מאחורי הקַלָּעים: שושלת בהופעת אורח
כשחגיגות האליפות מזכירות זכייה ביורוליג, סימן שמשהו השתנה במכבי ת"א. שארפ החזיר אותה לתקופה הגדולה ההיא, ולו לרגעים ספורים. ומכבי חיפה? אין אחד שלא התאהב בה
ערב גמר האליפות, חשב קרלוס ארויו בקול רם ודיבר על "היסטוריה". אנשי מכבי תל אביב שעמדו לצידו החסירו פעימה, כי מבחינתם ברור מה המילה הזו אומרת. אבל הוא התעקש. "בשבילי זו היסטוריה", הסביר. רגע לפני גיל 30, זכה הרכז הפורטו ריקני בתואר הקבוצתי הראשון שלו.
- מכבי ת"א שוב אלופה, ניצחה את מכבי חיפה בגמר
- פיני גרשון: "זו היתה האליפות הכי קשה שלי"
- אבי אשכנזי: "יש צביטה בלב והרגשה של פספוס"
- מכבי ת"א מודל 2009/10. לאן?
- דורון פרקינס נבחר ל-MVP של העונה
ארויו נבחר בצדק ל-MVP והתפנה לחיבוק פרידה ממושך עם פיני גרשון, אבל גם התואר ה-90 בתולדות המועדון התל אביבי חתום על שמו של דריק שארפ. נתון אחד מסביר בעצם הכל: ב-29 דקות ללא הקפטן הצהוב, היתה זו מכבי חיפה שטיילה ל-44:61. ב-11 הדקות שבהן הוא בילה (תרתי משמע) על הפרקט - עמד המאזן על 11:41 לאלופה שבדרך.
השחקנים רקדו וחגגו בצורה שהזכירה את התמונות מגמר היורוליג ב-2004, וזה בעצם אומר הכל על מכבי תל אביב מודל 2009. פגיעה מתמיד, לא חזקה או יפה וגם לא הכי אינטליגנטית - אבל אולי אחת כזו שמתחילה סוף סוף לפתח שפיות וחזרה לפרופורציות.
ובמעבר חד מהשפיות, למהפכה. רשימת העוזבים ארוכה וממושכת, לעתים גם מייגעת, ועכשיו מגיע המבחן האמיתי של גרשון. בניגוד למה שהמאמן חושב
ואומר, הוא קיבל לא מעט הנחות ולא נדרש לקחת אחריות מלאה לסגל הטלאים שעמד לרשותו. לקראת העונה הבאה, הכל מונח על כתפיו - לטוב ולרע.
אי אפשר שלא להתאהב בפיינליסטית מחיפה. גם לה ממתין הקיץ מבחן לא פשוט, כי את דבון ג'פרסון ודורון פרקינס לא נראה עוד, לצערנו, בארץ הקודש. הכרטיס ליורוקאפ יביא עמו את היומרות ועימן יגיע גם הלחץ. אל דאגה: כשרואים את ג'ף רוזן קופץ ביציע המכובדים כמו אחרון האוהדים, זה סימן שאולי אולי צומח כאן יעקב שחר חדש. הלוואי.
ואי אפשר בלי להתייחס לאירוע עצמו. זה היה גמר כהלכתו, מלא בצבע ובאווירה. מנהלת הליגה, מצידה, החלה בכיסוי ההוצאות - כשהענישה את גלבוע/גליל על "אי עמידה בקוד הלבוש", קרי חליפות ועניבות.
אותה מנהלת איימה לקנוס קבוצות שלא יציבו על הפרקט מעודדות, ועדיף בלבוש מינימלי. ההקפדה על הכללים, אגב, נשכחה כשהגמר נעצר באמצע הרבע השלישי לחמש דקות - והכל בשביל תחרות בין מעודדות וזריקה מחצי מגרש. נאה דורש, נאה מקיים.