הצגת בכורה

אתם עדיין לא יודעים את זה, אבל אתם הולכים להתאהב. ההבטחות הגדולות של עולם המשחק, המוזיקה והדוגמנות בישראל יצאו למסע אל תוך הלב שלכם ואנחנו מציעים לכם לפתוח את השער. מיוחד לחג השבועות: הבטחת איכות

משחק

דינעמית

דורון עמית מתפוצץ ב"דני הוליווד" ומסתכל אל מעבר לים

שם: דורון עמית

גיל: 27

מקצוע: שחקן

 

כאשר הושקה לעולם הקריירה של הזמר אדם, דורון עמית היה בן ארבע. 23 שנה לאחר מכן הוזמן עמית לככב בעונה השנייה של "דני הוליווד" (ראשון-חמישי ב-yes stars ישראלי) כמושיקו שטראוס, בנו של דני שהפך לאליל אייטיז קצר מועד, ודמות המבוססת על האיש והבנדנה כמעט אחד לאחד. היום, כמה שבועות אחרי עליית הסדרה, עמית כבר מתחיל להרגיש את התהילה שיודעת דמותו בסדרה, וגם כאשר הוא מנסה להצטנע, סוכנו מעדכן אותי כי היה עליו לסנן אותי בטרם דיברנו משום ש"לא תאמיני כמה בחורות מתקשרות ורוצות לדבר עם דורון".

 

עבור עמית בן ה-27 החשיפה הזו לעולמן של קטינות מגיעה באופן די טבעי: "הדמות שלי בת 19, אבל אני מרגיש כמו בן 16 נצחי. אני שובב ואוהב מעשי קונדס והתנהגות אינפנטילית".

 

אתה זוכר משהו משנות ה-80?

 

"גדלתי בקיבוץ העוגן שבעמק חפר, אז אצלנו הכל היה נראה אז כמו חג שבועות אחד גדול. בעיר קרו דברים אחרים לגמרי באותה תקופה, שמתוארים בסדרה, זה לא ממש עושה לי את זה, אני מסתכל על האופנות בחיוך סלאש גיחוך, אבל דווקא מצאתי אצל ההורים שלי ז'קט ג'ינס מאז והוא קיבל את אישור המלבישה, אז אני לובש אותו כל הזמן בסדרה".

 

מגיל צעיר ידע הילד הירוק כי הוא אוהב את תשומת הלב של הבמה, והגיע לתל אביב כדי ללמוד את המקצוע בסמינר הקיבוצים, אך הוא לא מתחייב על משחק כמקצוע היחיד שלו. עמית מצליח להפתיע כאשר הוא מספר כי הוא משלים בימים אלה תואר ראשון בחינוך דרמה: "אני יודע שזה לא אופנתי לרצות להיות מורה, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בזה, זה מרתק אותי".

 

בשנים האחרונות אפשר היה לראות אותו בהצגת נוער במדיטק, בהפקת פרינג' בסמטה וכן בקמפיין של הוועד למלחמה בסרטן: "זה היה מוזר כי עוד לא ידעתי מימיני ומשמאלי ופתאום ראיתי את הפנים של על אוטובוסים. אבל אני לא חושב על עצמי כעל דוגמן, משחק זה מה שמעניין אותי".

 

את הבכורה הטלוויזיונית שלו עשה בתפקיד קטן ב"ראש גדול", ואת האודישנים הראשונים לעונה הזו של "דני הוליווד" דווקא פספס, אבל היות שההפקה התקשתה לאייש את התפקיד, קראו לו שוב, והיתר הוא היסטוריה והיסטריה.

 

איך תישמר משריפה מהירה כמו דמותך בסדרה?

 

"אני זוכר שזו רק תחילת הדרך, והחיים שלי לא השתנו ב-180 מעלות עדיין. בינתיים מה שחשוב לי זה ללמוד ולהשתפר. אני גם לומד הרבה מרן דנקר".

 

את אדם פגשת?

 

"כן, כי הוא היה אצלנו בצילומים. היה משהו מעורר השראה במפגש איתו, למרות שהוא כבר לא באותו המקום, הוא התבגר מהעמדה של האליל. אגב, עוד לפני זה אמרו לי שאני דומה לו".

 

איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנה?

 

"עושה תפקיד בסרט, אולי גם בסדרה או תיאטרון. זה תקף לשנה, אבל בהמשך אני רוצה לפרוץ את גבולות המדינה ולעשות משהו בחו"ל" (הדס בשן).

