סיינט ניק

כתבנו יצא לראיין את ניקולס קייג' לרגל סרטו החדש "הנבואה", רק שמתברר שהוא לא מת על עיתונאים. ובכל זאת הצלחנו להוציא ממנו כמה סיפורים על אחורי הקלעים ותובנות על דת, רוחניות והמסך הירוק

קשה לשים את האצבע על הרגע המדויק בציר הקריירה של ניקולס קייג', בו, כנראה בעצת סוכן ממולח, הוחלט שמעתה יזגזג בין שוברי קופות אדירים לבי-מוביז עם טוויסט בעלילה. הרבע הראשון של "הנבואה", סרטו החדש של קייג' שמגיע השבוע לארץ, נראה כמו הכלאה בין "החוש השישי" ל"היום השלישי".

 

בלי להשחיל ספוילרים, מדובר בסרט המתהדר במסר נוצרי קלישאתי, ובפרצופו המיוסר של קייג' בתפקיד מדען שמפענח קוד מתמטי החוזה את סוף העולם. נכון, כאלה כבר ראינו בלא מעט פיצ'רים, אבל יעילות הבימוי של האוסטרלי אלכס פרויאס ("אני, רובוט") והאפקטים המרשימים עושים את העבודה.

קייג'. נרגז, מלחשש, לא אוהב עיתונאים (צילום:GettyImage)

 

קייג', 45, מגיע לראיון שמתקיים בבית מלון ריץ קרלטון בניו יורק. בפרצוף מעט נרגז הוא מתלחשש עם היחצנית, והיא מאשרת שהיתה זו חובה לראות את הסרט לפני קיום הראיון. יחצנית אחרת תסביר בהמשך שהוא נכווה בעבר מהתקשורת, ולכן בורר את תשובותיו בקפידה. כך או כך, קייג' נראה טוב. מקריח אומנם, אך מחפה על כך בזיפים אופנתיים, נעלי עור, שעון זהב וטבעת יהלום נוצצת.

 

איך היתה העבודה על הסט?

 

"כולם היו מעורבים מאוד ושמחו לקחת חלק בהפקה, בלי להתלונן. כולנו הרגשנו שאנחנו חלק ממשהו מיוחד ומקורי. יצירה שקצת מרעננת ז'אנר שהיה זקוק למקוריות. כיף לראות שחקנים מצליחים לתפקד בסיטואציות חריגות. רגשית, לא פיזית".

 

נושא האמונה והרוח הוא מוטיב חוזר ומשמעותי המלווה את הסרט לכל אורכו. ניכר שגם קייג' התלבט בסוגיות.

 

הדמות שלך עוברת תהליך מסוים. ממדען חילוני, לאדם שמאמין בדטרמיניזם, בגורל. גם אתה כזה?

 

"בוא נאמר שאני לא תיאורטיקן של תורת הכאוס ונשאיר את זה ככה" .

 

אז אתה אדם דתי?

 

"כולם סובלים עכשיו, ובדרך כלל ברגעים כאלה אנשים נוטים לחפש תשובות ולהעריך מה באמת חשוב בחיים ומה יש מעבר. לרוב התשובה שהם מוצאים היא רוחנית, ואני חושב שזה דבר טוב".

 

בין דת לרוחניות

ניכר שקייג' נמנע מלומר מפורשות את המילה "דת", אבל אני מתעקש והוא מעט מתרצה: "רוחניות היא רוחניות, ולא משנה מהי הדרך בעזרתה אתה מגיע לשם. זה פחות או יותר מה שאני יכול לומר על כך. אני לא מרבה להשתמש במילה דת, זה מונח 'בוער' ואני מעדיף להיות יותר עמום בנושא הזה".

 

במאי הסרט, אלכס פרויאס, שופך מעט יותר אור על הקשר בין קייג' לרוחניות: "ניק אימץ את הפילוסופיה של הסרט ואת הרעיון הכללי. היתה לו תשוקה גדולה מאוד לפרויקט. למה, מה הוא אמר לכם? אני יודע שהיו לו בעבר בעיות עם התקשורת, אז הוא נזהר מאוד בכל משפט. בכל אופן, אני חושב שהוא בחור נדיר. הוא מביא הרבה למסך. הוא ממש יוצר את הדמות ומאמץ אותה עד הסוף".

 

קייג', בדרכו, מחזיר מחמאה: "פרויאס הוא במאי מקורי, הוא מתחבר טוב לאנשים. יש לו דרך עבודה מבדרת אך גם ייחודית, כזו שמעוררת מחשבה אצל הצופים. הסגנון הוויזואלי שלו אינו דומה לשום דבר אחר".

 

הפריע לך שחלק ניכר מהסרט צולם על מסך ירוק, והשאר התווסף רק במחשבי האנימטורים?

 

"אני אוהב את המסך הירוק! זה מאפשר לך לדמיין מה קורה סביבך, ודמיון זה כלי העבודה שהכי חשוב לשחקן. זה תרגיל נהדר ומבחן של ממש. זה גם קשור לריכוז. כשאני עובד אני נכנס למצב מסוים, כך שאני תמיד מתנהג וחושב כמו הדמות ועל הבעיות שלה".

 

אתה צופה בסרטים שלך אחרי סיום הצילומים?

 

"אני לא נתקע בעבר, וכשסרט נולד, הוא כמו ילד שיוצא לעולם וצריך להסתדר בכוחות עצמו. בדרך כלל אצפה בסרט רק פעם אחת, יותר מתוך הכבוד לאנשים שעבדתי איתם, ואז אני ממשיך הלאה".

 

ביימת סרט אחד, "סאני", לפני שבע שנים. תחזור לביים בהמשך?

 

"כן, אני רוצה. כבמאי, אני מעדיף סרטים שמתבססים על הופעות מחשמלות. לעשות איזה סיפור אנושי או דרמה משפחתית".

 

למה נדמה לי שאתה שוקל כל תשובה בכובד ראש מוגזם?

 

"למדתי בדרך הקשה, אחרי כמעט שלושים שנה של עשיית סרטים, לדבר לאט יותר. אני לא רוצה לומר שום דבר שאתחרט עליו אחר כך. יש למילים שלי נטייה להגיע לכל מיני מקומות בתקשורת, ואז הן לעולם לא ייעלמו".

 

אוהב הפתעות יחיה

לפני פרידה אני שואל את קייג' אם כמו בסרט, הוא היה רוצה לדעת מה צופן לו העתיד. "אני חושב

שהעתיד הוא דבר מרתק, ואני קורא הרבה בנושא", הוא אומר. "זה בהחלט מעניין אותי. אנשים כמו נוסטרדמוס ודומיו תמיד ריתקו אותי. יחד עם זאת, אני חייב לומר שאני מעדיף לשמור קצת על אלמנט ההפתעה". 

 

"אם תדע בדיוק מה צופן לך כל רגע, זה יהפוך את החיים למשעממים מאוד. לפעמים הפתעות זה דבר נחמד. אני מקווה שבעוד חמש שנים האנשים האהובים עליי יהיו שמחים ומרוצים, ושאעשה סרטים שיגרמו לך להרגיש טוב יותר. זה אספקט מאוד חשוב בעבודה שלי, לתת לך סיבה לשמוח ולהתרגש בסופו של יום".

 

במיוחד בימים כאלה?

 

קייג', כהרגלו, נותר מדוד ומהורהר: "אולי. אולי...".