בית
וכנוודת הָעוֹלָם הַזֶּה
לַטֵּלֵוִיזְיָה לֹא הָיָה
מָקוֹם
בְּסָלוֹן חַיַּיִךְ
וּלְלֹא כֹּל הוֹדָעָה נוֹסֶפֶת אַתְּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לִפְנֵי נְקִיטַת הֲלִיכִים משפטיים
וְעִקּוּל מטלטלֵי רוּחַתֵךְ
רִבִּית דרִיבִּית עַל מָה שֶׁלֹּא צָפִית וְלוּ גַּם בְּאֹנֶס
כְּשֶׁכֻּלָּם כֵּן
וְאַתּ
לֹא רָאִית אֶת מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא
רָצוּ וְעַל מָה שֶׁאַתְּ
סֵרַבְת לְשַׂחֵק
ללי ציפי מיכאלי, משוררת. נולדה בגאורגיה, עלתה לארץ כילדה. הוציאה עד כה 2 ספרי שירה "שירי
ללי" (עקד, 1990) ו"צייר אותי בוערת" (כרמל, 2008). שיריה פורסמו בכתבי העת השונים בארץ ובעולם. מתגוררת בתל-אביב. לשיר נוסף של מיכאלי לחצו כאן