 

משחק

בעל החלומות

עידו רוזנברג, הסוד הכי ידוע של עולם התיאטרון, יככב ב"תמיד אותו חלום"

שם: עידו רוזנברג

גיל: 25

מקצוע: שחקן

 

יש מצב שסוף סוף מצאנו את איתי טיראן הבא: שחקן ישראלי צעיר, כריזמטי ובולט, שמצליח

 לצמוח בתיאטרון, ומתכונן בזהירות לכבוש גם את עולם הטלוויזיה. עידו רוזנברג סומן כהבטחה כבר לפני ארבע שנים, כאשר גויס עוד בטרם סיום לימודיו בבית צבי לככב בהצגה של הבימה, "העז, או מי זו סילביה", לצידם של מוני מושונוב וליליאן ברטו.

 

בימים אלה, עת הוא מצטלם לדרמה המוזיקלית "תמיד אותו חלום" שתעלה בסתיו ב־HOT, רוזנברג כבר מכהן כאחד השחקנים הצעירים הבולטים בקאמרי, ומשלב השתתפות בהצגה "ע' 17", על חיילים בעזה יחד עם חזרות ל"משפחה חמה" של ענת גוב ועדנה מזי"א.

 

"אני רגיל לעשות 70 דברים במקביל", הוא אומר, "כישרון וקשרים זה נחמד במקצוע הזה, אבל צריך גם המון מזל ולשמחתי היה לי הרבה. דברים קצת מתנגשים עכשיו, אבל אני מרגיש שעושים בשבילי שמיניות באוויר כדי שאצליח לעשות את הכל. לפעמים זה פחות נעים, כי כשבאים מצילומים של 'תמיד אותו חלום' עם צבע פלטינה בשיער ואז צריך לשחק חייל בעזה, זה לא כל כך מסתדר".

 

רוזנברג בן ה־25, יליד ראשון לציון, כבר הופיע בטלוויזיה בתפקיד נער מפגר ב"חקירה פנימית", לצד ענת וקסמן. התפקיד הראשי הראשון שלו על המסך הקטן מקביל לכאורה, לזה שאמיר פיי גוטמן עשה על הבמות במחזמר "מרי לו", אך הוא מסביר כי כל קשר ל"מרי לו" שהכרנו מקרי בהחלט, מלבד השירים של צביקה פיק.

 

"הבמאי איתן פוקס והתסריטאית שירי ארצי הפכו את זה למשהו אחר לגמרי, והעיבודים של עברי לידר לשירים של צביקה פיק יצאו מקסים. אני מאוד אוהב את עברי. הסיפור שיצא מתכתב עם השם, כי יש משהו חלומי בכל הסדרה, זה תמיד קשור לפנטזיה".

 

איך אתה מסתדר עם זוגתך בסדרה, דנה פרידר?

 

"דנה ואני חברי ילדות עוד מראשון, אז ממש הרגשתי בבית. מהרגע שעשיתי מאצ'ינג עם דנה, הרגשתי שזה פשוט מושלם, משהו עובד בינינו, אולי בגלל העבר המשותף".

 

היא יכולה לעזור לך להתמודד עם התהילה שתגיע.

 

"כן, אני לא ממש מוכן לכל זה. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בשחקני תיאטרון יש משהו סגפני, אנחנו מתחממים על פתילייה מאוד איטית, והאנשים שאני איתם בסדרה, כמו דנה, אלון לוי, מיה דגן וידידיה ויטל, מכירים את העולם הזה הרבה יותר טוב ממני".

 

"בינתיים היתה לנו מסיבה אחת לכל הצוות, והרגשתי שכולם יודעים איך להתחכך ולהצטלם ורק אני לא מוצא את עצמי. אני לא רגיל לזה, זה חדש ומוזר, אני יודע שאני אמור להתרועע, אבל עדיין לא מרגיש שיש לי מה להראות. אחרי זה דנה אמרה לי שזה הרגיש לה קצר אבל לי זה היה מאוד ארוך".

 

אתה שר בסדרה?

 

"כן, אבל אני לא רואה את עצמי זמר, אני לא מעוניין להוציא תקליט, אין לי קול כל כך יפה, אבל זה מיוזיקל וצריך לדעת להגיש טקסט עם צליל, לספר סיפור".

