משלוח האשלג הגיע, חיפה כימיקלים חזר לפעול

מפעל חיפה כימיקלים, שהושבת במשך למעלה מחודש, חזר לפעול לאחר שמפעלי ים המלח סיפקו לו אשלג במחיר החדש והזמני שסוכם בין הצדדים - 300 דולר לטונה. הסכסוך בין החברות על מחיר האשלג הועבר לבוררות

עובדי מפעל חיפה כימיקלים חזרו לעבודה סדירה וקווי הייצור החלו לפעול אתמול (א'), אחרי הפסקה של חודש. זאת, בזכות משלוח ראשון של אשלג שהתקבל ממפעלי ים המלח אתמול בבוקר, במחיר הזמני החדש שעליו סוכם בין שתי החברות - 300 דולר לטונה.

 

חיפה כימיקלים רוכשת את האשלג במזומן, וביום חמישי העבירה תמורתו לכיל מיליון דולר.

 

סכסוך האשלג:

• חיפה כימיקלי משביתה קווים
• הסכסוך בחיפה כימיקלים עבר לבוררות
• עובדי חיפה כימיקלים: מפגינים בשירות ההנהלה   

 

דוברת מפעלי ים המלח מסרה בתגובה: "החברה היתה זו שפנתה מיוזמתה וביקשה את עזרתו של ח"כ גפני נוכח הטענות משוללות היסוד שהופנו נגדה. מפעלי ים המלח בטוחים כי הליך הבוררות יוכיח חד־משמעית את צדקתם".

 

ההחלטה להפעיל את חיפה כימיקלים מחדש התקבלה לפני שבועיים בתיווך ועדת הכספים וועדת העבודה של הכנסת. כיל, שבבעלות החברה לישראל, וחברת חיפה כימיקלים, סיכמו ביניהן כי יעבירו את הסכסוך על מחיר האשלג לבוררות של שופט עליון או נשיא בימ"ש מחוזי בדימוס.

 

לפי הסיכום שהושג, הבורר יקבע את נוסחת חישוב מחיר האשלג, שעמד במוקד המחלוקת. בנוסף, נקבע לוח זמנים להכרעת הבורר תוך חצי שנה. עד אז, סיכמו הצדדים כי מחיר האשלג שמשלמת חיפה כימיקלים יחזור לקדמותו - 300 דולר לטון, כפי שהיה לפני שמפעלי ים המלח העלו את המחירים. הסיכום אושר פה אחד על ידי חברי ועדות הכספים והעבודה.

 

בעלי חיפה כימיקלים הפסיקו את קווי הייצור במפעל, בטענה כי האחים עופר, הבעלים של מפעלי ים המלח, ייקרו ב400% את מחירי האשלג ללא הצדקה. בחיפה כימיקלים טענו כי הם אינם יכולים לעמוד בהתייקרות זו, ובעקבות החלטת ההנהלה פתחו עובדי המפעל במאבק נגד מפעלי ים המלח.

 

הצדדים הסכימו עוד, כי הבוררות תימשך עד חצי שנה, במהלכה יעמוד מחיר האשלג על כ-300 דולר לטון, לעומת 600 דולר שגבתה כיל עד עתה.

 

בשבועות האחרונים התנהל מאבק עיקש בין שתי החברות - חיפה כימיקלים של טראמפ ובניהולו של נדב שחר, והחברה לישראל של משפחת עופר, בנוגע למחירי האשלג שרוכשת חיפה כימיקלים מחברת כיל. מחירו של הפוספט עומד כיום על 600 דולר לטונה.

 

בחיפה כימיקלים השביתו במשך למעלה מחודש את קווי הייצור של החברה בטענה שאין כדאיות כלכלית בהמשך הייצור, כל עוד חומרי הגלם יקרים כל כך. בחיפה כימיקלים טוענים שהחזרת הפיקוח על האשלג בשוק הישראלי יסיר את האיום שמרחף כעת מעל המשך העסקתם של 800 עובדים.

