל חטאה בכמיהתה הכה מוחצנת להכרה, לתשומת לב, לאהבה.

 

לכל הטורים הקודמים של "שרון טורס":

• אלף האיים של בלאקוול
• זוג או פרט
• כדרך הטבע