ארוך ומשגע

ג'סטין לונג הוא גיק חתיך וחינני, שהספיק לככב בכמה סרטים הוליוודיים ולהיות החבר של דרו בארימור. עכשיו הוא מגיע אלינו עם "קחי אותי לגיהינום", ומדבר על האובססיה שלו לרוחות רפאים, על סרטי אימה ועוד

אמיר קמינר, קאן פורסם: 03.06.09, 07:22

לשחקן ההוליוודי ג'סטין לונג (31), האקס של דרו בארימור, יש תחביב מוזר. ולא מדובר בציד קוגריות. לונג יפה הבלורית אוהב בזמנו החופשי לצאת לסיורי רוחות רפאים בכל מיני ערים קדומות בדרום ארצות הברית (ניו אורלינס, צ'ארלסטון, סוואנה), שחוו קרבות והרפתקאות בימי מלחמת האזרחים האמריקאית.

 

במסגרת ביקור שערך עם חברתו בקי ווסט שבפלורידה, נחשף לחיזיון שטלטל אותו ושינה את חייו. "לקי ווסט יש עבר מאוד סוער", שחזר לונג, כשנפגשנו בפסטיבל קאן האחרון. "בגלל שהיא מנותקת משאר המדינה, גרו בה אנשים שנזרקו מהחברה, כל מיני מנודים, טיפוסים מופרעים, אמנים ושאר אנשים שלא הצליחו להתקבל.

 

לונג והגיק שיק (צילומים: GettyImage)

 

העיר משכה אליה המון תרבות, וגם המון אופל ופשע. במהלך הסיור לקחו אותנו לאתר שהיה אמור להיות רדוף רוחות: בניין שבו שכנה בעבר כנסייה בפטיסטית מהמאה ה-18. הכומר שרף את המקום אחרי שכלא שם את רעייתו בגלל שהיא בגדה בו. עם האשה הזאת נהרגו עוד 15 ילדים שהיא לימדה. אנשי העיר עשו לינץ' בכומר והוא מת".

 

מאז הטרגדיה המצמררת הזאת הבניין נחשב מקולל. "זה מקום שנחוו בו דברים מאוד אפלים. בסוף הוא הפך לתיאטרון. השחקניות תמיד דיווחו שהן שומעות קולות וצרחות של ילדים ומריחות ריח של שריפה. היום אפילו ההומלסים מפחדים להשתקע שם. החברה שלי ואני צילמנו את הבניין, וכשהסתכלנו בתמונות ראינו באחת מהן פנים של ילד מסתכל החוצה מהחלון. לעולם לא אשכח את מה שהרגשתי אז".

 

"המדריכה התוודתה שהיא שונאת את המקום הזה, כי יש שם אנרגיות רעות. שמעתי גם על אשה שיצאה מהסיור הזה עם סימן של יד של ילד על הצוואר שלה. מאז החוויה הזו החברה שלי ואני נפרדנו, ואני יותר פתוח לרעיון של רוחות רפאים. כשנפש מתה בטראומה מסוימת, כמו מלחמה או רצח, משהו מיוחד קורה לאנרגיה שלה. אני לא יודע מה, אבל זה מרתק אותי".

 

ליהוק טבעי

אחרי ששומעים את הסיפור של לונג, לא מפתיע לגלות שהוא שמח להצטרף לצוות הסרט "קחי אותי לגיהינום" (עכשיו אצלנו). את הסרט ביים סם ריימי, שנחשב לאחד מאלילי ז'אנר האימה, בזכות סרטים כמו "מוות אכזרי". בשנים האחרונות ריימי הוא האיש שאחראי לטרילוגיה המגה-קופתית "ספיידרמן". רגע לפני הסרט הרביעי בסדרה, הוא החליט להשתעשע ולחזור לרגע לסוג הסרטים שפרסמו אותו ומאפשרים לו יותר חופש פעולה.

