לכבוד ראש עירית תל-אביב, רון חולדאי,
א.נ.
כידוע לך נחגג זה לא מכבר חג השבועות בקרב אזרחי מדינת ישראל ואף ברחבי מדינתך. בנוסף, מעבר למסיבות ליל שבועות שנערכו במועדוני העיר, נקראה בציבור גם מגילת רות. מגילה זו, עוסקת בין היתר בתחילתה של שושלת שייסד עבדך הנאמן. ראיתי לעצמי לחובה נעימה, לכרוך אירוע זה עם ציון מאה שנים לעיר תל אביב שחל ממש בשנה זו, כפי שאפרט מיד.
אך קודם אודה ולא אבוש, בחרתי להפוך דווקא את ירושלים לבירת ישראל. אז, עוד הייתי טירון פוליטי ולא ידעתי שהדבר האמיתי נמצא בתל אביב. גם המלכים שבאו בעקבותי, לא הבינו את הפוטנציאל והעדיפו באיוולתם את מעין השילוח על פני חוף שרתון. בכל זאת, אין בכל האמור להצדיק את הפגיעה הקשה שפגעתם בנו, מלכי ישראל.
להזכירך, לאחר רצח רבין בשנת 95, נמחקו שמותינו מ"כיכר מלכי ישראל". בהחלטה של רגע, אבד זכרם של אבות העם הישראלי. אני דוד. בני שלמה, נכדי רחבעם. ירבעם, זמרי ואפילו אחאב – מורשתם נמחתה לבלתי השאיר לה שריד ופליט. אנו מבינים כי אירוע חמור התרחש בכיכר ואת הצורך להנציח את זכרו של הנרצח. אך מדוע נגרע חלקנו?
אין אנו דורשים להסב בחזרה את שמה של הכיכר. אלא לתבוע את המגיע לנו בדין להנצחת שמותינו שיתנוססו על חלופה הולמת. ואם במשך כארבע-עשרה שנה נמנעתם, אתה וקודמיך מלעשות כן, הרשו לנו לסייע לכם ולהציג בפניך רשימת אתרים חלופיים אשר יפיסו את דעתנו.
ראשית,
נשמח מאוד אם יקרא על שמנו חוף מציצים. למקום היסטוריה מפוארת הנזכרת באחד מסרטי הפולחן האהובים עלי שלצערי לא זכו להכנס לתנ"ך. שמחה רבה תציף אותנו במידה שישנה מועדון ה-TLV את שמו ל"מועדון מלכי ישראל".
מדובר באתר המתאים באפיו לשאת את שמותינו ואף משקף את המציאות הפרועה בממלכה לפני חורבנה. בעוד בני שלמה הזובח בבמות מעדיף את "הבימה", הרי שאני מגלה נטיה מובהקת לאחד ממגדלי עזריאלי. לא יהיה גבול לשמחתי אם אוכל להשקיף מפסגתו של אחד מהם ולסקור את הרוחצות על הגגות (רק במידה והן נשואות).
כבא כוחם של מלכי ישראל לדורותיהם, במידה ותמצא לנכון להיענות לבקשותינו, נשמח לצ'פר אותך רון. אנו מבטיחים כי מיד לאחר שיוסר הלוט מעל לוח הזכרון באתר הנושא את שמינו, תזכה להכנס אל ספר התנ"ך. כן מר חולדאי, אתה קורא נכון. נשמח לשבץ אותך באחד מסיפורי ספר בראשית ולהעניק לך את התואר "מלך גרר".
ברגשי כבוד, בשם מלכי ישראל,
דוד