מכירות, חיסול

לאחרונה החלו חברות התקליטים בעולם לרכז את מירב המאמצים היחצניים לשבוע הראשון ליציאתו של אלבום גדול. לפעמים, כמו במקרה של U2, גם זה לא מצליח להציל את המכירות הדלילות. מזל, אומר שרון מולדאבי, שההופעות עדיין מפוצצות

עשרה שבועות לאחר יציאתו הרשמית, מסתמן "No Line on the Horizon", האלבום החדש של U2, ככישלון מסחרי, יחסית כמובן. אף אחד לא יודע על זה, כי אף אחד לא מדווח את זה, ולא במקרה.

 

תופעה חדשה בתעשיית התקליטים המתכווצת, שנלקחה מתעשיית הסרטים, מגלה שכל המאמץ היחצני העצום לקידום הסחורה מתמקד בשבוע הראשון להוצאתה. כמו שבהוליווד מפמפמים את מכירות הכרטיסים בקופות בסוף השבוע הראשון לעליית הסרט, בתעשיית המוזיקה נלחמים עכשיו לפחות על הכבוד והרושם הראשוניים שבמכירות השבוע הראשון. כי אלה, גם אם לאחריהן המספרים צונחים, אמורות להשפיע לפחות על התקשורת ועל התדמית.

ביונסה. שלושה להיטי ענק שסייעו למכירות (צילום: Peter Lindbergh)

 

U2, כמובן, אינה היחידה שזה עבד אצלה ככה: מיודעתנו דפש מוד, למשל, סובלת אף היא ממכירות דלות מהאלבום החדש, ובניגוד לידיעות שהופצו במהרה על ביצועיו הטובים של האלבום באירופה בשבוע הראשון להשקה, איש, כמובן, לא טורח ליידע על דלילות המכירות בהמשך.

 

אגב, רוב התקשורת כלל לא מחפשת את הנתונים האלה, משום שהיא ממהרת לרפרף לנושא היחצני הבא. מכירות האלבומים הנמוכות ביחס לשנים קודמות כבר נתונות מראש, ולכן בעידן הנוכחי, מוגדלים מאמצי אנשי הקידום והשיווק לגרום לאלבומים של כוכבים גדולים לחולל לפחות רושם פתיחה חזק, כזה שיעמיד פני הצלחה ולו כאשליה לשבוע אחד. מעריצים ותיקים של אמנים ידועים היו תמיד הראשונים להסתער על החנויות, עוד בטרם שמעו את שיריהם החדשים, ולפחות הנאמנות הזו שורדת גם היום. רק שישנם מקרים בהם המוצר ממשיך ונמכר מעבר למעגל הראשוני והצפוי וישנם מקרים, כמה עצוב, שבהם אחרי ההתלהבות הצפויה הזאת, הביקוש דועך.

 

גם אפרוריות מוכרת

כדי לקבל קנה מידה להערכת המכירות של U2 ודפש מוד, כדאי לחזור לאלבום האחרון של להקת רוק שהפך רב מכר אמיתי. "Black Ice" של AC/DC יצא באוקטובר 2008, ונמכר ב-750 אלף עותקים בשבוע הראשון. בכך שבר שיא שנתי למכירות של השבוע הראשון בארצות הברית. אגב, החדש של אמינם הציב בשבוע שעבר שיא למכירות שבוע ראשון ב-2009, עם כמעט 650 אלף עותקים.

 

U2. כנראה אין מאזין פופ במערב שלא ידע שיצא ללהקה אלבום

 

אבל AC/DC המשיכה למכור באותה שנה - כלומר תוך פחות משלושה חודשים - שני מיליון עותקים בארה"ב. אפילו ניקלבאק, הלהקה הקנדית השמרנית, הסובלת מדימוי אפרורי ומתקשורת אדישה עד עוינת, מכרה מאלבומה "Dark Horse" שני מיליון עותקים באמריקה אחרי חצי שנה. לפי מגזין תעשיית המוזיקה האמריקנית, ה"בילבורד", U2 עוד לא מכרה בארצות הברית בשלושה חודשים אפילו חצי מיליון (למרות שמישהו טוען בוויקיפדיה שכבר עברו שם את ה-750 אלף). באנגליה, U2 נמצאת השבוע במקום ה-43 במצעד המכירות, ודפש מוד, אחרי חודש בלבד, נפלטה מ-75 המקומות המדורגים.