 

מאיר, דמותו של רוזנברג, יצטרך להתרגל ללבוש בגדי אשה כחלק מסדנת הדראג שהוא עובר בסדרה עם להקת פאות קדושות. כאן הוא הרגיש לגמרי בבית: "עשיתי תחקיר והייתי בחמש הופעות של פאות קדושות, החבר'ה האלה פשוט כל כך מקצוענים ויודעים את העבודה. זה מדהים איך מאחורי כל דיווה שם עומד בחור עם השכלה ומקצוע, הם מדהימים ומצחיקים ונורא כיף שהם שם".

 

איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנה?

 

"ממשיך בתיאטרון ועושה עוד תפקיד בטלוויזיה" (הדס בשן).

 

משחק

מאמץ האשה

דנה סמו מסכימה עם בעלה יובל שהיא המוכשרת שביניהם. התפקיד ב"פולישוק" יעניק לכם הזדמנות לשפוט

שם: דנה סמו

גיל: 30

מקצוע: שחקנית/כותבת

 

כנראה שדנה סמו השתמשה במילה "מאוהבת" כמה פעמים יותר מדי במהלך הראיון (היא נזרקה בעיקר כלפי ששון גבאי, שמואל הספרי וחנה אזולאי הספרי) עד שבעלה, יובל סמו, החל להתעניין בנעשה בצד השני של הטלפון.

 

"אני מתראיינת ל'פנאי פלוס'", מסבירה לו האשה, צעד שתוצאתו היא חטיפת הטלפון על ידי יובל, שפרץ ברצף סופרלטיבים מרהיב אודות רעייתו: "תכתבי שהיא האמנית בבית. היא לא רק שחקנית, היא גם מתרגמת מחזות, עושה רסיטלים נהדרים בפסנתר, היא כישרון קומי נדיר והיא מלמדת אותי משחק".

 

ואיך היא כרעיה?

 

"משהו. טובת לב ברמות שלא מייצרים כבר, כי היא בת כפר. תכתבי שהיא השתגעה עליי מהרגע הראשון". דנה חוטפת חזרה את הטלפון ומתפנה להסביר לי על עצמה מההתחלה. זה לא פשוט: גם בלי ההסחות מבן זוגה, סמו מתקשה להישאר בקו מחשבה אחיד ומדברת בקול מדוגדג תמידית, מה שאולי מקשה על קוהרנטיות אך בהחלט מוסיף לקסמה.

 

ובכל זאת: היא נולדה לפני 30 שנה ביישוב יובלים, ילדה חולמנית שרוצה לשחק את שקספיר, ומצאה עצמה לומדת בבית צבי, מתאהבת ביובל והופכת לאשתו ואם בנו רן (4). בעשור האחרון סמו עשתה תפקידים קטנים בטלוויזיה, השתפשפה בתיאטרון הפרינג', פיתחה את יכולות השירה שלה, ולדבריה מעולם לא חיכתה לפריצה הגדולה שתבוא.

 

אם היא תגיע עכשיו, בעקבות תפקיד מזכירתו של גבאי ב"פולישוק", היא תשמח, אבל זה ממש לא חובה: "אף פעם לא חיפשתי את אור הזרקורים. כתבתי עכשיו מחזה שבו אגלם רוזנת מהמאה ה־19. זה אומנם לא 'דני הוליווד', אבל אותי זה מעניין יותר".

 

האופי שלך מתאים למקצוע הזה?

 

"ייתכן שלא. אני ותיקה במקצוע וכבר יודעת שמה שחשוב לי זה חדוות היצירה, לא הכותרות והיוקרה".

 

ובינתיים בעלך הפך להיות כוכב "ארץ נהדרת".

 

"יובל הוא עדיין לא רן דנקר, זה לא שרודפים אחריו ברחוב, אבל יש יותר כסף ומבחינתי, השינוי העיקרי זה שיכולתי להרשות לעצמי שיעורי פסנתר, כמו שחלמתי שנים. זה מצחיק, כי כשהכרתי את יובל לא היה עליו אפילו נצנץ אחד זוהר. הוא היה חסר שקל וחסר עבודה. היום אני עדיין מלמדת אותו משחק, אני הכישרון בבית, והוא מלמד אותי להיות פחות תמימה".

 

את תמימה?

 

"כן, מאוד. יש לי גם נטייה ליפול עם הפה שלי ולהגיד דברים שהם לא פוליטיקלי קורקט, כי בתוך תוכי אני חושבת שכולם כמוני, שלמים עם עצמם ומקבלים את עצמם ויודעים לצחוק על עצמם, ואז אני מגלה בכל פעם מחדש שטעיתי וזה לא ממש ככה".