 

"בדיוק הייתי בחופשה, ויום אחד קיבלתי טלפון מהסוכן שלי שאמר שסם ריימי רוצה להיפגש איתי", נזכר לונג. "האמת שהופתעתי, בגלל שאני מעריץ של ריימי ומאוהב כל סרטיו מאז שהייתי ילד קטן, ובכלל לא שמעתי קודם לכן על הפרויקט הזה. אף אחד לא דיבר על כך שהוא חוזר לשורשים שלו ושוב עושה סרט אימה. אמרתי לסוכן שאני עוזב מיד את הנופש ועולה על המטוס הראשון. הרגשתי שזה כבוד גדול שריימי רוצה לעבוד איתי".

לונג עם ג'ניפר גודווין

 

"קחי אותי לגיהינום" עוסק בקללה שהוטלה על כריסטין בראון (אליסון לוהמן מ"הרדוף לבן"), פקידת הלוואות מבנק בלוס אנג'לס. בראון מסתבכת עם אשה זקנה ומסתורית, שמתחננת להארכה בהחזר הלוואה שלקחה על ביתה. במקום לחמול על הזקנה ולהעניק לה את מבוקשה, כריסטין מסרבת כדי להרשים את הבוס שלה ולזכות בקידום. הקשישה, שנושלה מביתה, מטילה קללה על כריסטין, ומאז היא רדופה על ידי רוח אכזרית שאיש לא רואה חוץ ממנה.

 

מדבר לקהל חדש

לונג מגלם את בן זוגה האוהב, אך הסקפטי, של כריסטין, פרופסור צעיר שנקרע בין אהבתו לבת זוגו לבין הקושי ליישר קו עם אמונותיה המשונות. "כמעריץ של תחום האימה, אני חושב שיש ב'קחי אותי לגיהינום' דברים שיחזיקו מעמד הרבה שנים", מאבחן לונג. "אבל יש בו גם דברים שידברו אל קהל חדש, שלא אוהב סרטי אימה".

 

איך היית מרגיש אם היו מטילים קללה על האשה שלך?

 

"זה קורה כל הזמן. אני קורא לזה תסמונת קדם וסתית. בסרט, הקללה והשלכותיה היא דרך לבדוק את הנאמנות של הדמות שלי לאשה שאיתו. אגב, אני מאמין בקארמה אבל לא בקללות".

 

גם לך כבר היו לך חוויות טראומטיות עם בנקים?

 

"אני חושב שלכל אחד יש חוויות טראומטיות כאלה. במיוחד עכשיו, במשבר הכלכלי. אז כמובן שגם לי

היו לי חוויות כאלה, וזה יכול להיות מאוד סיוטי. אבל זה כלום לעומת מה שקורה ב'קחי איתי לגיהינום'. שם זה הרבה יותר גרוע. בחיים לא הטילו עליי קללה. כמובן שהסרט הוא לא על המשבר הכלכלי, אלא יותר הצהרה כללית על תאוות בצע ואנוכיות".

 

אתה מאמין בגן עדן וגיהינום?

 

"קיבלתי חינוך קתולי, ובהחלט היו הרבה אמונות תפלות בחיים שלי. אבא שלי הוא פרופסור לתיאולוגיה ופילוסופיה, אז גדלתי על מושגים כמו גיהינום. אגב, את הדמות שלי בסרט ביססתי על אבא שלי. הוא נראה בדיוק כמו הקלישאות של פרופסורים, כולל מקטרת. שואלים אותי אם כיום אני עדיין אדם מאמין או כופר. אבל אני לא אוהב תוויות ולא רוצה להגדיר מה אני. אני מאמין בכוח עליון ובאנרגיה אחרת. אולי אני אגנוסטי (אדם שאינו כופר בהימצאות אלוהים, אבל גם אינו מניח שהאל אכן קיים - א.ק), כי אני פשוט לא יודע".

 

את הראיון המלא עם לונג ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס