ניסיון רצח והתאבדות בקיבוץ: "זעם על ההפרטה"

ברמת הכובש מספרים כי יוסי שנייברג, שירה ופצע בכיר בהנהלה והתאבד, היה אדם שקט שהתקשה להתמודד עם השינויים שעבר הקיבוץ. קרובת משפחתו: "ההפרטה גורמת לאנשים לאבד שליטה על חייהם ועל חיי ילדיהם"

רענן בן-צור פורסם: 26.05.09, 19:25

תושבי רמת הכובש מתקשים להבין כיצד חבר קיבוץ ניסה לרצוח בכיר בהנהלה והתאבד. הם יודעים לספר כי יוסי שנייברג לא הצליח להתמודד עם הפרטת הקיבוץ והשכר הנמוך, אך איש לא האמין כי תסכולו יסתיים בניסיון רצח והתאבדות. אולם קרובת משפחתו סיפרה ל-ynet כי "איש לא הקשיב לו".

 

המקרה התרחש בשעות הצהריים, אז הגיע שנייברג (69) למשרדי מזכירות הקיבוץ לפגישה בנוגע לתלונתו על הפחתה בשכרו. כשהגיע למשרד נמסר לו כי פגישתו עם בכיר בהנהלת הקיבוץ בוטלה. במקום פרץ ויכוח בין התושב לבין הבכיר, שהוא עובד בשכר בקיבוץ, ואינו תושב המקום. בסופו ירה שנייברג באיש ופצע אותו באורח בינוני-קשה. לאחר מכן, הוא כיוון את האקדח כלפי עצמו והתאבד.

ויכוח על-רקע פגישה שבוטלה (צילום: עידו ארז) 

 

שנייברג הוא דמות מוכרת ברמת הכובש ואחד הוותיקים. מזכיר הקיבוץ, אורי מרגלית, שרק לפני מספר ימים נכנס לתפקידו, אמר: "לא ידענו שהוא במצוקה. יוסי הוא חבר ותיק, מלח הארץ.

 בעבר הוא עבד באחזקה במפעל של הקיבוץ ולאחר שיצא לפנסיה, הוא עבד באופן חלקי כאיש אחזקה בקיבוץ ובחדר הקיטור. יוסי היה עובד חרוץ ומסור. אדם שקט בעל משפחה למופת. מה שהוא עשה מאוד מפתיע ולא צפוי".

 

חברי קיבוץ נוספים סיפרו גם כן כי שנייברג היה איש שקט שלא הרים את קולו. עם זאת, הם ציינו כי הוא התקשה להשלים עם העובדה כי מאז ההפרטה, חברי הקיבוץ מקבלים שכר על פי עבודתם. "יוסי הוא בחור מופנם ושקט, בחור חרוץ מאין כמותו", סיפרה ל-ynet קרובת המשפחה, אוסי גינור. היא הסבירה כי ההפרטה צרמה לו, במיוחד כשהוא נאלץ להתמודד עם אדם שלא גדל ברמת הכובש, וכך פרצו ביניהם הוויכוחים.

 

"יוסי לא מצא דרך לתקשר"

"ההפרטה גרמה לאנשים לאנשים לחשוב שהם אפסים, ויוסי לא מצא דרך לתקשר", אמרה גינור. "הם רצו שהוא יקטין את מספר שעות העבודה, בגלל קיצוץ בתקציב של המקום שבו הוא עבד. הוא ביקש שיתנו לבנו דירה גדולה יותר, אבל הם לא הסכימו. על רקע השינוי שעבר הקיבוץ, בגלל ההפרטה והקשיים, יוסי מצא דרך אחת לסגור את העניינים - בדרך הזו". 

הוויכוח שהסתיים ברצח (צילום: עידו ארז)

 

לדברי גינור, שנייברג דיבר פעמים רבות על ההפרטה ועל הפגיעה בקיבוץ כתוצאה מכך, אבל אף אחד לא הקשיב לו. "ההפרטה גורמת לאנשים לאבד שליטה על חייהם ועל חיי ילדיהם", הוסיפה.

 

על הרגעים שקדמו לתקרית סיפרה נועה חכים, מזכירה במזכירות הקיבוץ: "המנהל סיים ישיבה ויצא החוצה מהמשרד. שמעתי אותו אומר ליוסי, 'עזוב, אנחנו נטפל בנושא'. יצאתי למסדרון וראיתי את יוסי עם אקדח בידו כשהוא מתפעל אותו. נעמדתי ביניהם, ואמרתי למנהל לרוץ מהמקום. דיברתי עם יוסי ואמרתי לו 'אין לך מה לעשות'. ניסיתי לשכנע אותו שלא יעשה דבר, אבל הוא ירד במדרגות. אז שמעתי ויכוח ביניהם - שתי יריות - ומצאתי את שניהם שרועים בכניסה לבניין".

 

לדברי חכים, בין שנייברג למנהל העבודה היו חילוקי דעות בעבר, בעיקר סביב נושאי הדיור והילדים. "המשפחה של יוסי היא משפחה מסודרת, חמה ומאורגנת. יוסי היה צריך עכשיו ליהנות מהפנסיה, מהילדים ומהנכדים". שנייברג השאיר אחריו אשה שלושה ילדים וארבעה נכדים המתגוררים בקיבוץ.

 

משפחת המנהל: אנו המומים

המנהל שנורה על ידו עדיין מאושפז בבית החולים בילינסון, כשהוא מורדם ומונשם. גיסתו סיפרה כי שני ילדיו, הנמצאים בחו"ל, עושים את דרכם ארצה לאחר שהודיעו להם שאביהם נפצע.

 

על האירוע עצמו, אמרה קרובת המשפחה: "אני לא

יודעת מי הבן-אדם הזה ולא יודעת למה הוא עשה את זה, אבל אני בטוחה שהיה אפשר לדבר. היה אפשר לפתור הכול בדיבורים. הוא בן-אדם שאפשר לשבת לדבר איתו, הוא בן-אדם מבין. קרוב משפחתי עובד כבר שנים בעבודה הזאת וכמו שאנחנו מכירים אותו היה אפשר לפתור את הבעיות של אותו אדם בדרך סבירה".

 

לדברי קרובת המשפחה, הבכיר בהנהלת הקיבוץ לא דיבר עם בני משפחתו על בעיות מיוחדות ברמת הכובש, שנבעו עקב ההפרטה: "אנחנו מאוד המומים ונדהמים לשמוע על מה שקרה ולא מבינים מאיפה זה הגיע".