 

איפה את רואה את עצמך בעוד שנה?

 

"עושה הצגה של שמואל הספרי עם חנה וששון, או סרט של דני סירקין שיזכה בפסטיבל קאן" (הדס בשן).

 

ים תיכוני

אופיר טורס

תנו בכפיים לאופיר כהן מדימונה, הוא במסלול ההמראה של הזמר המזרחי

שם: אופיר כהן

גיל: 25

מקצוע: זמר

 

המודל לחיקוי של אופיר כהן, הזמיר המזרחי הכי מבטיח שתכף תכירו, מגיע מכור מחצבתו, דימונה, אבל

הוא לא זמר, אם כי עשרות אלפים מריעים לו מדי שבוע.

 

"יוסי בניון, הוא המודל שלי לחיקוי", אומר כהן. "למדנו באותה שכבה, יצא לנו לשחק המון כדורגל בשכונה ביחד לא. תמיד ידענו שהוא יגיע לגדולות ועכשיו הוא כזה גדול, ענק, עניו וצנוע. הוא דוגמה קלאסית לאחד שהגיע לפסגה מכלום. והוא בשבילי סמל לאיך צריך להצליח. אם אגיע אפילו לעשירית ממנו, זה יהיה מדהים".

 

יש לך אמביציה גדולה.

 

"אני חושב שזה משהו שטבוע בי, אני מאוד חרוץ. גם כשעבדתי כספר, הייתי מופיע בלילות. בלי שינה כמעט. כשאתה אוהב משהו ואתה מאמין בו-הכל מתגמד מסביב. יצא לי לא פעם ולא פעמיים להגיע חולה להופעות ואני עדיין נותן מאה אחוז. האנרגיה של המוזיקה נותנת לי כוחות".

 

אופיר כהן נולד כבן זקונים למשפחה דלת אמצעים בת שמונה נפשות. למוזיקה הגיע בגיל 19 לאחר מותו בטרם עת של אביו. באותה תקופה הוא שירת בחיל השריון וכדי להתגבר על הכאב והאובדן, החל לשמוע מוזיקה ערבית ולהתחבר לשורשים האלג'יראים המשפחתיים. כהן נסחף לסלסולי המזרח וחיפש דרך להגשים את חלומו.

 

חבר מדימונה בשם ציקי רווח, מוזיקאי, שעבד בחברת ההפקות טופ שואו, התגייס לעזרתו. החברה חיפשה זמר ים תיכוני כהשקעה ארוכת טווח. הם עשו אודישנים סטייל "כוכב נולד" ורווח המליץ לידידו לגשת לבחינות. כהן עבר את כל השלבים בגדול, אבל כאן רק התחיל המסע שלו. ב-2005 והוא הוציא שלושה סינגלים שלא תפסו והחליט לעשות שינוי דראסטי.

 

הוא סגר את המספרה בדימונה, עבר לפתח תקווה (לפני כן נהג לנסוע מדי ערב להקלטות ולחזור לפנות בוקר לדימונה) והקליט מחדש כמעט את כל האלבום. הוא כבר היה במרחק נשימה מהצלחה ראשונה בקיץ 2006 כשהוציא את הסינגל "תגידי מה נהיה", שלווה בקליפ טראשי עם מסוקים, מכוניות ספורט ודוגמניות בביקיני.

 

אריך הנגן הגיע לרדיו, עבר פלייליסט ואז בום, מלחמת לבנון השנייה. השיר הוזנח, אך כהן ומנהליו לא התייאשו. הם שחררו עוד שירים לרדיו ובסוף זה הגיע - הלהיט הראשון. שדרן הרדיו הפופולרי אליקו אירח אותו בתוכניתו לפני כשלושה חודשים לכבוד צאת אלבום הבכורה, ונדלק על שיר שכהן בכלל לא האמין בו.

 

לשיר קוראים "כשאת נוגעת" (החבר'ה מכנים אותו "חום גופי עולה עולה") והוא נחשב לשלאגר מסולסל. "2010 תהיה השנה של אופיר כהן, כי הוא מביא איתו סגנון צעיר משלו, עם קול מיוחד, מגניב ויש לו סוג של אמת", מתנבא אליקו. "זו אתה התחושה שהיתה לי עם משה פרץ, של משהו גדול שהולך לפרוץ". כהן בינתיים מקפץ מהופעה להופעה בקצב שלא היה מבייש את ותיקי הפלאקה.