 

יחצנות חסרת תקדים

מה שיש ללהקות ענק ואין ללהקות מליגות יותר נמוכות, כמו ניקלבאק, הם ההיסטוריה והמעמד והמעריצים, התהילה והעוצמה. ולכן חברות התקליטים של U2 ושכמותה משקיעות המון כסף ויצירתיות ליצירת שיאים ו"אירועים" יחצניים טרום-השקתיים, שישוו למעמד ההוצאה נפח ותהודה יוצאי דופן.

 

ה-"BBC" הבריטי העמיד לרשות U2 שלל אירוחים בתכניות רדיו והופעות טלוויזיוניות, והלהקה הופיעה בארה"ב חמישה לילות רצופים בתוכניתו של דיוויד לטרמן, אירוע יחצני חסר תקדים. כמובן, הם הופיעו לקראת האלבום גם בטקסי הגראמי האמריקני והאקו הגרמני ובאירוע המיליונים הפתוח לרגל כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן, ועיריית ניו יורק שינתה ליום אחד שמו של רחוב ל"דרך U2". כך שסביר שאין מאזין פופ במערב שלא יודע על יציאת האלבום. גם דפש מוד קיבלו אירוע שיווקי חסר תקדים, כשפרצו לתכנית של ג'ימי קימל מהופעה חיה ופתוחה בלוס אנג'לס. וגם חברת התקליטים של AC/DC הצליחה לארגן להם קבלת פנים ראשונית, כשהופיעו במקביל על שערי ה"רולינג סטון" וה"קיו", מגזיני המוזיקה הנמכרים ביותר בארה"ב ובאנגליה.

לי'ל וויין. מכירות טובות ויציבות (צילום: רויטרס) 

 

בשנתיים החולפות היו אלבומים שנהנו מיציאתם ולאורך חודשים ארוכים ממכירות טובות ויציבות, למשל ביונסה, שמכרה שני מיליון באמריקה, ולי'ל וויין שלושה, כשמכל אחד מהם יצאו שלושה להיטם חזקים. ורק אלבום אחד בשנתיים האחרונות עשה את כל הדרך הארוכה מפלופּ ראשוני להצלחה בהמשך: "Rockn'Roll Jesus" של קיד רוק צלע עד שיצא הלהיט הגדול "All Summer Long", וכעת, אחרי כמעט שנתיים תמימות במצעד האלבומים בארה"ב, רוק הגיע למכירות של שני מיליון עותקים.

 

שני הסינגלים ש-U2 הוציאה לא הותירו שום רושם במצעדים, אבל במקרים של להקות ותיקות כמוה וכמו ה"רולינג סטונס", הסינגלים כבר פחות מצופים ללהוט, אלא בעיקר לתפקד כלוחות מודעות מוזיקליים, המבשרים לאוהדים על הופעות הקרבות לאזור מגוריהם.

 

האם צריך לדאוג לבונו ושות'? נראה שלא. בסוף החודש הם יחנכו מסע הופעות חדש בברצלונה. הכרטיסים לרוב הופעותיהם באירופה כבר אזלו, וסביר שהמסע העולמי הממושך יסייע למכירות האלבום. בכל מקרה, הסטונס ו-U2 שומרים כבר הרבה שנים על מאזן של הופעות חיות, שנותרות מעולות, מול מכירות אלבומים שהולכים ונחלשים. כנראה בכל זאת יש להן מזל של מנצחות, בתעשייה בה מקור ההכנסות מאלבומים מצטמק וההופעות הופכות למקור הרווח העיקרי.

 

• לכל הטורים הקודמים של "שרון טורס"