 

מי קובע את מחירי האשלג? 

אשלג הוא משאב טבע נדיר יחסית, המצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם. אחד מהם הוא חופי ים המלח. שבע חברות בעולם, הפועלות ב־12 מדינות בלבד, מפיקות כ־85% מכל מלאי האשלג העולמי - שנשלח ונצרך בלא פחות מ־160 מדינות. על רקע הריכוזיות של השוק, מחירי האשלג נקבעים באמצעות מנגנון בינלאומי שמכתיבים שני תאגידים עולמיים של יצרניות אשלג, האחד בקנדה והשני ברוסיה. שתי מדינות אלו אחראיות ל־80% מכלל תפוקת האשלג העולמית.

 

התאגידים מסכמים ביניהם על מחיר האשלג בכל רבעון או אחת לשנה, בהתאם לאזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. במרבית המדינות, היצרנים המקומיים רוכשים את האשלג במחירי השוק הקבועים מראש, גם אם באותה מדינה פועלת אחת ממפיקות האשלג. יוצאת דופן בעניין זה היא רוסיה, שם מפקח הממשל על מחירי האשלג.

 

במקרה של ישראל, החברה לישראל חולשת על מרבצי האשלג שבים המלח. האשלג מופק בטכניקת אידוי, ומרביתו נשלח ליצוא. את מחירי האשלג קובעת כיל – יצרנית הדשנים של הקבוצה, על סמך המחיר העולמי שנקבע על ידי התאגידים בקנדה וברוסיה.

 

עם זאת, עד שנת 2006 היה מחיר האשלג שלא ליצוא, שהיה מיועד למכירה לתעשייה בתוך ישראל, נתון לפיקוח רגולטורי, ולא נקבע לפי מחירי שוק רגילים. פיקוח זה הוסר לפני שלוש שנים. בחיפה כימיקלים, צרכנית האשלג העיקרית בשוק המקומי שרוכשת 400 טונות מחומר זה בשנה, טוענים שקולם לא נשמע בעת הדיונים על הסרת הפיקוח.

 

כעת מבקשת חיפה כימיקלים להשיב את הפיקוח, מאחר שלטענתה כיל מפקיעה מחירים. גורמים בחברה מרחיבים וטוענים שכיל מתמודדת עם הירידה בביקוש העולמי באשלג בכך שהיא ממשיכה לכרות את המשאב ולאגור אותו לטווח ארוך - בכוונה למכור אותו בעתיד לחו"ל כשהביקוש יתעורר. לטענת אותם גורמים, תנאי מזג האוויר בים המלח מאפשרים לאגור את האשלג לפרק זמן ממושך, ומצדיקים את הכדאיות של אגירה במקום מכירה במחיר נמוך יותר בשוק המקומי.

 

בחיפה כימיקלים טוענים שפתיחה מחודשת של קווי הייצור במחירי האשלג הנוכחיים תסב לחברה הפסד חודשי של 20 מיליון דולר, ותגרום בהכרח לפיטורי עובדים. גם פנייה ליצרניות אשלג בחו"ל אינה אופציה עבורם, כיוון שגם הן יישרו קו עם המחירים הגבוהים הנהוגים בעולם.

 

בחברה לישראל ובכיל טוענים מנגד כי דבר לא השתנה מאז הסרת הפיקוח על האשלג ב־2006. השתיים גם מציינות שחיפה כימיקלים היא חברה רווחית, ואף טרחו לחשוף שלשום שזו סיימה את השנה שעברה עם רווחים של חצי מיליארד שקל. לטענת החברה לישראל, הקצנת המאבק באה בכלל על רקע השתלטותו של ג'ולס טראמפ האמריקאי על החברה לפני כתשעה חודשים, מידיו שותפו הוותיק אריה גנגר.

 

בהכנת הידיעה השתתפו נעמה סיקולר, "כלכליסט", וצבי לביא