 

איפה תהיה עוד שנה?

 

"אני מאמין שאהיה עם אלבום שני, ואולי מי יודע כבר נעשה הופעות לקהל הפתוח ונפתח קופות" (ישי וייסמן).

 

דוגמנות

פרויקט מסלול

מילה שלנו, לארה ווסברג בדרך להיות אחת הדוגמניות הרותחות בישראל

שם: לארה אקסלרוד

גיל: 20

מקצוע: דוגמנית

 

לארה ווסברג נראית כאילו יצאה מפרק של "אחת שיודעת": יש לה שליטה מוחלטת בנבכי השיק

של מנהטן, אהבה לאופנה, צ'ארם אמריקאי ומראה היסטרי. ווסברג (20) נולדה באפר ווסט סייד של מנהטן לאב יועץ שיווקי ואם מנכ"לית של עמותה הנלחמת בטרשת נפוצה ("הם רצו לקרוא לי מנהטן, אך לבסוף התפשרו וקראו כך לכלבה").

 

בגיל חמש היא עלתה לארץ ומאז היא ממוקמת בתל אביב. עד גיל 18 חלטרה בפרסומות (סנפרוסט, סלקום), ובמקביל התמקדה בלימודי מחול בתיכון עירוני א'. כשסיימה תיכון החליטה לשים גז על הקריירה, התגייסה לסוכנות לוק ומאז מתקתקת עבודות: קטלוג לאופנת TNT, כתבות אופנה ל"GO", "את" ו"לאשה", צילומים לגרשון ברם ותפקיד ראשי בקליפ "אוריאנה" של שרונה נסטוביץ.

 

כמו כן אפשר לראות אותה בגיליון בגדי הים של "בלייזר" ובתפקיד ראשי בפרסומת של פלאפון שתצא בקרוב. בקיצור, בחורה חמה אש, שהדיבור הוא שהיא הולכת רק לבעור יותר.

 

"ממש מחמיא לי שאומרים עליי שיש לי עתיד גדול בתעשייה", היא אומרת. "זו כותרת, אלו נעליים גדולות שצריך להיכנס אליהן. זה מחמיא לי ואשמח למלא את האתגר. אני מקווה שיצליח לי".

 

מה את אוהבת בעבודה?

 

"תמיד מתייחסים לדוגמנות כאל משהו מאוד מאוד קל, אבל זה לא יכול להיות יותר רחוק מזה

בשבילי. במחול למדתי שצריך להתמיד ולעבוד קשה, וזה נכון גם לגבי דוגמנות. אני אוהבת ללבוש דמויות ואוהבת להצטיין. אני חרשנית, גם את הלימודים סיימתי בהצטיינות, וככה גם בדוגמנות".

 

"אני מאמינה בלהיות מקצועית, להיות מדויקת. תמיד התנדבתי, פעילות חברתית זה משהו שמאוד מעניין אותי. אני גם מאוד אוהבת ללמוד, ומבחינתי לצד התפתחות בעולם המשחק והאמנות אשמח להתפתח בתחומים אקדמיים. הייתי רוצה ללמוד יחסים בינלאומיים ומזרחנות".

 

אז דוגמנות זו מקפצה למשהו אחר?

 

"לא. כרגע אני רוצה להתמקד בדוגמנות. זה הדבר העיקרי, זה הדבר שמושך אותי ושאני נהנית ממנו ומאוד מאוד רוצה להצליח בו. דוגמנות תאפשר לי אחר כך להתמקד בדברים אחרים שאני רוצה, למשל ללמוד במוסדות יוקרתיים להשכלה גבוהה, כמו אוניברסיטת ייל בארצות הברית".

 

עד שהיא תגיע לייל, לארה גם משרתת בצבא ("במודיעין, אסור לי לדבר על זה"), אוחזת בחבר ("בן 23, גם עליו אסור לי לדבר") וטסה לבקר את המשפחה באמריקה מתי שיוצא לה. "אני מאוד אוהבת את ישראל, בשביל לגור פה צריך להיות משוגע באיזושהי צורה. נכון שמי שגר פה חייב להתאוורר מדי פעם, אבל אני ממש מעריכה את הארץ" (נמרוד דביר).

 

את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס